יוסף שלמה דלמדיגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף שלמה דלמדיגו
Delmedigo.jpg
לידה 16 ביוני 1591
הרפובליקה של ונציההרפובליקה של ונציה הרקליון, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1655 (בגיל 64)
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה פראג, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה צ'כיהצ'כיה בית הקברות היהודי העתיק, פראג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו - שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה סיון ה'שנ"א 1591 - פראג, ה'תט"ז 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום. כינויו יש"ר הוא ראשי תיבות של יוסף שלמה רופא, וקנדיה/קנדיאה הוא שמה הקדום של הרקליון, בירת כרתים.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יוסף שלמה בן אליהו דלמדיגו נולד בכ"ה בסיון ה'שנ"א, ה-16 ביוני 1591, בעיר קנדיאה שבכרתים. הוא היה נצר למשפחת דלמדיגו, עליה נמנה - כמאה שנה לפניו - ר' אליהו דלמדיגו, בעל ספר "בחינת הדת", שבו יצא כנגד חכמת הקבלה וכנגד הטוענים לקדמות ספר הזהר. בתגובה וכתשובה ל'בחינת הדת', חיבר יוסף שלמה דלמדיגו את ספרו "מצרף לחכמה", בו התייחס לטענותיו; חרף אהדתו לתורת הקבלה, הוא יצא כנגד המקובל ר' אברהם אבולעפיה, שתפיסתו הייתה שונה מן התפיסה הקבלית המקובלת.

עד גיל חמש עשרה למד יוסף דלמדיגו בעיקר תלמוד, פוסקים וקבלה, וכן כמה שפות: יוונית, איטלקית, ספרדית ולטינית. ב-1604 נסע יש"ר לפדובה שבאיטליה, שם למד רפואה ומדעים. בין היתר, למד גם אצל גלילאו גליליי. בהיותו בפדובה ביקר מספר פעמים בונציה, שם הכיר את ר' אריה די מודינה ואת שמחה לוצאטו. בשנת שע"ג (1613) הוא סיים לימודיו האוניברסיטאיים בפדובה ושב לביתו, שם אסף ספרים עד שספרייתו מנתה כ-7000 ספר. בתקופה זו הוא החל להתרועע עם הקראים.

בשנת שע"ו (1616), בהיותו בן 25, הוא עזב את עירו, משפחתו וכל ספריו, וחי בבדידות כנווד במשך 27 שנים. בנדודיו ביקר במצרים, שם פגש מורה באוניברסיטת קהיר והתווכח עמו, וכן נפגש עם ראש העדה הקראית יעקב האלכסנדרוני. משם הוא פנה לקושטא, בה רכש ספרי פילוסופיה רבים, ונפגש עם ראשי הקראים, אך שם - החל לעסוק בתורת הקבלה. מקושטא הוא נדד לליטא, שם עסק ברפואה, והיה לרופאו האישי של נסיך ליטא, יאנוש רדזיוויל, בין השנים 16201624[1]. בימים היה עוסק ברפואה, ובלילות בתלמוד, קבלה ומחקר. לימים, שימש כרב ואב בית דין של המבורג ודרשן בקהילת הספרדים. בעקבות מגפה שפרצה בשכונת מגוריו בעירו, הוא עקר לגליקשטט, עיר חדשה בצפון מזרח המבורג. כיון שלא היו בעיר זו יהודים רבים, עזב משם לאמסטרדם, בה שימש כרב ודרשן בשלוש השנים הבאות, (שפ"ח-שצ"א). ישנם הסבורים שדלמדיגו למד גם 11 שנים ביאשי שבנסיכות מולדובה, אצל רבי שלמה בן ארויו, ואולם פרט ביוגרפי זה שנוי במחלוקת.

את סוף ימיו עשה יש"ר בפראג, שם נפטר ב-1655 ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק. על מצבת קבורתו נחקק:"אב"ד בהאמבורג ובגלילות אמשטרדם".

יחסו לקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של דלמדיגו, "מצרף לחכמה", משבח את חכמת הקבלה. בהקשר לכך מסופר כי עיסוקו בתורת הקבלה החל בעקבות פגישה עם רבי יעקב בן נחמיאש, מחכמי קושטא בזמנו, בה הודה כי למרות ידיעותיו המופלגות בפילוסופיה הוא מחבב את תורת הקבלה, והוכיחו כי תורת הקבלה דומה לפילוסופיה של אפלטון. אחר כך, בדרכו לפולין, פגש ברבי שלמה בן ערבי, רב העיר יאשי שבנסיכות מולדובה ורופאו של הנסיך המושל, אצלו למד קבלה ורפואה במשך 11 שנים מ-1619, לפי אחת הגרסאות.

למרות זאת יש הטוענים שדעתו של דלמדיגו ביחס לקבלה נשארה שלילית: הרב שמואל מוהליבר סיפר שעשיר אחד ביקש מדלמדיגו לכתוב ספר בשבח חכמת הקבלה, ובעקבות כך כתב את הספר "מצרף לחכמה". אך נטען כי המעיין בספר וקורא בין השורות מבין שכוונתו היא הפוכה[2][דרושה הבהרה]. טענה זו מוכחת במכתב של דלמדיגו אל אחד שביקש ממנו הדרכה בלימוד, שנדפס בתחילת ספר מאסף בכותרת "מלא חפנים" שהדפיס גייגר; המכתב ידוע בכינוי "אגרת אחוז". בחלק הגרמני של ספרו[3] מקדים גייגר לתרגום האיגרת סיפור קורות חייו, כתביו ואישיותו של דלמדיגו, ודבריו מהווים חיזוק להשערתו של הרב מוהליבר.

אצל הרב חיד"א בשם הגדולים, לאחר דברי הערכה מיוחדים על הרב דלמדיגו: "מהר"ר יש"ר מקאנדיא. הרב הנזכר היה חכם בכל החכמות ומופלג בכל חכמה מספר תשבורת פילוסופיא תכונה הגיון רפואה, וחכם בתורה בפלפול הש"ס ופוסקים, ודרשן מופלא, ודעתו רחבה", מופיעה רמיזה-הבהרה בנושא יחסו לקבלה: "אולם במה שדיבר בענין הקבלה במ"ש בנובלות חכמה ושבר יוסף, הגאון החסיד הרמ"ז דחה דבריו וסילק ההשגחה מספריו, כאשר תראה באגרות הרמ"ז בסופן, דף מ"ב ע"א, ובין תבין רמ"ז הרומ"ז. ודי בזה"[4].

חיבוריו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עיקרי מחקריו המדעיים כתב יש"ר בספרו "ספר אֵילִם", שיצא לאור בשנת 1629 באמסטרדם. הספר מכיל תשובות לשאלות בנושאי אסטרונומיה ומתמטיקה, שהפנה אליו חכם קראי, זרח בן נתן מטרוקי. כן מובאים בספר חידושים מתמטיים עדכניים לזמנו, מהם שטרם יצאו בדפוס, של מתמטיקאים ידועים. גלילאו גליליי מוזכר כמה פעמים בספר, אותו הוא מכנה בתואר "רבי". הוא מזכיר לעיתים את השימוש שעשה בטלסקופ, ומייחס המצאתו לגליליי. הספר הודפס שוב במהדורה נוספת בשנת 1864 באודסה.

משערים כי חיבר קרוב לעשרים וחמישה ספרים, חלקם הגדול נותרו בצורת כתבי יד. רשימת ספריו הידועים:

  • אֵילִם, נדפס עם הוספות רבות באודסה תרכ"ד-תרכ"ח, בחמשה חלקים. ענייני רפואה ועוד. החלקים נקראו בשמות:
  • מעין חתום, אודסה תרכ"ח.
  • מעין גנים, אמסטרדם שפ"ח-שפ"ט.
  • חוקות שמים, אודסה תרכ"ז.
  • גבורות ה', אודסה תרכ"ז.
  • בתי הנפש, כתב יד בספרית אוקספורד על שם רבי כלכלבן, ונטען כי מחברו הוא דלמדיגו.
  • נפש הגר, כנ"ל ב'בתי הנפש'.
  • יער לבנון, ביאור פילוסופי על כלי המקדש.
  • נובלות חכמה, אופטיקה ומטפיזיקה, הנאו שפ"ט.
  • מצרף לחכמה, בתורת הקבלה.

שני הספרים 'נובלות חכמה' ו'מצרף לחכמה', והספר בחינת הדת של ר' אליהו דלמדיגו, נדפסו יחד תחת השם תעלומות חכמה בבסיליה בשנת שפ"ט.

  • תהלת חכמה, בתורת הקבלה.
  • בטוחות חכמה, בתורת הקבלה.
  • שבר יוסף.
  • עיר גבורים במתמטיקה ואסטרונומיה.
  • בשמת במתמטיקה ואסטרונומיה. (תלמידו העיד ש"הספר נעלם").
  • נפלאות ה', כימיה ומכניקה.
  • לבב חכמה, ענייני רפואה.
  • רפואות תעלה, ענייני רפואה.
  • אגרת האחוז, אל זרח בן נתן מטרוקי, יצאה לאור ביחד עם ספר 'פינת יקרת'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקדמת הספר "מצרף לחכמה" והערות "לישרים תהילה".
  • דוד אריה פרידמן, יוסף שלמה דילמדיגו המכונה יש"ר מקנדיא למלאת 360 שנה להולדתו < 1951 < 1591 , במלאת 360 שנים ללידתו, הוצאת עלי עין, תל אביב, תשי"א, 1911.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אדם טלר, כסף, כוח והשפעה: היהודים באחוזות בית רדזיוויל בליטא במאה הי"ח, מרכז זלמן שזר 2006 עמ' 23
  2. ^ ליפסון, מדר דר ג עמ' 197
  3. ^ https://archive.org/download/melochofnajimdeu00geig/melochofnajimdeu00geig.pdf
  4. ^ "שם הגדולים" מערכת ספרים אות א [צג] ספר אלים