יוחנן הרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יוחנן הרסון (נולד ב-1 בפברואר 1950) הוא צייר, פסל, שחקן ויוצר תפאורות ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרסון נולד וגדל במונטריאול, קנדה. החל לצייר בגיל צעיר ובגיל 8 זכה בפרס יוקרתי לאמנות ילדים. כבר מגיל 12 החל לעבוד כשחקן. הוא שיחק באופרת סבון בטלוויזיה במשך חמש עונות רצופות והופיע במספר סרטים עלילתיים, דרמות טלוויזיה, ושיחק בהצגות תיאטרון.

בשנת 1967 הגיע לישראל על מנת ללמוד בבצלאל. לאחר שנת לימודים אחת בלבד, חזר לקנדה והחל ללמוד בקונקורדיה שבמונטריאול, דרמה ועיצוב. הוא סיים את לימודיו בשנת 1971. בשנת 1974 קיבל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים בספרות אנגלית ותיאטרון.

הרסון פיתח שיטה חדשנית של ייצור שטיחי קיר דקורטיביים. ושימש אמן והמנהל האומנותי של סטודיו ארט נובה בירושלים.

עבודותיו של הרסון מוצגות במוסדות ציבוריים ופרטיים שונים כמו: בנייני האומה בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, בית העיתונאים בירושלים, בנק מזרחי (ב-38 סניפים), סביוני הגן בתל אביב, לובי אפריקה ישראל (פרס העיצוב הטוב ביותר), תיאטרון רמת גן, קונסרבטוריון באור יהודה, מרכז היהלומים בתל אביב ועוד. כמו כן עבודותיו מוצגות בתערוכות באירופה ובצפון אמריקה.

שיחק בתפקיד אורח בסדרת המתח והמסתורין של מיקי בהגן "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" בפרק 'מוות בטוח' לצידם של נתן זהבי ודן תורג'מן. בשנים 1999-1996 שיחק הרסון בסדרת טלוויזיה הישראלית כסף קטלני, בערוץ 2 את דמותו של מרסל הצרפתי.

בשנת 2007 הקים בצוותא עם מרלן פרר את גלריית GEBO בבית אמריקה בתל אביב. רפאל ברביבאי הצטרף אליהם כאוצר הגלריה. בדצמבר 2011 אצר תערוכה ייחודית "מבט גאה", שבאה לבחון, מהי "מיניות גברית הומוסקסואלית".[1][2]

כיום, חי ויוצר הרסון בתל אביב. הוא גרוש ואב לשני ילדים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד:

  • 1999 גלריית נוכרבך-בילפילד, גרמניה
  • 1999 גלריית ננשטהואז בכר, אולבה, גרמניה
  • 1999 גלריית קיבוץ מחניים, "נופים"
  • 1999 מצפה חיים גלריית, "תל אביב מזכרית לי את ניו יורק".
  • 1998 גלריית ארט נובה, בית נקופה.
  • 1998 גלריית פדרמן-ליפשטדט, גרמניה
  • 1996 גרליית הרמן, אסן, גרמניה.
  • 1995 תערוכה נודדת בגלריות לאמנות ב: סוהו, שיקגו, מיאמי, ארצות הברית
  • 1994 גלריה בנדטי, סוהו, ניו יורק.
  • 1993 גלריה עירונית, ירושלים.
  • 1992 גלריית ברהלר, האג, הולנד
  • 1992 בית האומן, ירושלים
  • 1991 גלריית וינדמיל, מינכן, גרמניה

תערוכות קבוצתיות:

  • 1993 פסטיבל האמנות השנתי, בוקה רטון, פלורידה, ארצות הברית
  • 1993 ארט אקספו, ניו יורק, ארצות הברית
  • 1992 ארט אקספו, ניו יורק, ארצות הברית
  • 1991 ארט אקספו, ניו יורק, ארצות הברית
  • 1991 אמנות המבורג, גרמניה.
  • 1990 ארט אקספו, לוס אנג'לס, ארצות הברית
  • 1990 ארט אקספו, ניו יורק, ארצות הברית
  • 1989 בית האומן, ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]