יון פדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יון פדר
Feder.jpg
תאריך לידה 1951 (בן 66 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, עורך עיתון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוֹן פדר (נולד ב-1954) הוא העורך הראשי של "ידיעות אינטרנט" - חטיבת האינטרנט של קבוצת ידיעות אחרונות, החל מיוני 2013. קודם לכן ובמשך קרוב ל-14 שנים, כיהן כעורך הראשי של ynet.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוֹן פדר הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל דרגת סא"ל (מיל.) בצה"ל. נשוי לפרופ' עדנה לומסקי-פדר מהאוניברסיטה העברית, ואב לשניים.

את תחילת הקריירה העיתונאית שלו עשה יון פדר ב"קול ישראל" (אליו הצטרף ב-1979) ובו שימש כתב ועורך בחטיבת החדשות. בין השאר היה כתב לענייני חברה ורווחה, כתב חינוך וכן ערך לפרקים יומני חדשות ואת יומן סוף השבוע.

באמצע שנות ה-80 עבר פדר ל"הוצאת כתר" והיה לעורכה הראשי. בתקופתו עברה הוצאת הספרים מהפך דרמטי, והוא פעל להרחבה ניכרת של הקטגוריות המו"ליות והספרותיות שבהן היא עסקה. בין השאר מזוהה פדר עם חשיפה וגיוס של דור סופרים ישראלים חדש, וכמו כן עם יזומם ועריכתם של אנציקלופדיות ופרויקטים מו"ליים גדולים כגון: "בריטניקה לנוער", סדרת "ההיסטוריה של ארץ ישראל" (ב-10 כרכים) ו"האנציקלופדיה הישראלית הכללית".

פדר שימש משך כמה שנים גם כעורך הראשי של הוצאת ידיעות אחרונות. פעילותו בהוצאה זו מזוהה עם מהלך משמעותי של הרחבת תחומי העיסוק שלה וגיוונם.

עורך אתר ynet[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הצטרף פדר לצוות ההקמה של אתר ynet, וחודשים אחדים לאחר השקת האתר הוא מונה לעורכו הראשי.

בהובלתו של פדר הפך ynet לאחד האתרים הפופולריים ביותר באינטרנט העברי ולגורם תקשורתי בעל השפעה ניכרת על סדר היום של הציבור הישראלי. פדר פעל להגדלה דרמטית של האתר, שבתחילת ימיו עסק בעיקר בחדשות, והקים בו מדורי תוכן במגוון תחומים.

מדיניות העריכה שלו, שאותה הביע לא אחת בתקשורת, מתאפיינת בשילוב של גישה עיתונאית שמרנית עם חדשנות אינטרנטית. כבר בשנתו הראשונה של ynet, כשעדיין נחשב למיזם אינטרנטי ראשוני, הצהיר פדר כי בכוונתו להפוך את ynet למרכז מדיה כלל-ארצי שאינו נופל בחשיבותו מהמדיות המסורתיות, ולחרוג בכך מה"גטו" האינטרנטי לבדו. לשם כך פעל פדר להרחבה עיקבית של תחומי הכיסוי שבהם עוסק ynet, אף מעבר לכל מה שהמדיה המסורתית עוסקת בו. כמעצב מדיניות העריכה של האתר, הוא הדגיש אחריות מקצועית ועמידה בדרישות האתיות של ענף העיתונות, בצד נועזות ו"ראש פתוח" החורגים מהדפוסים העיתונאיים המסורתיים.

בין המהפכות שמזוהות עם פדר, נמצאת מהפכת הטוקבקים, שחשיבותה לדידו, כפי שהתבטא בראיונות בעיתונות, ב"מתן אמצעי ביטוי חופשי ובלתי-מבוקר לציבור הגולשים". את הטוקבקים נהג לתאר כאחד האמצעים ששינו, במדיה החדשה, את היחסים המסורתיים שבין הכותבים לקוראים, והפכו אותם למאוזנים יותר. כאחד מיזמי מנגנון הטוקבק באינטרנט הישראלי, הביע פדר התנגדות להצעות חוק שביקשו לאכוף מנגנוני זיהוי של כותבי טוקבקים ואמצעי פיקוח אחרים. פדר הביע תמיכה בחופש הביטוי והתנגדות לצנזורה של גולשים. עם זאת הנהיג באתר ynet סלקציה איכותית של טוקבקים, וחלק ניכר מהם נפסל מטעמים של עבירה על החוק, כגון דיני לשון הרע, פגיעה בפרטיות, דיבה, הסתה או תרבות דיבור בלתי ראויה (על-פי הסטנדרט שהכתיב לעורכי האתר).

פדר התבטא גם בגנות חוסר ההסתגלות, לטעמו, של גופים ממשלתיים (כגון משרד החוץ) וגופים צבאיים כגון הצנזורה הצבאית לעידן של ריבוי ערוצים והעברת מידע באמצעים אינטרנטיים וסלולריים. באופן בולט הביע את עמדתו זו[1] בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן, כשהצנזורה הצבאית הטילה איפול ממושך על תוצאותיו וגרמה בכך לגל שמועות ששטף את הארץ.

יון פדר הגדיר את עצמו כ"חוד החנית של ווב 1.0 במובן הטוב של המונח" והבהיר שהוא רואה חובה לעצמו, בתפקידו כעורך ynet "להגיש לגולשים תמונת עולם סדורה ואובייקטיבית במידת האפשר, תוך אבחנה בין הטפל לעיקר ואבחנה הירארכית של המציאות" (מתוך ראיון שנערך עמו במסגרת עבודת MA באוניברסיטה העברית). על-רקע זה הביע פעמים אחדות פקפוק באשר לאיכותם של לא מעט אתרים ומוצרי וב 2.0. בראיון ל"גלובס" בסוף 2006 אמר: "אני פחות מתפעל מווב 2.0"[2].

פדר נחשב, על-פי חוקרי מדיה רבים באקדמיה, כדמות מפתח בעיצוב פני התקשורת בישראל בעשור הראשון של המאה ה-21. הפרופ' דן כספי (ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון) הכריז בהרצאה: "יון פדר מיסד עבור קבוצת ידיעות אחרונות את התשתית שתהווה את לב הקבוצה בעשרות השנים הבאות, והוא למעשה האיש שמעביר את הקבוצה, באופן יעיל ושיטתי, לעידן שאחרי הפרינט". וכך הפרופ' יורם פרי (ראש מכון חיים הרצוג באוניברסיטת תל אביב) בדברי לוואי להצגת נתוני מדד אמון התקשורת (פברואר 2005): "... כך למשל ההקפדה החמורה יחסית שיון פדר, עורך ynet, הנהיג ליישום כללי אתיקה וסטנדרט מקצועי מחמיר, זיכתה את ynet באמון קהל הגולשים, ויצרה מהפך בעמדת הקהל הישראלי במידת האמון שהוא רוחש למידע חדשותי באינטרנט בכלל".

בצד תפקידו כעורך הראשי של ynet, מרצה פדר בנושאי עיתונות שונים, ובין השאר ניהל משך כמה שנים קורס על המדיה המקוונת, במסגרת החוג לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים.

בחודש ינואר 2007 בחר איגוד המפרסמים בישראל את פדר לאיש השיווק של החודש. בנימוקים לבחירה ציין האיגוד כי פדר הוא האיש שאחראי לכך ש"ynet נתפס כמדיום ארצי לגיטימי ושווה ערך למדיה ארצית אחרת כגון חדשות ערוץ 2, ידיעות אחרונות, או גלי צה"ל"[3].

ביולי 2013, לאחר שעמד בראש "ynet" קרוב ל-13 שנים, סיים פדר את תפקידו כעורך האתר ומונה לעורך "ידיעות אינטרנט" - חטיבת אתרי האינטרנט של קבוצת "ידיעות אחרונות"[4]. לאחר פרישתו מתפקיד העורך, המשיך לפרסם באתר ynet טורים העוסקים בביקורת מופעי תרבות ומוזיקה.

עם כניסתו לתפקידו החדש הצהיר פדר כי בכוונתו להרחיב את פעילויות האינטנרט של הקבוצה לתחומים נוספים. במהלך השנה הראשונה בתפקידו כעורך "ידיעות אינטרנט" הוקמו ונקנו אתרים שונים בהם אתרים מסחריים ואתרי תוכן כגון אתר הילדים והנוער "פרוגי", אתר הספורט "קיק", אתר האמנות "ynetart" ואחרים.

אנציקלופדיה אינטרנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד דחיפתו להרחבה מתמדת של ynet גם מעבר לתכניו העיתונאיים, יזם פדר את הקמתה של אנציקלופדיה ynet. עם השקתה של האנצקילופדיה אמר פדר כי "אין מדיום מתאים יותר לאנציקלופדיות מהמדיום האינטרנטי. בעבר עשיתי זאת בפרינט, היום אני עושה זאת במדיום מקוון ומי כמוני יכול להעיד על יתרונות האינטרנט לעניין זה. המדיום הזה מאפשר עדכון מתמיד, און-לייני, של האנציקלופדיה על מכלול ערכיה, נתוניה והעובדות שמביאה; ובמקביל מאפשר המדיום האינטרנטי חיפוש ואיתור ערכים באופן היעיל ביותר והמהיר ביותר האפשרי." אשר למדיניות העריכה של האנציקלופדיה - לדבריו "אנציקלופדיה צריכה להיות נטולת כל עמדה פוליטית וכל תפיסה אידאולוגית. היא אמורה לספק רק עובדות, תוך העדר משוא פנים, הטיות ונטיות, ובניסוח האובייקטיבי המרבי האפשרי".

בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי, שנערך בפברואר 2008 חלק פדר שבחים לוויקיפדיה ואמר שאף הוא "מרבה לעשות בה שימוש. זה מפעל כביר ומזהיר שעושה שימוש בתוכן גולשים באופן המיטבי והחכם ביותר". אך עם זאת הביע חשש כי ויקיפדיה עלולה "להפוך בעתיד ללוויתן גדול וקשיש, לא מעודכן ולכן לא רלוונטי, כי אין מאחוריו ישות עסקית שכל הזמן מניעה את הגלגל הזה וגורמת לו להיות עירני ופורה". בכנס ויקי אקדמי 2012, שנערך ביוני 2012, התייחס פדר להתבטאות ההיא ואמר כי בדיעבד הוא שגה בהערכה שלו: "ויקיפדיה לא רק שלא צמחה להיות לוויתן קשיש, אלא שהיא משמרת - באמצעות הכח המפכה של אנרגיית תוכן גולשים - את חיוניותה. היא מעדכנת ומתקנת את ערכיה ומוסיפה עליהם עוד ועוד".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]