אברהם ברוידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם ברוידס
אברהם ברוידס
אברהם ברוידס, שנות ה-40
לידה 19 במאי 1907
וילנה
פטירה 2 במאי 1979 (בגיל 71)
תל אביב
עיסוק משורר
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב
קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור

אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנהה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.

זוהה כ"משורר הנוער העובד". שיריו פורסמו בביטאון התנועה "במעלה". בעת פרעות תרפ"ט טבע ברוידס באחד משיריו את הסיסמה "אנו, לעבודה להגנה ולשלום!", שהייתה לסיסמת הנוער העובד (לימים הנוער העובד והלומד) עד היום.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוידס נולד בשנת 1907 בווילנה שבאימפריה הרוסית (כיום בירת ליטא) למשפחה ענייה. אביו, יצחק ברוידס (18791946), קרוב משפחתו של הסופר ראובן אשר ברודס, נולד בווילנה למשפחה המתייחסת לגר"א, בצעירותו הוסמך לרבנות בישיבת סלובודקה, אך הצטרף עד מהרה לתנועת ההשכלה ונמשך לציונות ולסוציאליזם, והיה דמות בולט בחוגי הציונות בווילנה בשנים 18891924.[1] בילדותו, בין השנים 19121914, שהה האב לרגל השתלמות בברלין, ואברהם ואמו התגוררו בתקופה זו אצל סבו (מצד האם), שהיה סוחר עורות אמיד. סבו דאג לו בתקופה זו לחינוך דתי קפדני, משום שלא היה מרוצה מהמסגרת החינוכית החילונית שאליה הצטרף אביו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ יצחק ברוידס לשוב לווילנה משום נתינותו הרוסית. בתקופה זו עסק בכתיבת סיפורים ומחזות ביידיש, ובתרגום ספרות מחקר בהיסטוריה מגרמנית לעברית. אברהם הצעיר סייע לאביו בהעתקת התרגומים. אברהם למד בחדר מתוקן ובגימנסיה העברית בווילנה (ע"ש ד"ר אפשטיין) – מוסדות שדגלו בשיטת העברית בעברית. אביו היה מעורב מאוד במסגרות החינוכיות הללו, כנציג וועד ההורים. שירו הראשון שנתפרסם ("על אף הכל!") אף הפך להמנון הגימנסיה והולחן בידי א. תמרי. אברהם הצעיר החל להיות פעיל בביטאוני הגימנסיה "כוכב המזרח" ו"לפידים". הוא שימש כעורך הגיליונות (וכן ערך במשך תקופה מסוימת גם את עיתון הילדים "השחר"). בעיתונים אלה פרסם את שיריו הראשונים, פעמים רבות תחת שם העט "אבי"ב" (אברהם בן יצחק ברוידס). בתקופה זו היה חבר השומר הצעיר והחלוץ הצעיר ואף מכשיר עצמו, בעצת אביו, לעליה בבית הספר המקצועי של אורט. הוא נסע לוורשה שם התוודע לסופר אהרון לובושיצקי שאף הדפיס שניים משיריו ב"הכוכב". עם שובו לווילנה התקרב לחוג הסופרים "הזמן" ובייחוד לסופרים י"א טריווש וש"ל ציטרון.

באייר תרפ"ג (1923) עלה אברהם עם משפחתו לארץ ישראל. רבים מכתביו שלפני העלייה אבדו כשנפלה אחת המזוודות בה היו צרורים למים, בירידה מן האוניה. המשפחה התגוררה כמה חודשים ביפו ולאחר-מכן עברה לתל אביב. אברהם סייע לפרנסת המשפחה ולמצוקתה הכלכלית כאשר עבד כפועל בניין, ביישור חולות, סלילת כבישים, בקטיף ובמפעל לגפרורים. הוא הצטרף ל"גדוד מגיני השפה". בתקופה זו יזם התארגנות של נוער עובד, וב-1924 הוא השתתף בייסוד ההסתדרות הכללית של הנוער העובד העברי. ב-1926 נבחר כחבר בוועידת התנועה, ובאותה שנה הקים יחד עם דוד כהן את עיתון "במעלה" - ביטאון הנוער העובד. בתקופה זו נערכו מפגשיו הראשונים עם המשורר ח"נ ביאליק והסופרים י' רבינוביץ' ואשר ברש, שהדפיסו אחדים משיריו בעיתון "הדים". הוא אף יזם מפגש בין ביאליק לברל כצנלסון (עורך עיתון "דבר") שבעקבותיה נרתם ביאליק למאבק לעבודה עברית. בין השנים 19261928 עבר לירושלים על מנת ללמוד בבית המדרש למורים (בהנהלת דוד ילין) בהמלצתו של ביאליק. אולם מצבו הכלכלי לא אפשר לו ללמוד באופן מסודר והוא הסתפק בשמיעת הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא התפרנס מעבודה בהקמת מבנה בית הספרים הלאומי בגבעת רם. מחלת הבילהרציה שתקפה אותו אילצה אותו לבסוף לשוב לבית הוריו בתל אביב.

בשנת 1928 התמנה בהמלצת ביאליק למזכיר אגודת הסופרים העברים בארץ ישראל, תפקיד שאותו מילא במשך 36 שנים, עד צאתו לגמלאות בשנת 1964.

ב-1931 נשלח מטעם "החלוץ" לפולין דרך וינה. ב-1932 התחתן עם לאה (קורלנד).

ב-1963 כיהן כשליח ההסתדרות לארצות הברית.

בשנת 1978 זכה בתואר יקיר תל אביב.

הוא נפטר בתל אביב בה' באייר תשל"ט 1979, בגיל 72, לאחר מחלה קשה שארכה כשבע שנים, ונטמן בבית העלמין טרומפלדור.

על שמו רחובות במספר ערים בישראל, בהן תל אביב, באר שבע ופתח תקווה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישום של אברהם ברוידס מאת עמוס אריכא

כל עוד בפרור המרוד
תינוק אלמוני נעזב
מה לי תשואת הפאר הנוצץ,
ראות מעוטרי בזהב.
אוי לעיני הרואות -
מתהדר ומולך הכזב

דבר (עיתון), מאי 1958

שיריו של ברוידס מאופיינים בליריות ובפשטות הביטוי. הנושאים המרכזיים שעליהם כתב בצעירותו שאובים מחייו כנער עברי עובד בארץ ישראל. על אף אופיה ה"פוליטי" של שירתו, יש להבדיל אותו ממשוררים רבים אחרים בני תקופתו בכך שהוא לא התמקד רק ב"אוונגרד" בדמות החלוץ החקלאי העושה מלאכתו בשמחה, אלא דווקא בדמותו של העובד העברי הפשוט הסובל ממצוקת חייו ותנאיו הכלכליים. העמדת הפרט כנושא לשירה פוליטית העמידה את כתיבתו במתח שבין הכתיבה הדידקטית-המגויסת לבין כתיבה אקספרסיוניסתית-חווייתית. מתח נוסף עמו התמודד בכתיבתו היה המתח שבין התוכן החלוצי-ציוני-יהודי לבין המסר המעמדי-סוציאליסטי.

גם שימושו הצנוע והעממי באמצעים האמנותיים בולט על רקע משוררי התקופה שנטו יותר ליצירת שיר בעל מבנה אמנותי מורכב. הכינוי "משורר הנוער העובד" ניתן לו לא רק משום שהיה ממקימי התנועה ואחד מדובריה הבולטים בתרבות, אלא גם מפני שנושאי שירתו ואופיה הפשוט והעממי ביטאו הן את שפתם והן את רחשי לבם של חבריו לתנועה. בבגרותו, הרבה ברוידס לכתוב גם על נושאי המשפחה וההורות. רבים משיריו הולחנו.

שירו "למשמר האזרחי" הולחן על ידי גיל אלדמע, בשנת 1945.[2].

בשנת 1948 זכה ב"פרס ברנר לספרות יפה" על ספרו "מאדם לאדם", בשנת 1957 זכה בפרס קוגל על ספרו "שרשים בסלע". בשנת 1958 זכה ב"פרס עיריית רמת גן ע"ש למדן" על ספרו "אל השחר הגנוז".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם ברוידס ושאול טשרניחובסקי בראשית שנות הארבעים
  • בתלם (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, ההסתדרות הכללית של הנוער העובד העברי, תרצ"א)
  • אשנב: שירים (תל אביב: במעלה, תרצ"ד)
  • מבית: שירים (תל אביב: דבר, תרצ"ו)
  • אמונים (תל אביב: דבר, תרצ"ח)
  • קול: שירים (תל אביב: דבר, ת"ש)
  • אלף בית : תוצרת ארצנו (תל אביב: המרכז למען תוצרת הארץ והמחלקה החקלאית, תש"א) <השיר מאת א. ברוידס ; הציורים - א. דוד>
  • שירים (ירושלים: קהלת, תש"א) <דברי הקדמה מאת אשר ברש>
  • לעד: שירים (תל אביב: [חמו"ל], תש"ג)
  • בצר (תל אביב: המשמרת הצעירה למפלגת פועלי ארץ-ישראל, תש"ו 1945)
  • מאדם לאדם : שירים (ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ח 1947)
  • מגן ושיר (תל אביב: במעלה, תש"ח) <שירים וקטעי פרוזה>
  • מתנה: שירים לילדים (תל אביב: דביר, תשי"ג 1953) <איורים - נחום גוטמן>
  • שיר לחג (תל אביב: אמונים, תשט"ו) <כולל תווים>
  • שרשים בסלע (תל אביב: עיינות, תשט"ז 1955) <שירים>
  • לילדי החביב: שירים (תל אביב: זימזון, תשי"ח 1957) <ציורים - חוה נתן>
  • בקום ישראל: שירים (תל אביב: עמיחי, תשי"ח)
  • משירי אברהם ברוידס: 36 שירים (תל אביב: מרכז לתרבות ולחנוך, תשי"ח 1958) <כולל תווים. בעריכת שלמה קפלן>
  • אל השחר הגנוז (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"א)
  • אלף-בית (ירושלים: ניר, תשכ"א) <איורים - אליעזר להמן>
  • מן הארץ האחרת : שירים (תל אביב: אגודת הסופרים, תשכ"ה)
  • לארץ המוקד: נופי דרום, שירות (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה 1965) <ציורים - שמואל כץ>
  • מחצבת (תל אביב: תרבות וחינוך, 1965)
  • לכל ימות השנה (תל אביב: אמונים, תשכ"ו) <שירים>
  • שירים נבחרים (תל אביב: עם עובד, תשכ"ט 1969)
  • תחנה ודרך: שירים (תל אביב: דביר, תש"ל)
  • מבית (תל אביב: עקד, 1971) <שירים; עריכה - איתמר יעוז-קסט>
  • בקר אור: שירים לילדים (תל אביב: ש. זימזון, 1972) <ציורים - ה. הכטקופף>
  • כל עוד עודי: שירים (תל אביב: עקד, תשל"ד 1974)
  • פגישות ודברים: עם סופרי הדור (רמת-גן: מסדה, 1976)
  • שירים (רמת-גן: מסדה, 1976) 2 כר'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן המשורר אברהם ברוידס, ציור של משה רוזנטליס

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנועה והמשורר: במלאת כ"ה שנה ליצירתו הפיוטית של אברהם ברוידס (תל אביב: הסתדרות הנוער העובד העברי: דפוס הפועל הצעיר, תשי"א-1951)
  • ליפסקר, אבידב, לעמל יולד: שירת אברהם ברוידס תרע"ט-תשל"ד (חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תש"ס-2000)

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוסאק, מאיר, "שירת הדווי", מאזנים, כרך מ"ד (1977), עמ' 267–268 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • בוסאק, מאיר, "אברהם ברוידס – לדמותו", מאזנים, כרך נ"א (1980), עמ' 64–65 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • ברתיני, ק.א., "מאדם לאדם", גזית, כרך י', גל' ה' - ו' (שבט–אדר תש"ח, ינואר–מרץ 1948), עמ' 46–48
  • וויינר, חיים, "אברהם ברוידס – המשורר לעם", בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים: קריית-ספר, תש"ך 1960), עמ' 95–98 (פורסם לראשונה ב"פאָרווערטס", 31 באוקטובר 1948, עם הענקת "פרס ברנר" לאברהם ברוידס על ספרו "מאדם לאדם")
  • קרמר, שלום, "שיר אנושי מאד", מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ', גל' 3 (1975), עמ' 228–230 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם ברוידס בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבידב ליפסקר, לעמל יולד: שירת אברהם ברוידס, תרע"ט-תשל"ד, חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תש"ס-2000, עמ' 19.
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "למשמר האזרחי", (זמר), מחבר : אברהם ברוידס, מלחין : גיל אלדמע, "נגונים", תל אביב, 1945, (עמוד 114)