יהודה מודרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי יהודה מודרֶן (או מודרין; ח' בטבת ה'תק"פ, 26 בדצמבר 1819 - ד' בחשוון ה'תרנ"ד, 14 באוקטובר 1893) היה למדן וראש ישיבה הונגרי מגדולי תלמידי החת"ם סופר ומחבר הספרים "זיכרון שמואל" ו"פרי העץ". התפרסם בעיקר בשל הגהותיו והערותיו בשולי הספר קונטרס הספיקות של סב אשתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב ישעיהו מודרן בפרשבורג ונימול בידי רבי משה סופר, ה"חתם סופר". היה תלמידם של רבי מהר"ם א"ש, רבה של אונגוואר; ורבי משה טייטלבוים מאוהלי. בהמשך נעשה תלמידו ומקורבו של ה"חתם סופר". בגיל 15 סמך אותו רבו לרבנות. לפי ר' יוסף הכהן שוורץ, הוא השתעשע רבות עם רבו בדברי תורה עד שאמרו שמן הסתם יינשא בעתיד לאחת מבנותיו[1].

לפי הצעת רבו, הרב משה טייטלבוים, נישא בשנת ה'תקצ"ז (1837) לחיה ראכל בתו היחידה של הגביר הלמדן ר' שמואל זנוויל כהנא מסיגט, חתנו של רב העיר, רבי יהודה כהנא הלר. הוא סירב לקבל משרות רבנות ועסק כל ימיו בתורה בסיגט ובה הדפיס את ספריו. בישיבתו בסיגט למדו גדולי תורה כמו הרב שלמה יהודה טבק, מחבר "תשורת ש"י". בשנת ה'תרכ"ז הדפיס את ספרו "זיכרון שמואל" על מסכת גיטין. ובשנים ה'תרמ"ה-ה'תרמ"ז את חיבורו "פרי העץ" על המקרא.

במהלך השנים התקרב לחסידות ואף היה נוסע לאדמו"רים שונים. נפתלי בן מנחם סבור שרבו החת"ם סופר הקפיד עליו בשל כך.

נפטר בד' בחשוון ה'תרנ"ד, 14 באוקטובר 1893.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף הכהן שווארטץ, זיכרון למשה, אראדעא תרצ"ח, עמ' עה. מצוטט אצל בן מנחם, פרקי הגר (להלן "לקריאה נוספת").