יוסף שידלובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף שידלובסקי
Joseph Szydlowski
Yosef Szydlowski (1).jpg
לידה 21 בנובמבר 1896
חלם, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביולי 1988 (בגיל 91)
קיסריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מהנדס
ארצות מגורים רוסיה, צרפת, ישראל
הערות מייסד מנועי בית שמש
המצאות עיקריות
פטנטים בתחום מנועי סילון

יוסף שידלובסקיצרפתית: Joseph Szydlowski, ‏21 בנובמבר 1896, פולין16 ביולי 1988, קיסריה, ישראל) היה מהנדס, ממציא ותעשיין מנועים צרפתי-יהודי, יליד פולין, שפעל בצרפת ואחר כך בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידלובסקי נולד בשנת 1896, באחוזת סקריהיטשין שעל נהר הבוג (ביחידה האדמיניסטרטיבית של דוביינקה, בחבל חלם שבפלך לובלין) בפולין, שהייתה חלק מן האימפריה הרוסית. בזמן מלחמת העולם הראשונה, עת שירת כחייל בצבא האימפריה הרוסית, נלקח בשבי לגרמניה שם הועבד, בין היתר, במפעלי קרופ, גגנאו ויונקרס. לאחר המלחמה למד הנדסה בגרמניה, ואת הפטנטים הראשונים על שמו הוציא בשנת 1920.

משמאל יוסף שידלובסקי מימין אחיו אהרון על הדשא בקבוצת כנרת

בעקבות הצלחת המפלגה הנאצית היגר בשנת 1930 לצרפת שם הקים, ב-29 באוגוסט 1938, מפעל בשם "טורבומקה" לייצור מנועי סילון וחלקיהם, המבוסס על המצאותיו ופיתוחיו. בשל כיבוש צפון צרפת על ידי גרמניה הנאצית במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, העתיק את פעולותיו לסן פה דה ביגור (Saint Pé de Bigorre) שבדרום המדינה. בשנים 19421941 העביר את הייצור לבורד (Bordes) שבמחוז הפירנאים המזרחיים. כיבוש דרום צרפת על ידי הגרמנים (מבצע אנטון) אילץ אותו להימלט לשווייץ בשנת 1942, והמפעל שהקים נוצל על ידי הצבא הנאצי לביצוע תיקונים במשאיות. בספטמבר 1944, חזר שידלובסקי לבורד על מנת לפתוח מחדש את מפעלו. ב-1945 ייסד בברגנץ משרד מחקר עם צוות מהנדסים גרמניים שעבדו על מנועי דיימלר-בנץ. המשרד עבר ב-1946 לניי שבדרום צרפת, ומאוחר יותר לבורד. חברת "טורבומקה" שהקים יצרה טורבינות קטנות ובינוניות, שהותקנו במסוקים כמו "אלואט" (1955) ו"פומה" (1965) הצרפתיים, "ז'אגואר" (1968) הצרפתי-בריטי, "אלפאז'ט" (1973) הצרפתי-גרמני ואחרים.

לאחר מלחמת ששת הימים, ובתגובה לאמברגו שהטיל נשיא צרפת, שרל דה גול, על ישראל, הקים שידלובסקי בבית שמש, בשותפות עם ממשלת ישראל, מפעל לייצור מנועי סילון וחלקי מנועים, בשם "מנועי בית שמש". המפעל, שנחנך בינואר 1969,[1] עסק גם בפיתוח מנועים ושיפוצם. חלקו של שידלובסקי נקנה על ידי המדינה ב-1981 והחברה הופרטה בשנת 1992. בנוסף היה שידלובסקי שותף להקמת מפעל "אורמת" ביבנה. שידלובסקי עלה לישראל והתגורר בקיסריה.

בשנת 1984 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד במדעים טכניים מהטכניון.

נפטר ב-16 ביולי 1988 ונטמן בבית הקברות כנרת, לא רחוק מקבר אחיו אהרון שידלובסקי, ממייסדי קבוצת כנרת. "קפיטליסט עם סוציאליסט, תעשיין עם אנרכיסט", תיאר זאת ענר שלו, נכדו של אהרון.[2]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף שידלובסקי היה נשוי לאידה קונופצקי, אזרחית גרמניה, ולזוג נולדו שתי בנות. אחיו של יוסף שידלובסקי הוא אהרון שידלובסקי, מאנשי העלייה השנייה ומראשוני קבוצת כנרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף שידלובסקי בוויקישיתוף
  • עמוס לבב, היה מנוע?, מעריב, 30 בינואר 1987 (לקריאת המאמר כולו יש לדפדף קדימה ואחורה באמצעות החצים שבקצה השמאלי התחתון של הדף), המשך

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]