יהושע מזח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах;‏ 1834 - כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה שאט שבפלך קובנה של רוסיהרוסית: Шадов, בפולנית: Szadów; כיום שדובה (Šeduva) בליטא). קיבל חינוך יהודי, ובהמשך לימודיו נחשף לספרות תנועת ההשכלה. במשך רוב חייו נע ברחבי תחום המושב, בחצי האי קרים ובבסרביה כשהוא עוסק בהוראה ובכתיבת רשימות לעיתונות העברית תחת שם העט "שר של ים", המכתבים נדפסו בעיתונים "עברי אנכי", "המגיד", "היהדות" (עיתון ילדים קצר ימים שערך יחד עם אברהם ברוידס ב-1895) ובמאספים "האשל" ו"פרחים ושושנים".[1] רשימותיו שילבו תיעוד עיתונאי עם פובליציסטיקה, שתקפה בדרך כלל את אורחות החיים השמרניות בקהילות היהודים. מזח כינס את רשימות "שר של ים" שלו שראו אור בגיליונות "עברי אנכי" והוציאן בחמישה כרכים (בשנים 1885 עד 1889) תחת הכותרת "האסופות, מכתבים משר של ים".[2]

ב-1874 פרסם את ספרו הראשון "האמונה וההשכלה: שיחה בין שני רעים" כעין דיאלוג דידקטי בין שני תומכי הזרמים (וילנה תרל"ד).

בשנים 18811892 ערך את המאסף הספרותי "גן פרחים" ובו כינס סיפורים ודברי הגות של רבים מידידיו, סופרי תנועת ההשכלה.

בשנת 1890 חיבר את הספר העברי הראשון בנושאי תיאטרון יידיש - "במת ישחק או משא גיא חיזיון" (ורשה: דפוס בוימריטטער, תר"ן). ב-1894 הוציא אוספים מכתביו בשני כרכי מאסף בשם "האשל" (ורשה תרנ"ג-תרנ"ד).

לבסוף השתקע בעיר וילנה, ובה התגורר במשך 25 שנות חייו האחרונות. בעת שהותו בווילנה נטש את העיתונות ופרסם מאות ספרונים ביידיש ובהם סיפורים קצרים, רובם בעלי זיקה היסטורית ותוכן סנסציוני ומעשיות בעלות גוון אקטואלי ("מעשה ביכלעך"), שהיו נפוצים מאד בציבורים יהודיים. חלק ניכר מהספרונים יצאו תחת שמות עט שונים ובשלל הוצאות ולכן לא קיים אומדן מדויק לגבי כמותם. בשנותיו האחרונות התפרנס רק ממכירת ספרונים וקונטרסים והיה כמעט לפושט יד.

ספרים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הָאֵשֶל", מאת יְהוֹשֻעַ מֵזַח, 1893 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 4
  • האמונה וההשכלה: או, שלשה מאמרי בקרת בדרך ספור משני רעים מאמין ומשכיל, וילנה: ש"י פין וא"צ ראָזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, תרל"ד.
  • מכתבים משר של ים, ורשה: [חמו"ל], תרמ"ה 1884–תרמ"ט 1888.
  • טפח מגֻלה, ורשה: מאיר יחיאל האלטער, תרמ"ו. ‬(סאטירה; כמעט כולה לקוחה מי"ל גורדון
  • במת ישׂחק: או, משא גיא חזיון, ורשה: דפוס בוימריטטער, תר"ן.
  • אשת חיל: איינע היסטאָרישע ערצעאהלונג אין 4 אקטען אונ 6 בילדער; פערפאסט פון יהושע מזח, ורשה: דפוס בוימריטער עט גאנשאר, תרנ"א-1890. ‬(ביידיש) ("אשת חיל: סיפור היסטורי ב-4 מערכות ו-6 תמונות)
  • מעשה ביכלעך, וילנה: [חמו"ל], 1893–1914.‫ ("ספרוני מעשיות") (3 כרכים, בכל כרך מספר חוברות.)
  • האשל, או (אשכול ענבים), ורשה: א’ בוימריטטער, תרנ"ג. (הוצאה ב עם הוספות ותיקונים: תרנ"ד.) ‬(2 כרכים,‫ התוכן: א. היהודי לופפאלד בחצר המלכות; ב. מכתבים משר שלום; ג. המלאך הגואל; ד. איזהו חכם הרואה את הנולד; ה. מקצץ בנטיעות; ו. הכליף והארבה, או, ספור בלי תכלה; ז. האציל היהודי.)
  • ספורי ירושלים: זעהר וואונדערליכע ספורים וואָס האָט זיך פאסירט אין הייליג לאנד ירושלים, 2 טע אויפל, וילנה: דפוס א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, תרנ"ד 1894. (ביידיש)
  • א שפאציר שיפפעל אויף דעם ים התלמוד, ורשה: דפוס א’ בוימריטטער, תרנ"ה. ‬(מדרש)
  • אוצר חדש: או ספר מלים (לעקסיקאן) כולל ספורים אמרי אינשי ...; מסודרים על פי אלפא ביתא על ידי יהושע מזח, וילנה: דפוס ראזענקראנץ, תרנ"ח 1898. (חוברת)
  • דער אשמדי: א שרעקליכע מעשה .. אין די ציַיטען פון שלמה המלך ע"ה, וילנה: י"ל מץ, תרנ"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שר של יםמכתבים משר של ים, המגיד, 16 באוגוסט 1894, בהערה
  2. ^ חדשות בישראל, עברי אנכי, 14 בנובמבר 1884.