יודית שחר
| עטיפת הספר "זו אני מדברת" מאת יודית שחר | |
| לידה |
17 במאי 1959 (בת 66) תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| השכלה | |
| פרסים והוקרה |
|
יודית שחר (נולדה ב-17 במאי 1959) היא משוררת ישראלית, המכונה גם "משוררת הפועלים"[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יודית שחר נולדה בגבול שכונת התקווה בסמוך לגשר ההגנה בתל אביב. אביה, אליעזר, היה דוור ואימה, שרה, עקרת בית, שניהם ממוצא טורקי. היא הרביעית מבין ארבע אחיות. כפי שתיארה לא פעם בראיונות איתה, מהמריבות התכופות בין הוריה, בית מהגרים קשי יום, היא נהגה להימלט לוואדי איילון הסמוך, בגיל שבע בעודה משחקת בענף בחול שוררה לעצמה שני שירים שהמציאה וידעה שכשתגדל תהיה משוררת. החלה לכתוב שירה בגיל 7, בגיל 14 זכתה בתחרות שירה של בתי הספר בת"א שכונתה "פרס ביאליק". בגיל 17 עזבה שחר את ביתה ושרתה בנח"ל כחיילת בודדה[2][3]. לאחר שירותה הצבאי התחתנה, ילדה שני ילדים והתגרשה. כיום מתגוררת בפתח תקווה. שחר היא בוגרת בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, עשתה הסבה לחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים ועובדת כמורה לחינוך מיוחד בכיתות 'אתגר'. היא הייתה בין מקימי 'מסכים', תיכון הזדמנות אחרונה באור יהודה. על פעילותה כמורה ומחנכת הכירה בה עיריית אור יהודה כמורה מצטיינת. בנוסף היא מנחה קבוצות נוער ומבוגרים.
בשנות הארבעים לחייה ובעקבות גירושיה חוותה שחר שורת התמודדויות כלכליות כאם חד הורית. בשנת 2003, לאחר הכשרתה כמורה לחינוך מיוחד ובעקבות הקיצוצים במערכת החינוך היא נאלצה להתפרנס ממגוון עבודות כמו שירות לקוחות ומורה שעתית. קשייה דחפו אותה ליצור ולפרסם שירה פוליטית וחברתית בכתבי עת ספרותיים רבים, בהם הליקון, מטעם, מעין, קשת החדשה ועמדה, וכן באנתולוגיות, בהן 'אדומה' ו'עקלקלות'. שיריה התפרסמו גם במוספי הספרות של העיתונים היומיים החשובים. היא הייתה חברה בתנועת "גרילה תרבות" מראשיתה[4].והשתתפה במאבקים חברתיים פוליטיים. היא ארגנה ויזמה הפגנות שירה כמו 'רעב', ו'שירת הפליטות', נגד הצעת החוק להתיר גירוש ילדים של מהגרי עבודה ופליטים ונגד כליאתם במתקן משטרת ההגירה בחולון. היא דוגלת בכך שאת השירה "יש להוריד ממגדל השן שעליו היא נצבת"[5]. שחר מרבה לכתוב על האנשים השקופים, על מזכירות, מנקות, עובדים זרים ומעניקה מבט נוקב על חוויות שוליים. בראיון לרגל צאת ספרה הראשון הכריז רינו צרור "משוררת פועלים נולדה." היא פרסמה שירה חברתית כשעורכים ספרותיים בישראל טענו ש"אין דבר כזה שירה חברתית".
יודית שחר זכתה בפרס טבע לשירה בשנת 2009[6] בנימוקי הזכייה כתב פרופ' נסים קלדרון
- "השירה הישראלית לימדה את עצמה - לא בקלות ולא במהירות - לדבר על המלחמה הארורה שבין היהודים לערבים. אבל היא עדיין לא לימדה את עצמה לדבר על העוני, על "הקפיטליזם החזירי", על מי שחוזר הביתה מיום עבודה משמים עם שכר משפיל... [שחר] מדברת בלשון שירה מורכבת על חיים שהורסים כל מורכבות, בלשון שירה עדינה על חיים שהורסים כל עידון.... [שחר] משוררת של מצפון חברתי, שיש לה מה להגיד ויש לה מה לחדש". בנימוקי השופטים נאמר "השירים שבספר אינם רמזי שירה ואינם גישושי שירה. הם נכתבו מתוך צורך עמוק כמו שירה של אמת והם מטלטלים את השפה העברית... ליודית שחר יש מה להגיד ויש מה לחדש."
- יודית שחר זכתה בפרס דוד לויתן (2011) מטעם עיריית חולון[7] בנימוקי השופטים נכתב: "שירתה של יודית שחר היא שירה רבת עוצמה המטלטלת את לב קוראיה בכנותה חסרת הפשרות... שירתה אינה יכולה להשאיר את הקורא באדישותו. לפעמים היא בוטה ולפעמים מרומזת, לפעמים היא פשט ולפעמים סמל, אך תמיד היא אמיתית ומקורית וטביעת אצבעותיה של המחברת ניכרת בה על כל צעד ושעל".
יודית שחר זכתה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז 2016[8]. בנימוקי השופטים נאמר: "שיריה של יודית שחר עוסקים בנושאים פוליטיים וחברתיים אולם הם תמיד יוצאים ומובעים דרך הפילטר של סיפור החיים האישי שלה כאשה, כאם וכאדם עובד. היכולת שלה לפרוס מחדש יחסי מוען נמען ולשנות את שדה הכוח של האדון באמצעות הדיבור הפואטי, בין אם הוא ממוקם בהווה של הפועלת ובין אם הוא נע לעבר ילדותה או מתמקם בחיי האהבה והזהות הנשית, מעמידים מלון שירי מדויק לחיי עבודה ואהבה, שמטיב להבליט ניכור מצוקה וסבל חיפוש מתמיד ותעייה."
בספרייה הלאומית יש מערך שיעור על השיר 'זו אני מדברת', ושיריה נלמדו ונלמדים בתוכניות הלימודים של משרד החינוך בחטיבות הביניים ולבגרות. שיריה נבחרו לעטר קירות כמו השיר 'לחם' על בניין הקונסרבטוריום בפ"ת, או 'חדר משלי', על קיר הכניסה באונ' באר שבע.
שיריה תורגמו לאנגלית, לספרדית, לאיטלקית ולערבית ופורסמו בכתבי עת רבים. 'זו אני מדברת' זכה בארצות הברית בפרס NEA, National Endowment for the Arts מטעם ממשלת ארצות הברית.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"זו אני מדברת"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר השירים הראשון של שחר, "זו אני מדברת", ראה אור בהוצאת בבל בתחילת 2009. הספר עוסק בנושאים פוליטיים וחברתיים דרך סיפורה האישי של המחברת. הספר מקדים את גל המחאה הגדול ב 2011. השירים עוסקים בילדותה של המחברת ובחיי האהבה שלה כבוגרת, הוא עוסק במאבקים חברתיים ועוסק בדינמיקה של שוק העבודה ויחסי המעמדות. הספר יצא בסיוע מפעל קסת לספרות ביכורים, ובעקבותיו זכתה שחר בפרס טבע לשירה לשנת 2009[6]. הספר זכה בפרס עיריית חולון ומשפחת לויתן ל"שירת ביכורים" בקיץ 2011, בשיתוף אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל[9].

"לכל רחוב משוגעת משלו"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרה השני של יודית שחר, "לכל רחוב משוגעת משלו", יצא לאור בהוצאת קשב לשירה בשנת 2013 ובו 53 עמודים. הספר עוסק במצוקות האדם הקטן בעידן הניכור הפוסט מודרני. הספר נע בין חיי האנשים השקופים לבין חייה האישיים של שחר, יחסיה המורכבים עם אביה, ויש בו ביקורת פמיניסטית וחברתית. בספר היא ממשיכה לגשר בעקביות בין האישי לבין הנוף החברתי הרחב.
"אשליה קדושה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרה השלישי של יודית שחר, "אשליה קדושה", יצא לאור בהוצאת אפיק בשנת 2021 ובו 97 עמודים. הוא זכה בתמיכת מפעל הפיס. הנימוקים לפרס: "ספר שירה אקטואלי על אודות ה'מצב'. השירים חושפים את חוויותיהם של האנשים השקופים בחברה. שחר כותבת מעמדה חשופה ומשתפת בחייה האישיים כאמא לשניים, כמורה לנוער בסיכון, וכאישה המתמודדת עם מחלת הסרטן." בספר שבה שחר לילדותה, אל הצריף שבו חיו פעם הוריה ואחיותיה ואל צלקות הילדות שעיצבו אותה.
מתרגומי שיריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Five Points, “Petach Tikvah” and “Cherry,” poems by Yudit Shahar, translated from the Hebrew, Summer 2023
- Columbia Journal of the Arts, “Queen of the Velvet Hyssop,” “The Loneliness of Loneliness,” “Ofer,” “If You Want” and “They Don’t Buy Poetry,” by Yudit Shahar, five poems by Yudit Shahar, Summer 2022
- Y’alla: A Texan Journal of Middle Eastern Literature “Yellow Lace,” “Show,” “It’s Me Speaking,” three poems by Yudit Shahar, Fall 2021
- World Literature Today, “Fingertips,” “On the Day You Came,” “Turkish Movie,” “Apples Wounded in
- Cinnamon,” four poems by Yudit Shahar translated from the Hebrew, Spring 2021
- The Los Angeles Review, "Everything is Diamonds," "New Year," "In Letters of Toilet Paper," and "Two Grapevines," four poems by Yudit Shahar translated from the Hebrew, forthcoming
- The Ilanot Review, “Bread” and “Chinese Sparrows,” two poems by Yudit Shahar, Spring 2019
- The Arkansas International, “End of the Season” and “Going to Eat the Whole Box,” Summer 2018, two poems by Yudit Shahar, translated from the Hebrew
- Salamander, "Open It," "Eighteen Years..." and "Forty-Nine." poem by Yudit Shahar Fall 2018
- Exchanges, seven poems by Yudit Shahar, “I Had No Choice,” “Whore,” “Out of Thousands of Entrances,” “Titianesque Skies,” “Letter to Sami,” “Yehuda’s Light,” and “Getting Fucked by Poetry,” translated from the Hebrew, Fall 2017
- Tupelo Quarterly, “I Am Yudit,” “The God of Secretaries” and “My Father and God,” three poems by Yudit Shahar, translated from the Hebrew, October 2017
- Catamaran Literary Reader, “To Sleep with Federico Garcia Lorca,” poem by Yudit Shahar translated from the Hebrew, Fall 2017
- Poetry International, “On the Day You Came,” “Fuck the Tomato,” two poems by Yudit Shahar translated from the Hebrew, summer 2017
- RHINO, “Anew,” poem by Yudit Shahar translated from the Hebrew, spring 2017
- Catamaran Literary Reader, “House,” poem by Yudit Shahar translated from the Hebrew, spring 2017
- Waxwing, three poems by Yudit Shahar and a translator’s note: “Brightness,” “The Path of Justice,” “Mother
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחר חלתה פעמיים בסרטן, מחלתה הובילה לפרישתה מעבודת החינוך[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יודית שחר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הבלוג של יודית שחר, בטרם ירד הלילה
- שירים מאת יודית שחר ב'מכונת קריאה' של הוצאת בבל
- דורון קורן, נשים כותבות שירה, באתר ynet, 16 במרץ 2009
- רן יגיל, שירה בציבור: יודית שחר, באתר nrg, 11 באפריל 2010
- רן יגיל, מי ראשון: על שלושה ספרי ביכורים, nrg מעריב ספרות
- אלי הירש, על "זו אני מדברת", ידיעות אחרונות, 13 במרץ 2009
- אלי הירש על "לכל רחוב משוגעת משלו" ידיעות אחרונות 7 ביוני 2013
- אלי הירש על "אשליה קדושה", ידיעות אחרונות 18 ביוני 2021
- יניב איצקוביץ', שבוע הספר, ספרים מומלצים: דרך טובה להפתיע, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
- יקיר בן-משה, שירה, בין להרגיש ללחשוב, באתר הארץ, 8 ביולי 2009
- ראיון אצל רינו צרור בתוכנית "חוצה ישראל", ערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, 23 באפריל 2012
- יודית שחר באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם יודית שחר, באתר iCast, 6 בינואר 2013- יודית שחר וראג'אא נאטור, הולך אל פיטוריו, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 3 בדצמבר 2014
- שירה מולחנת – "שיר הרוך הגדול של העיר" ליודית שחר, בביצוע גל זיו, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 18 במאי 2017
גיא זהר, מקריא שיר של יודית שחר - "שירות לקוחות שלום", באתר גלי צה"ל, 18 ביולי 2017- יודית שחר, "חדר משלי", תולעת ספרים, 9 בפברואר 2018
- יודית שחר "עולמי ומלואו" וסופים טובים", המוסך, 12.12.2018
- זו אני מדברת, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
יודית שחר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יודית שחר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שירים של יודית שחר שתורגמו על ידי אביה קושנר לאנגלית
- שני שירים של יהודית שחר שהתפרסמו בגיליון "מאזניים", פברואר 2020
- ארבעה שירים של יודית שחר שהתפרסמו באתר https://worldliteraturetoday.org/
- שלושה שירים של יודית שחר שהתפרסמו Project MUSE
- ראיון עם יובל אביבי ומיה סלע בתוכניתם "מה שכרוך" על ספרה "אשליה קדושה" 28.2.2021
- ראיון אצל קרן נויבך על הספר "אשליה קדושה" 10.3.2021
- ראיון אצל רינו צרור על הספר "אשליה קדושה" בגלי צה"ל, פברואר 2021
- שלושה שירים של יודית שחר, שהתפרסמו במגזין הו! 21, מאי 2021
- ביקורת של אסתי אדיבי שושן, "ורק נפש הזמיר / לא אבתה / להפסיק לשיר (על הספר אשליה קדושה), עיתון 77, אפריל-מאי 2021, עמ' 24 - 26
- קישור לתוכנית הלימודים החדשה בספרות 2023 בו נכלל שירה "זאת אני מדברת"
- קישור לפרק מספרו של עמיר עקיבא סגל "שירת מחאה בישראל בתחילת המאה ה-21" באתר יקום תרבות" המצביע על המקום המרכזי של יודית שחר בפעילות גרילה תרבות מראשיתה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ רינו צרור, חוצה ישראל - רינו צרור בראיון עם יודית שחר, באתר youtube חינוכית כאן
- ↑ נוית בראל, שחר יודית /// משוררת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1959 /// גיל: 66, באתר לקסיקון הקשרים
- ↑ שיחה טלפונית עם המשוררת 22 ביוני 2025
- ↑ עמיר עקיבא סגל, שירת המחאה של "גרילה תרבות": פרק מספרו של עמיר סגל "שירת מחאה בישראל", באתר יקום תרבות, 18.4.2023
- 1 2 שיחה עם המשוררת 6.7.2025
- 1 2 יודית שחר זכתה בפרס טבע לשירה, באתר ynet, 31 במאי 2009
- ↑ המגמה הספרותית 05.09.11, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2011
- ↑ הודעת דוברות, משרד התרבות והספורט הכריז על הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול תשע"ז, באתר משרד התרבות והספורט, 11.12.2016
- ↑ יודית שחר זכתה בפרס דוד לויתן, עיריית חולון
- משוררות ישראליות
- משוררים ישראלים
- משוררות כותבות עברית
- משוררים כותבי עברית
- זוכות פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- זוכי פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- מורים לחינוך מיוחד
- בוגרות סמינר הקיבוצים
- בוגרי סמינר הקיבוצים
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- שכונת התקווה: אישים
- ישראליות שנולדו ב-1959
- ישראלים שנולדו ב-1959