יהושע ליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהושע ליין
אין תמונה חופשית
לידה 1881
ה'תרמ"א
נוול, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 1942 (בגיל 61 בערך)
ה'תש"ב
רודניה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים מייסד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר דוקשיצה
רב הערים אסטרבייץ, ביישינקוביץ ורודניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהושע ליין (ה'תרמ"א, 1881 - ה'תש"ב, 1942) היה מרבני חב"ד לפני השואה. מייסד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיירה דוקשיצה, בה שימש כמשפיע ומשגיח, הממונה על גביית "דמי המעמד" לרבי שלום דובער שניאורסון[1]. רבן של אסטרבייץ[2], ביישינקוביץ[3] ורודניה[4]. נאסר ברוסיה בגין פעילות רבנית. היה רבה האחרון של רודניה לפני השואה ונרצח במהלכה עם בני עירו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1881 בנוול לחיים דוד וצביה. אבי אביו היה משה לייב ליין בנו של הרב פרץ חן. בהגיעו לגיל בר מצווה נשלח להתחנך אצל דוד אביו הרד"ץ חן. למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ' ונשא את מאשה. לאחר נישואיו התגורר בנוול, הוא נשלח לקבל סמיכה לרבנות מהרוגצ'ובי.

רבו, הרש"ב, אמר עליו "יהושע איז מיינער" (מיידיש: יהושע הוא שלי).

בהיותו בן 21 הקים בהוראת רבו הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים בדוקשיצה ושימש בה כמשפיע ומשגיח ראשי. לאחר כמה שנים נבחר לרבה של אווסטרוונה, ובה'תרע"א (1911) נבחר לכהן כרב העיירה ביישינקוביץ, בה כיהן אבי סבו, הרב פרץ, כרב. דבר בחירתו לרב העיירה התפרסם בעיתוני האח[5]והמודיע[6]. לאחר שאשתו הראשונה נפטרה, נישא בשנת ה'תר"פ (1920) לרישא למשפחת יפה.

בה'תרפ"ב (1922) פרצה שריפה במקום, והוא נדד לנוול, שם שימש כגבאי של רבו. באותה תקופה הוצע לו לכהן כרב העיר פולוצק. הדבר נידון גם באיגרת מרבי יוסף יצחק שניאורסון, אך לא יצא אל הפועל.

לאחר מספר שנים עבר לרודניה, שם שימש כרב ושוחט. בה'תרצ"ח (1938) נאסר ושוחרר.

בה'תש"ב (1942) נרצחו הוא, אשתו ושניים מילדיו, עם יהודי רודניה, על ידי הנאצים ונקבר בקבר אחים. ארבעה ילדים נוספים נרצחו בשואה. בין תלמידיו נמנו הרבנים חיים שאול ברוק[דרוש מקור], רפאל נחמן הכהן[דרוש מקור] ועוד.

לאחר 25 שנה הועברה גופתו לבית הקברות היהודי שהוקם במקום[7].

עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למען ידעו, מרדכי שוסטרמן, אש"ל 1997, עמ' 17
  2. ^ דברי ימי התמימים, משה רוזנבלום, הוצאת ה'תשע"ז בעריכת יהושע מונדשיין, עמ' 137
  3. ^ רשימות דברים, הרב יהודא חיטריק, עמ' 337 ה'תשס"ט
  4. ^ אוצר החסידים, חלק ד' (בברית המועצות ובפולין) עמ' 317, יוסף אשכנזי, ע"ע "יהושע ליין"
  5. ^ האח, גיליון 20 ב' בסיוון ה'תרע"א עמוד 1
  6. ^ המודיע, ו' באייר ה'תרע"א
  7. ^ ליובאוויטש וחייליה, רפאל נחמן הכהן, עמ' 252