יהדות קובה (יפן)
הקהילה היהודית בקובה היא הקהילה היהודית הוותיקה ביותר ביפן.
קובה היא עיר נמל באזור קנסאי ביפן על האי המרכזי הונשו.
תולדות הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים הגיעו ראשונה ליפן בשנת 1860, לאחר שיפן פתחה את שעריה למסחר עם המערב. הם היו בעיקר סוחרים והתיישבו בערי הנמל קובה, יוקוהמה ונגסאקי. בתחילת המאה העשרים הייתה קיימת בקובה קהילה ספרדית קטנה המורכבת מיהודים שהגיעו מעיראק, מאיראן ומסוריה וקהילה אשכנזית קטנה שכללה בין היתר יהודים שברחו מרוסיה. לאחר רעידת האדמה שהתרחשה ביוקוהמה בשנת 1923, רוב האוכלוסייה היהודית של העיר עברה לקובה. לאחר מכן הגיעו גם יהודים שעזבו את נגסאקי עם החלשות קשרי המסחר עם רוסיה. [1]
בשנת 1940 היו קיימים בקובה בית כנסת ספרדי ובית כנסת אשכנזי.
יהודי קובה במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1940 החליט צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה, קונסול יפן בקובנה, ליטא, לסייע ליהודים הרבים שניסו להימלט מהאזור שעבר לשליטת ברית המועצות בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, על ידי הנפקה של אשרות מעבר ליפן עבור מי שהיו להם אישורי כניסה ליעד סופי אחר. בעקבות כך, בין השנים 1940 –1941 הגיעו לקובנה 4,068 פליטים יהודים מתוכם 2,063 מפולין, 2,111 מגרמניה ו-37 מארצות אחרות. על פי התיעוד שנשמר, הקהילה היהודית בקובנה (אשכנזית) הידוע גם בכינוי JEWCOM, בתמיכת ועד ההצלה והג'וינט, סייעה ליהודים אלה בתקופת שהותם בקובנה בהשגת מזון ומגורים ואף במתן כספים שהיו דרושים להם להמשך המעבר לארצות היעד.
לחלק מהפליטים לא היו כלל ויזות מעבר ולחלקם היו ויזות מעבר מזויפות. בין הפליטים היו גברים, נשים וילדים בכל הגילאים. חלק מהפליטים היו תלמידי ישיבה ורבנים וחלקם בעלי מקצועות חופשיים כגון סוחרים, עורכי דין, סטודנטים, מהנדסים ועוד. קבוצה של 300 תלמידי ישיבת מיר, שלא יכלו להמשיך ליעד נוסף, נשארה בקובה במשך תשעה חודשים עד לפינוי כל יהודי העיר לשנגחאי.
מרבית הפליטים (1964) המשיכו לארצות הברית, לדרום אמריקה (592) ולמרכז אמריקה (260). 262 פליטים המשיכו לארץ ישראל. 1098 היהודים שנותרו בקובנה בנובמבר 1941 נשלחו לגטו שנגחאי.[2] [3] [4] [5]
החיים היהודיים בקובה במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העולם השנייה נשארו בקובה יהודים מעטים בלבד. הקהילה היהודית במאה ה-21 מורכבת בעיקר מאנשים שנמצאים בעיר לתקופה מוגבלת לרגל עסקים.
בית הכנסת הספרדי בקובה הוקם בשנת 1912 ונהרס במלחמת העולם השנייה בהפצצות חיל האוויר האמריקאי. בשנת 1970, הקהילה היהודית של קנסאי קובה,[6] חנכה בית כנסת חדש, בית הכנסת אוהל שלמה, [7] [8] שנבנה במימון תרומות, על קרקע שנתרמה על ידי רחמו ששון ראש קהילת יהודי בגדד בקובה. [9]
בית הכנסת מנוהל בשנת 2024 על ידי ארגון חב"ד ומשרת קהל אשכנזי וספרדי כאחד. [10]
ב-19 בנובמבר 2020 נחנכה אנדרטה לזכר פעילותה של הקהילה היהודית בקובה. השלט הנושא את ההסבר על פעילות הקהילה הוצב על הקיר החיצוני של הבניין בו שכנו בעבר משרדי הקהילה.[11]
בבית הקברות הבינלאומי בקובה קיימת חלקה ששימשה את הקהילה היהודית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Jews of Kobe, xenon.stanford.edu
- ^ Collections Search - United States Holocaust Memorial Museum, collections.ushmm.org
- ^ Collections Search - United States Holocaust Memorial Museum, collections.ushmm.org
- ^ Collections Search - United States Holocaust Memorial Museum, collections.ushmm.org
- ^ The Jewish Community of Kobe (Ashkenazim), Lists of refugees that arrived in Kobe
- ^ Home | Jewish Community of Kansai (Kobe City, Japan), Jewish Community of Kansai (Kobe City, Japan)
- ^ At home in Kobe, www.jewishworldreview.com
- ^ Ohel Shelomo – Synagogues360, synagogues-360.anumuseum.org.il
- ^ Rahmo_Sassoon | Jewish Community of Kansai (Kobe City, Japan), Jewish Community of Kansai (Kobe City, Japan)
- ^ Jewish Community Chabad Kobe & Osaka Japan, Jewish Community Chabad Kobe & Osaka Japan (באנגלית אמריקאית)
- ^ Asher Gabbay, Kobe JEWCOM Wall, Nafka Mina, 2020-11-19 (באנגלית)