לדלג לתוכן

מנועי בית שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנועי בית שמש אחזקות (1997) בע"מ
מנועי בית שמש. אפריל 2019
מנועי בית שמש. אפריל 2019
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול מנבש
מייסדים יוסף שידלובסקי
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־58 שנים)
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום המטה אזור תעשייה מערבי, בית שמש
קואורדינטות 31°44′21″N 34°57′24″E / 31.739098794133°N 34.956570369317°E / 31.739098794133; 34.956570369317 
משרד ראשי ישראלישראל בית שמש, ישראל
בעלות קרן פימי (35.5%)
ענפי תעשייה תעופה ומנועים
מוצרים עיקריים חלקים למנועי סילון
שווי שוק 7.75 מיליארד ש"ח (22 בינואר 2026)
הכנסות 259 מיליון דולר (2024)[1]
רווח תפעולי 48.3 מיליון דולר (2024)[1]
רווח 36.4 מיליון דולר (2024)[1]
הון עצמי 193 מיליון דולר (2024)[1]
סך המאזן 327 מיליון דולר (2024)[1]
יו"ר גילון בק
מנכ"ל רם דרורי
עובדים כ-1000, כולל שני מפעלים אחד בסרביה ואחד בארץ
 
www.bsel.co.il

מנועי בית שמש אחזקות (1997) בע"מ היא חברה ציבורית ישראלית הפועלת בשני מגזרים: מגזר הייצור, הכולל ייצור חלקים למנועי סילון (לרבות ייצור יציקות מדויקות של חלקי מתכת למנועי סילון), והמגזר המנועי, ובמסגרתו עוסקת החברה בשיפוץ, הרכבה והנדסה של מנועי סילון ושל חלקים למנועים. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

חברת "מנועי בית שמש" הוקמה בשנת 1968 בבית שמש על ידי יוסף שידלובסקי שהחזיק 51% מהמניות ומדינת ישראל שהחזיקה 49% מהמניות, במטרה לייצור חלקי מנועים עבור חברת טורבומקה שבבעלותו של שידלובסקי.[2] המפעל נחנך בינואר 1969.[3] בהמשך הרכיבו במנועי בית שמש את מנועי מטוס האימון של חיל האוויר "פוגה-מגיסטר", ועסקו בהכשרת אנשי מקצוע ובהקמת מרכז ידע טכנולוגי לשיפוץ ושיקום מנועי מטוסים.[4] בשנת 1976, הוחלט להעביר את מניות מדינת ישראל ב"מנועי בית שמש" לידי התעשייה האווירית כדי לרכז את פעילות מנועי הסילון בישראל במפעל אחד, אך המהלך לא יצא לפועל.[5] החברה החלה לפתח גם מנועים לאוטובוסים, אוניות,[6] וטורבינות גז ליצור חשמל.[7]

בשנת 1980 פרצה מחלוקת בין התעשייה האווירית ל"מנועי בית שמש" בשאלה מי יהיה הקבלן הראשי לייצור מנוע מטוס הלביא.[8][9] בשנת 1981 הוחלט ש"מנועי בית שמש" יהיה הקבלן הראשי למנוע מתוצרת פראט אנד וויטני ולא טורבומקה של יוסף שידלובסקי. שידלובסקי החליט להעביר את חלקו בבעלות למדינת ישראל, ואף הציעה להעביר אותה ללא תמורה, אך לבסוף שילמה המדינה 9 מיליון דולר עבור חלקו.[10][11][12] שנה לאחר שעבר לבעלות המדינה המפעל, שהעסיק בשיאו 1,400 עובדים, נקלע לקשיים עקב ירידה בהזמנות ועיכוב בעבודות על מנוע הלביא.[13] בשנת 1985 הוחלט לא לייצר את מנוע "הלביא" במפעל אלא לרכוש אותו בארצות הברית והחלו דיונים על סגירתו או מכירתו של המפעל, ובינתיים פוטרו כמחצית מעובדי המפעל.[14][15] בשנת 1986 הוצע להעבירו לתעשייה האווירית או קונצרן כור תעשיות אך הם סרבו.[16] החל משא ומתן עם מספר חברות לרכישת המפעל אך הוא לא התקדם עקב הצורך במחיקת חובות וצמצום מספר העובדים כדי להפוך אותו לריווחי.[17][18]

ב-1992 רכשה חברת אורמת 60% מהחברה מידי מדינת ישראל, לאחר שההפסד המצטבר שלה הסתכם בכ-240 מיליון דולר והיא הייתה על סף סגירה. ב-1995 רכשה אורמת את היתרה מידי חברת Thames Holdings (חברת בת של פראט אנד וויטני). בשנת 1997 הפכה החברה להיות הספקית העיקרית של חלקים למנועי מטוסים של חיל האוויר הישראלי, באותה שנה העבירה אורמת את מניות מנועי בית שמש שהיו בידה לחברה חדשה בשם מנועי בית שמש אחזקות, במטרה להפריד בין פעילות שתי החברות. החברה החדשה הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[19] באותה עת הציעה חברת ישקר, אז בשליטת סטף ואיתן ורטהיימר, לחברת אורמת למכור לה את החברה תמורת 15 מיליון דולר כדי לשלב אותה עם חברת טכנולוגיית להבים שבשליטת על ידי ישקר, אך משפחת ברוניצקי, בעלת השליטה באורמת, דחתה את הצעתה של ישקר.[20]

ב-2005 נמכרה מנועי בית שמש לכלל תעשיות ולאבנר שחם, מנכ"ל החברה מאז שנת 1992, שרכש 24.8% ממניות החברה מידי משפחת ברוניצקי תמורת 6 מיליון דולר.[21] שחם מונה לתפקידו בידי אורמת תעשיות, כשהיא הייתה בעלת השליטה בה, ושימש גם דירקטור באורמת תעשיות עד למיזוגה עם אורמת טכנולוגיות. שחם רכש 30% ממניות מנועי בית שמש באפריל 2005 מאורמת תעשיות, שהייתה בשליטת משפחת ברוניצקי, תמורת 6 מיליון דולר (כלומר, לפי שווי חברה של 20 מיליון דולר) למנועי בית שמש, לצד כלל תעשיות שרכשה אז 15% ממניותיה של מנועי בית שמש. בשנים 2008–2015 היה הסכם הצבעה ושליטה משותפת בין כלל תעשיות לשחם.

במאי 2016 רכשה קרן פימי את החזקות כלל תעשיות בחברה (כ-42%), תמורת 125 מיליון ש"ח.[22]

במהלך הרבעון הראשון של שנת 2017 הרחיבה החברה שני הסכמים לייצור מנועים. אחד מול MTU הגרמנית, עמה החברה עובת מתחילת שנות ה-2000,[23] ההסכם החדש היה לייצר חלקים למנועי סילון עד שנת 2030 בהיקף כולל של 173 מיליון;[24] ההסכם השני נחתם עם חברת המנועים התעופתיים הספרדית Industria de Turbo Propulsores, לאספקת חלקי מנועים בתקופה של 13 שנים (2017–2029), סך ההכנסות הצפויות מההסכם יגיע ליותר מ-100 מיליון דולר.[25] ההסכם הורחב שוב ביוני 2018.[26]

במאי 2017 פרש מר אבנר שחם לאחר ניהול חברת מנועי בית שמש במשך 25 שנה. שחם הוחלף על ידי רם דרורי שכיהן קודם.[27]

בספטמבר 2024 חתמה החברה על הסכם מסגרת ארוך טווח עם חברת פראט אנד ויטני, אחת מיצרניות מנועי התעופה הגדולות בעולם, בהיקף כספי של כ-205 מיליון דולר.[28]

מיזוגים ורכישות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 רכשה מנועי בית שמש בסרביה את חברת "Livnica Preciznih Odlivaka", שהפכה לחברת בת בבעלותה המלאה.[29]

בנובמבר 2018 רכשה תמורת כ-59 מיליון דולר את חברת "חישולי כרמל", חברה ישראלית אשר מתמחה גם היא בתחום התעופה, ועוסקת בייצור חישולים (עיצוב חלקי מתכת בלחיצה או כבישה) למנועי סילון.[30] "חישולי כרמל" נוסדה בשנת 1960 בטירת כרמל.[31]

בנובמבר 2024, רכשה תמורת 33 מיליון דולר 80% מחברת "Turbine Standard", חברה אמריקאית לשיפוץ מנועים.[32]

בפברואר 2025, הקימה מנועי בית שמש מיזם משותף עם החברה הגרמנית Jet Cat, המייצרת מנועי סילון קטנים, להקמת מפעל משותף בארצות הברית.[33]

לחברה אולמות ייצור בעיבוד שבבי, בית יציקה ליציקות מדויקות בשיטת שעווה נעלמת ליצור להבי (אנ') טורבינות למנועי סילון, אולמות שיפוץ והרכבת מנועים, מעבדות לבדיקות איכות ובדיקות אל הרס ומתקני הרצה ובדיקה של המנועים.

ב-2018 פתחה החברה מרכז הכשרה למקצועות עיבוד שבבי לענף התעופה, הכולל סדנא ולימודים עיוניים מעמיקים, בשיתוף משרד העבודה והרווחה ורשת "עתיד" מכללות טכנולוגיות.

מנועי סילון מתוצרת מנועי בית שמש נמצאים בשימוש בעיקר בצה"ל ומשמשים באמצעי לחימה כגון טיל הדלילה.

סוגי מנועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 מנועי בית שמש אחזקות (1997) בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ מפעל מנועי בית שמש מיסדו של שידלובסקי מתחיל בייצור, על המשמר, 10 בינואר 1969
  3. ^ מפעל מנועי בית שמש נחנך על ידי ראש הממשלה, דבר, 16 בינואר 1969, המשך
  4. ^ א גזית, השנה כבר יטוסו מטוסים עם מנוע מתוצרת ישראל, מעריב, 8 בינואר 1971
  5. ^ יהושע כהנא, התעשיה האווירית תשותף במפעל לייצור מנועי־סילון, מעריב, 16 בנובמבר 1976
  6. ^ יצחק דיש, מפעל "מנועי בית שמש" ירחיב ייצורו למנועי אוטובוסים ואניות, מעריב, 3 בינואר 1977
  7. ^ טורבוגנטור m2tl נקודת האור בהפסקת החשמל, דבר, 14 בדצמבר 1979
  8. ^ דן ארקין, "מנועי בית שמש" והתעשייה האווירית נאבקים על מנוע לביא, מעריב, 4 בנובמבר 1980
  9. ^ אורי דן, שידלובסקי: התחלתי כידיד ישראל ומתיחסים אלי כאויב, מעריב, 26 בדצמבר 1980
  10. ^ יעקב לבב, יעקב ארז, משרד הבטחון סרב לקבל במתנה 27% ממניותי, מעריב, 11 באוקטובר 1981
  11. ^ "פארט אנד ויטני" תיכנס לשותפות ב"מנועי בית שמש", דבר, 3 בדצמבר 1981
  12. ^ בגין סירב לקבל תרומה חלקו של שידלובסקי מנועי בית־שמש, דבר, 6 ביולי 1983
  13. ^ עמוס לבב, שידלובסקי חידש הקשר עם "מנועי בית־שמש;, מעריב, 17 בדצמבר 1982
  14. ^ עודד שורר, מחר יוחלט אם לסגור את "מנועי בית שמש", מעריב, 22 באוקטובר 1985
  15. ^ עודד גרנות, ישראל נסוגה מייצור מנוע "הלביא", מעריב, 9 ביוני 1985
  16. ^ עודד שורר, "כור" והתעשיה האווירות אינם מוכנים לקנות את "מנועי בית שמש", מעריב, 25 ביוני 1986
  17. ^ שרגא מקל, 5 גורמים מעונינים לרכוש את מנועי בית שמש, מעריב, 4 במאי 1988
  18. ^ יוסי לוי, מצוידים במקלות וברזלים השתוללו פועלי 'מנועי בית שמש' במשרד האוצר, מעריב, 2 ביוני 1988
  19. ^ אמנון ברזילי, 1 מיליון וחצי דולר בשנה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
  20. ^ שי שלו ואורנה רביב, ‏איתן ורטהיימר ויתר: ישקר מכרה את מניותיה במנועי בית שמש, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1997
  21. ^ ניר צליק, תורת הפערים: הדבר היחיד היציב במנועי בית שמש הוא שכר המנכ"ל, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2012
  22. ^ עומרי כהן, ‏פימי רוכשת את השליטה במנועי בית שמש ב-125 מיליון ש', באתר גלובס, 31 במאי 2016
  23. ^ הרצל לקס, חוזה ענק למנועי בית שמש: תספק ל-MTU הגרמנית להבים ודיסקים למנועי סילון בהיקף של 50 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2004
    טל לוי, מנועי בית שמש תספק ל-MTU הגרמנית להבים בכ-22 מיליון דולר במשך 6 שנים, באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2005
  24. ^ גיא ארז, מנועי בית שמש תייצר עבור MTU חלקי מנועים ב-173 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2017
  25. ^ אביב לוי, ‏מנועי בית שמש מרחיבה הסכם עם חברה ספרדית ב-37 מיליון ד', באתר גלובס, 18 בפברואר 2017
  26. ^ גיא ארז, מנועי בית שמש מרחיבה בעוד 70 מיליון דולר את הפרויקט עם ITP הספרדית, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2018
  27. ^ יורם גביזון, מנכ"ל מנועי בית שמש פורש; מנכ"ל ארקל ימונה במקומו, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2017
  28. ^ יורם גביזון, מנועי בית שמש חתמה על הסכם של 205 מיליון דולר עם פראט אנד וויטני, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2024
  29. ^ מנועי בית שמש רכשה בית יציקה בסרביה ב-200 אלף דולר, באתר הארץ, 2 בפברואר 2002
  30. ^ גיא ארז, מנועי בית שמש תרכוש את חישולי כרמל ב-58.5 מיליון דולר - המניה זינקה לשיא, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2018
  31. ^ יאיר קוטלר, מפעל לחישול מתכות מוקם בטירת הכרמל, הארץ, 28 בדצמבר 1960
  32. ^ יורם גביזון, מנועי בית שמש רכשה 80% מחברה אמריקאית לשיפוץ מנועים ב-33 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2024
  33. ^ יורם גביזון, נערכות לעימות אמריקאי־סיני: מנועי בית שמש במיזם עם חברה גרמנית, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2025