יוסף, מלך הכוזרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף בן אהרן, מלך הכוזרים היה כגן או כגן בק של ממלכת הכוזרים באחרית ימיה, וכיהן לכל המוקדם מ-932 ועד 961 לכל המאוחר. נודע בעיקר בשל איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף היה בנו של אהרון השני בן בנימין שליט הכוזרים משושלת בולאן. קורותיו מתועדים באופן ישיר או כחלק מכרוניקות המצויות במכתב שכטר ובחליפת המכתבים עם חסדאי אבן שפרוט. בתקופתו נתונה הייתה הממלכה הכוזרית בעימות צבאי עם אולג מנובגורוד נסיך רוס של קייב והפצ'נגים מחד ומול האימפריה הביזאנטית תחת הקיסר רומאנוס הראשון לקאפנוס.[1]

יוסף יצר קשרים עם יהודי העולם באמצעות חליפת המכתבים ובה מתוארת תרבותם של הכוזרים, מוצאם ותהליך התגיירותם. בהמשך מתועד כי חבר למדינות מוסלמיות באזור כנגד פשיטות הוורנגים. מעט מאוחר יותר הוכרע צבא הכוזרים על ידי סוויאטוסלב, נסיך קייב ובירתם איטיל נכבשה והוחרבה. אין תיעוד לגבי גורלו של יוסף.[2]

ידוע מהמקורות כי ב-932 נישא לנסיכה אלאנית מהקווקז שהתגיירה, ובעקבותיה זנחה הישות האלאנית את הנצרות האורתודוקסית והקאסטה השלטת שם התגיירה. בתקופת שלטונו מתועדת הגירת יהודים משטחי האימפריה הביזאנטית לממלכת הכוזרים, בשל רדיפתם על ידי הביזאנטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב שכטר, באתר revolvy.com (באנגלית).
  2. ^ רבקה שפק ליסק, כוזרים: אימפריה יהודית בימי הביניים, באתר אימגו.