יום חמישי הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום חמישי הקדוש
למעלה: ישו רוחץ את רגלי השליחים; למטה: הסעודה האחרונה. ציור מהמאה ה-14 בקתדרלת סיינה, איטליה
למעלה: ישו רוחץ את רגלי השליחים; למטה: הסעודה האחרונה. ציור מהמאה ה-14 בקתדרלת סיינה, איטליה
שמות נוספים יום חמישי הגדול, יום חמישי של רחיצת הרגליים
סוג חג נוצרי דתי
סיבה רחיצת הרגלים והסעודה האחרונה
חוגגים נוצרים
חגיגות מיסה
מתקשר עם השבוע הקדוש, פסחא
מועד החג
תאריך שלושה ימים לפני חג הפסחא

יום חמישי הקדושלטינית: Dies Cenae Domini; ידוע גם בשמות יום חמישי הגדול ויום חמישי של רחיצת הרגליים) הוא חג נוצרי החל ביום חמישי שלפני חג הפסחא. החג מציין את רחיצת רגלי השליחים על ידי ישו ואת הסעודה האחרונה כפי שתוארו בבשורות. זהו היום החמישי של השבוע הקדוש, לאחר יום רביעי של הריגול ולפני יום שישי הטוב. החג חל בין ה-19 במרץ לבין ה-22 באפריל, תאריך אשר אינו זהה בלוחות השנה היוליאני והגרגוריאני אשר בשימוש על ידי זרמים שונים בנצרות. יום חמישי הקדוש מהווה את אות הפתיחה לטרידואום, שלושת הימים המציינים את הפסיון, הצליבה והתחייה של ישו, בהתאם לאמונה הנוצרית. ביום חמישי בערב מתקיימת מיסת הסעודה האחרונה, בו, לפי הבשורות הסינופטיות, צוין חג הפסח בסעודה האחרונה.

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לשחזר את מעשהו של ישו, נהוג שאנשי דת בכירים רוחצים את רגליהם של אנשי דת הנמוכים מהם בדרגה, או אף של בני הקהילה[1]. האפיפיור פרנציסקוס מציין את יום חמישי הקדוש מדי שנה על ידי רחיצת רגליהם של אסירים[2].

מעמד החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום חמישי הקדוש הוא חג ציבורי ברוב המדינות שהיו חלק מהאימפריה הספרדית (אורוגוואי, אל סלוודור, ארגנטינה, גואטמלה, הונדורס, ונצואלה, הפיליפינים, מקסיקו, ניקרגואה, ספרד, פרגוואי, פרו, קולומביה וקוסטה ריקה), ובמדינות שהיו חלק מהאימפריה הדנית (איי הבתולה של ארצות הברית, איסלנד, דנמרק ונורווגיה ובמדינת קרלה בהודו. בנוסף, במספר מדינות בגרמניה יש ליום חמישי הקדוש מעמד של חג ציבורי עבור העובדים במגזר הציבורי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום חמישי הקדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]