יון פדר
 | |
| לידה | 1951 (בן 75 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| בן או בת זוג |
עדנה לומסקי-פדר |
| מספר ילדים |
2 |
יוֹן פדר (נולד ב-1951) הוא עיתונאי ועורך, שימש כעורך הראשי של אתר ynet בשתי קדנציות: בשנים 2000–2013 ומאוקטובר 2017 עד יוני 2020. בין שתי הקדנציות היה העורך הראשי של "ידיעות אינטרנט" - חטיבת האינטרנט של קבוצת ידיעות אחרונות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוֹן פדר הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל דרגת סא"ל (מיל.) בצה"ל.
את תחילת הקריירה העיתונאית שלו עשה ב"קול ישראל", אליו הצטרף ב-1979 ובו שימש כתב ועורך בחטיבת החדשות[1]. בין השאר היה כתב לענייני חברה ורווחה, כתב חינוך וכן ערך לפרקים יומני חדשות ואת יומן סוף השבוע.
בשנים 1982–1988 שימש כעורך ראשי "הוצאת הספרים כתר"[2]. בתקופת כהונתו פעל להרחבה ניכרת של הקטגוריות המו"ליות והספרותיות שבהן היא עסקה. בין השאר מזוהה פדר עם חשיפה וגיוס של דור סופרים ישראלים חדש, וכמו כן עם ייזומם ועריכתם של אנציקלופדיות ופרויקטים מו"ליים גדולים כגון: "בריטניקה לנוער", סדרת "ההיסטוריה של ארץ ישראל" (ב-10 כרכים) ו"האנציקלופדיה הישראלית הכללית"[3]. בשנים 1988–1991 שימש פדר כעורך הראשי של "הוצאת ידיעות אחרונות", אחר כך חזר להוצאת "כתר"[4].
עורך אתר ynet
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999 הצטרף פדר לצוות ההקמה של אתר ynet כעורך ערוצי הדעות והספרים[5], ובנובמבר 2000 מונה לעורכו הראשי[6].
בהובלתו הפך ynet לאחד האתרים הפופולריים ביותר באינטרנט העברי ולגורם תקשורתי בעל השפעה ניכרת על סדר היום של הציבור הישראלי. פדר פעל להגדלה דרמטית של האתר, שבתחילת ימיו עסק בעיקר בחדשות, והקים בו מדורי תוכן במגוון תחומים[דרוש מקור].
מדיניות העריכה שלו, שאותה הביע לא אחת בתקשורת, התאפיינה בשילוב של גישה עיתונאית שמרנית עם חדשנות אינטרנטית. כבר בשנתו הראשונה של ynet, כשעדיין נחשב למיזם אינטרנטי ראשוני, הצהיר פדר כי בכוונתו להפוך את ynet למרכז מדיה כלל-ארצי שאינו נופל בחשיבותו מהמדיות המסורתיות, ולחרוג בכך מה"גטו" האינטרנטי לבדו. לשם כך פעל להרחבה עקבית של תחומי הכיסוי שבהם עוסק ynet, אף מעבר לכל מה שהמדיה המסורתית עוסקת בו[דרוש מקור].
פדר תמך בפיתוח הטוקבקים באתר, שלטענתו "מתן אמצעי ביטוי חופשי ובלתי-מבוקר לציבור הגולשים". את הטוקבקים נהג לתאר כאחד האמצעים ששינו, במדיה החדשה, את היחסים המסורתיים שבין הכותבים לקוראים, והפכו אותם למאוזנים יותר. כאחד מיזמי מנגנון הטוקבק באינטרנט הישראלי, הביע פדר התנגדות להצעות חוק שביקשו לאכוף מנגנוני זיהוי של כותבי טוקבקים ואמצעי פיקוח אחרים[7]. פדר הביע תמיכה בחופש הביטוי והתנגדות לצנזורה של גולשים וטען שהם יוצרים תנועה לאתר ועוזרים לגלות אלו נושאים פופולריים יותר[8]. עם זאת הנהיג באתר ynet סלקציה של טוקבקים, וחלק ניכר מהם נפסל מטעמים של עבירה על החוק, כגון דיני לשון הרע, פגיעה בפרטיות, דיבה, הסתה או תרבות דיבור בלתי ראויה (על-פי הסטנדרט שהכתיב לעורכי האתר)[דרוש מקור].
פדר התבטא גם בגנות חוסר ההסתגלות, לטעמו, של גופים ממשלתיים (כגון משרד החוץ) וגופים צבאיים כגון הצנזורה הצבאית לעידן של ריבוי ערוצים והעברת מידע באמצעים אינטרנטיים וסלולריים. באופן בולט הביע את עמדתו זו בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן, כשהצנזורה הצבאית הטילה איפול ממושך על תוצאותיו וגרמה בכך לגל שמועות ששטף את ישראל[9].
יון פדר הגדיר את עצמו כ"חוד החנית של ווב 1.0 במובן הטוב של המונח" והבהיר שהוא רואה חובה לעצמו, בתפקידו כעורך ynet "להגיש לגולשים תמונת עולם סדורה ואובייקטיבית במידת האפשר, תוך הבחנה בין הטפל לעיקר והבחנה הירארכית של המציאות" (מתוך ראיון שנערך עמו במסגרת עבודת MA באוניברסיטה העברית). על-רקע זה הביע פעמים אחדות פקפוק באשר לאיכותם של לא מעט אתרים ומוצרי וב 2.0. בריאיון ל"גלובס" בסוף 2006 אמר: "אני פחות מתפעל מווב 2.0"[10].
פדר נחשב, על-פי חוקרי מדיה רבים באקדמיה, כדמות מפתח בעיצוב פני התקשורת בישראל בעשור הראשון של המאה ה-21[דרוש מקור]. הפרופ' דן כספי, ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אמר בהרצאה: "יון פדר מיסד עבור קבוצת ידיעות אחרונות את התשתית שתהווה את לב הקבוצה בעשרות השנים הבאות, והוא למעשה האיש שמעביר את הקבוצה, באופן יעיל ושיטתי, לעידן שאחרי הפרינט"[דרוש מקור]. וכך פרופ' יורם פרי, ראש מכון חיים הרצוג באוניברסיטת תל אביב, בדברי לוואי להצגת נתוני מדד אמון התקשורת (פברואר 2005): "... כך למשל ההקפדה החמורה יחסית שיון פדר, עורך ynet, הנהיג ליישום כללי אתיקה וסטנדרט מקצועי מחמיר, זיכתה את ynet באמון קהל הגולשים, ויצרה מהפך בעמדת הקהל הישראלי במידת האמון שהוא רוחש למידע חדשותי באינטרנט בכלל"[דרוש מקור].
בצד תפקידו כעורך הראשי של ynet, מרצה פדר בנושאי עיתונות שונים, ובין השאר ניהל משך כמה שנים קורס על המדיה המקוונת, במסגרת החוג לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים[דרוש מקור].
בינואר 2007 בחר איגוד המפרסמים בישראל את פדר לאיש השיווק של החודש. בנימוקים לבחירה ציין האיגוד כי פדר הוא האיש שאחראי לכך ש"ynet נתפס כמדיום ארצי לגיטימי ושווה ערך למדיה ארצית אחרת כגון חדשות ערוץ 2, ידיעות אחרונות, או גלי צה"ל"[11].
ביולי 2013, לאחר שעמד בראש "ynet" קרוב ל-13 שנים, סיים פדר את תפקידו כעורך האתר ומונה לעורך "ידיעות אינטרנט" - חטיבת אתרי האינטרנט של קבוצת "ידיעות אחרונות"[12]. לאחר פרישתו מתפקיד העורך, המשיך לפרסם באתר ynet טורים העוסקים בביקורת מופעי תרבות ומוזיקה. עם כניסתו לתפקידו החדש הצהיר פדר כי בכוונתו להרחיב את פעילויות האינטרנט של הקבוצה לתחומים נוספים. במהלך השנה הראשונה בתפקידו כעורך "ידיעות אינטרנט" הוקמו ונקנו אתרים שונים בהם אתרים מסחריים ואתרי תוכן כגון אתר הילדים והנוער "פרוגי", אתר הספורט "קיק", אתר האמנות "ynetart" ואחרים.
בינואר 2017 חשפו עובדים לשעבר כי פדר ובכירים אחרים בקבוצה התערבו בתכני החדשות, והמערכת העיתונאית והפכו את האתר למוצף בתוכן שיווקי סמוי וגלוי ואינטרסים סמויים, בעקבות לחצים של בעל השליטה נוני מוזס, דוברים, יועצי תקשורת ופוליטיקאים מהליכוד[13][14]. פרטים נוספים על התערבות לא מקצועית בתכני החדשות נחשפו במסגרת תיק 2000[15].
באוקטובר 2017 חזר פדר לתפקיד העורך הראשי של אתר ynet[16]. בפברואר 2019 החל האתר להציג גם כתבות המיועדות למנויים בלבד, תחת חומת תשלום, במסגרת הקרויה "+ynet"[17]. פדר סיים תפקיד זה ב-30 ביוני 2020[18].
אנציקלופדיה ynet
[עריכת קוד מקור | עריכה]פדר גם יזם את הקמתה של אנציקלופדיה ynet כמתחרה בתשלום של ויקיפדיה[19].
עם השקתה של האנציקלופדיה אמר פדר כי "אין מדיום מתאים יותר לאנציקלופדיות מהמדיום האינטרנטי. בעבר עשיתי זאת בפרינט, היום אני עושה זאת במדיום מקוון ומי כמוני יכול להעיד על יתרונות האינטרנט לעניין זה. המדיום הזה מאפשר עדכון מתמיד, און-לייני, של האנציקלופדיה על מכלול ערכיה, נתוניה והעובדות שמביאה; ובמקביל מאפשר המדיום האינטרנטי חיפוש ואיתור ערכים באופן היעיל ביותר והמהיר ביותר האפשרי." אשר למדיניות העריכה של האנציקלופדיה - לדבריו "אנציקלופדיה צריכה להיות נטולת כל עמדה פוליטית וכל תפיסה אידאולוגית. היא אמורה לספק רק עובדות, תוך העדר משוא פנים, הטיות ונטיות, ובניסוח האובייקטיבי המרבי האפשרי"[דרוש מקור].
האנציקלופדיה ירדה מאתר ynet בדצמבר 2020.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לפרופ' עדנה לומסקי-פדר מהאוניברסיטה העברית, ואב לשניים. אמו הייתה סופרת הילדים קרה פדר-טל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטורים של יון פדר באתר ynet
- איילה צורף, מסנן הטוקבקים הלאומי, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2006
- אחד שיודע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביוני 2011
- "המשק הישראלי לא מסוגל לקיים את העיתונות הישראלית בגודל שבו היא קיימת", באתר וואלה, 24 באפריל 2014
סמינר מחלקתי: יון פדר על קריסת "העובדה" ומעמדה של העיתונות המסורתית בעידן הרשתות החברתיות, סרטון בערוץ "מכללת ספיר", באתר יוטיוב, 14 ביוני 2021- תעודת עיתונאי - יון פדר 28.01.25, סרטון בערוץ "כנסת", באתר יוטיוב, 12 באוגוסט 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טובה צימוקי, קורס הכתבים ברדיו הסתיים השבוע, ומבוגריו נתקבלו למערכת "ענייני היום" יון פדר, דבר, 23 בפברואר 1979
- ^ הדר חורש, יון פדר, עורך ראשי, כל העיר, 12 באוקטובר 1984
דלית מילשטיין, ספרים - כתר בלי פדר, כל העיר, 20 במאי 1988 - ^ נרי ליבנה, כתר מפלאסטיק - מאז שהתיישב יעקב פחטר בכיסא המנכ"ל של כתר, הוא הצליח לרוקן את ההוצאה משורה של עורכים שעשו אותה לסיפור ההצלחה של המולות העברית, כל העיר, 27 בינואר 1989
- ^ אפי לנדאו, יון פדר ינהל את המולו"ת של כתר, חדשות, 2 במאי 1991
- ^ נתן ליפסון, המועמדים להחלפת זאב חספר בתפקיד עורך Ynet: יון פדר וטלי בן-עובדיה, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2000
- ^ עינב בן יהודה, יון פדר מונה לתפקיד עורך Ynet, באתר TheMarker, 26 בנובמבר 2000
- ^ ליאור הנר, יון פדר: "נוצרה קואליציה רעה ומסוכנת ששותפים בה אנשי תקשורת מהדור הישן, כמה פוליטיקאים וכמה עורכי דין", באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2006
- ^ גילי דרוב-היישטיין, קולות מהיציע, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2003
- ^ יון פדר, כשהדובר שותק, באתר ynet, 9 באפריל 2002
- ^ מעיין כהן, מקום 3: ynet, יון פדר. "אני פחות מתפעל מווב 2.0", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2006
- ^ איילה צורף, איש השיווק של פברואר: יון פדר, עורך ynet, באתר הארץ, 7 במרץ 2007
- ^ יון פדר ימונה לעורך "ידיעות אינטרנט"; ערן טיפנברון ימונה לעורך ynet, באתר ynet, 7 באפריל 2013}
נתי טוקר, אחרי 12 שנה: יון פדר יפרוש מתפקיד עורך ynet, באתר TheMarker, 7 באפריל 2013 - ^ לי ירון,יותם ברגרואלמוג בן זכרי, עדויות עובדי ידיעות אחרונות לשעבר מגלות איך ניצחו האינטרסים את העיתונות, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
- ^ אורן פרסיקו, מדינת ישראל נגד ארנון בן נח מוזס, באתר העין השביעית, 30 בינואר 2020
- ^ איתמר ב"ז ואורן פרסיקו, איך לאלף אתר חדשות, באתר העין השביעית, 11 במאי 2023
איתמר ב"ז ואורן פרסיקו, מערכת ההפעלה המוכחשת, הגאונית והמושחתת של העיתון של המדינה, באתר העין השביעית, 17 בספטמבר 2025 - ^ אמנון מרנדה פורש מתפקידו כעורך ynet; יון פדר ימונה לעורך האתר, באתר ynet, 13 בספטמבר 2017
נתי טוקר, טלטלה ב"ידיעות": אמנון מרנדה פורש מעריכת ynet - יון פדר יחזור לתפקיד, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2017 - ^ נתי טוקר, מהפכת האינטרנט בתשלום: גם ynet יתחיל לגבות בקרוב כסף תמורת תוכן - כל הפרטים, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2018
- ^ ענת ביין-לובוביץ', עוד שינוי בצמרת ynet: העורך הראשי יון פדר יפרוש באוגוסט, באתר גלובס, 10 בפברואר 2020
- ^ מעיין כהן, עורך ynet: "תוך כמה שנים תיהפך ויקיפדיה ללוויתן גדול, לא מעודכן ולא רלוונטי", באתר TheMarker, 25 בפברואר 2008
| בקרת זהויות |
|
|---|