מנחם מנדל חן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם מנדל חן.jpeg

הרב שלמה מנחם מנדל חן (ט"ז בתשרי ה'תרל"ט או ה'תר"מ, 1879 או 1880 - א' באלול ה'תרע"ט, 1919) בנו של הרב דוד צבי חן, היה רב העיר ניז'ין באוקראינה ומנהל ישיבת תומכי תמימים בעיר, מחשובי רבני חב"ד בראשית המאה ה-20. היה חבר ועידות הרבנים בפולין, בפטרבורג ובווילנה, באספת הרבנים (1910) ובאסיפה הלאומית, ושימש כסנגור במשפט בייליס. נרצח בהיותו כבן ארבעים עלי ידי פורעים מגדודי דניקין שמהתנועה הלבנה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצ'רניהיב לרב העיר הרב דוד צבי חן (הרד"צ) בנו של הרב פרץ חן, כבנו השני לאחר אחיו הרב אברהם חן. אחיו אברהם מתאר בספרו "למנחמי" כי מנחם מנדל היה בקי בש"ס ובספרי הרמב"ם בהיותו בגיל שמונה. במקורות אחרים מצוין כי היה בעל זיכרון צילומי, וכן נהג להתפלפל בצעירותו עם הרגוצ'ובי. בשנים שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ' היה מקורב לאדמו"ר הרש"ב והיה בקשרי ידידות עמוקים עם בנו האדמו"ר הריי"ץ. שר החינוך הפרופסור בן-ציון דינור מתאר בספרו "בעולם ששקע" את ביקורו בלובביץ':

בבית הכנסת של הרבי עמדו...על ידם שני בניו של הרב דוד הירש חן מצ'רניגוב, שבאו אומרים - בפעם הראשונה לליובאוויטש - אברהם ומנדל חן, שהיו מפורסמים ככוכבים גדולים עולים בשמי החסידות. הרבי אמר חסידות...אחרי המאמר התאספו רבים בבית המלון שבו התאכסנו בניו של הרב מצ'רניגוב ושם 'חזרו' על המאמר. גם אני השתתפתי בחזרה וסייעתי לא מעט להעמדת הנוסח הנכון של דברי הרבי. בגלל דבר זה זכיתי לתשומת ליבו המיוחדת של מנדל חן, בנו הצעיר של הרב מצ'רניגוב, שהתפרסם אחרי שנים אחדות כאחד מגדולי הרבנים של חב"ד, היה יד ימינו של הרבי מליובאוויטש, שימש רב בניעז'ין פלך צ'רניגוב. ביחוד נחרתה בליבי שיחה אחת ששוחחתי איתו באחד הערבים, כשטיילנו קצת אחרי שאביו קרא ב'תניא' והסביר אותו.

הוא הוסמך לרבנות, ובאדר ה'תרס"ד (1904) נשא בבנדרי את פסיה בת הגביר החב"די שבתי ברמן, השדכן היה הריי"ץ בעצמו. לאחר נישואיו שימש כרב וגבאי בקייב, ובה'תרס"ז מונה לכהן כרב העיר ניז'ין במקומו של הרב שלמה הכהן אהרונסון שעבר לכהן כרב העיר קייב. בתקופה זו גם ניהל את ישיבת תומכי תמימים בעירו, בה התחנך בין היתר הרב יהודה לייב לוין, רבה של מוסקבה.

האדמו"ר הרש"ב אמר פעם דברי שבח על שלושה מובחרים שבחסידיו וקיימות גרסאות שונות מה היה המשפט המדויק. שלושת החסידים הם: הרב לוי יצחק שניאורסון, הרב זלמן שניאורסון מלודז' והרב מנחם מנדל חן.

השתתף באספת רבני פולין ובוועידות רבנים חשובות בווילנה ובפטרבורג. זו בפטרבורג הייתה גדולה וחשובה ברוסיה והוא נבחר בבחירות כנציג המחוז בצירי הוועידה בוועידות אלו השתתף בפולמוסים שונים עם רבנים שנחשבו מודרניים לשיטתו. במשפט בייליס הוזמן כסנגור להתווכח עם הכומר פראיניטיס מטשקנט, וסייע לפסק הדין.

השתתף באספה הלאומית ברוסיה ובאסיפת הנבחרים באוקראינה והיה חבר ועד הבחירות בקונגרס היהודי. בה'תרע"ו (1916) נפטר רבה של פולטבה והתפקיד הוצע לרב חן, אך הוא סירב בטענה שאינו מעוניין לנטוש את קהילתו. כן השתתף באספת הרבנים ב-1910.

באותו זמן נסע לברלין כדי לעבור ניתוח בתוספתן, וכששב לניז'ין נאלץ לברוח לאביו שבצ'רניהיב עקב רדיפות השלטון הקומוניסטי. בא' באלול ה'תרע"ט (1919) כבשו 'הלבנים' מגדודיו של דניקין את ניז'ין והרב חן יצא עם עסקן רוסי בשם מר זסלבסקי וכומר בשם אנדריאבסקי לבקש הגנה ממפקד העיר. בלכתם חזרה השתוללו הפורעים והשניים נכנסו לכנסייה סמוכה, הרב חן לא נכנס עקב האיסור ההלכתי וברח לבית מלון סמוך, אך הוא נרצח בבית המלון יחד עם כחמישים איש נוספים. על פטירתו מובא בספרה של אחייניתו 'על שירת זלדה'. הוא נקבר בעירו סמוך לקבר האדמו"ר האמצעי.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרץ. (בתו גוטא רעיית פרופסור חשמונאי)
  • דב.
  • ניצה ובעלה ישראל קרוב.
  • שושנה חן-זהבי, סופרת ומתרגמת והמזכירה של זלמן שזר, ובעלה שמעון זהבי.
  • רבקה ובעלה יעקב רוזנטל.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]