יוקוסוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוקוסוקה
横須賀市
神奈川県横須賀市市章.svg
חותם יוקוסוקה
דגל יוקוסוקה
דגל יוקוסוקה
YokosukaCity.JPG
מדינה יפןיפן  יפן
חבל קאנטו
מחוז קנאגווה (מחוז)קנאגווה (מחוז)  קנאגווה
רשות מחוקקת מועצת עיריית יוקוסוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 100.7 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 400,909 (נכון ל־1 באוקטובר 2017)
קואורדינטות 35°15′00″N 139°40′00″E / 35.25°N 139.66666666667°E / 35.25; 139.66666666667 קואורדינטות: 35°15′00″N 139°40′00″E / 35.25°N 139.66666666667°E / 35.25; 139.66666666667 
אזור זמן UTC +9
http://www.city.yokosuka.kanagawa.jp/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוקוסוקהיפנית: (横須賀市 Yokosuka-shi) היא עיר במחוז קנגאווה, יפן. אוכלוסיית העיר, השכונת בחבל קאנטו מונה 414,960 תושבים (נכון ל-2012).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוקוסוקה שוכנת בחצי האי מיאורה (אנ'), לפתחו של מפרץ טוקיו ממזרח, ולחופו של האוקיינוס השקט ממערב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפרה-מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור בו שוכנת העיר יוקוסוקה נמצאו עדויות להתיישבות אנושית זה אלפי שנים. במקום נמצאו כלי אבן וערימות פסולת מהתקופה הפלאוליתית ביפן, וכן שברי חרס מתקופת ג'ומון ומתקופת קופון. בתקופת הייאן ייסד השליט המקומי מוראוקה טממיצ'י את שבט מיאורה, ששלט באזור במשך המאות הבאות. השבט תמך במינמוטו נו יוריטומו במלחמת השליטה שלו, אך בסופו של דבר הפך כפוף לשבט הוג'ו, שהיו עוצרים עבור השוגון. לאחר שהביס טויוטומי הידיושי את שבט הוג'ו ב-1590, הורה לסגנו טוקוגאווה איאיאסו לכבוש את אזור קאנטו, ובכללו את חצי האי מיאורה.

הנווט האנגלי ויליאם אדמס היה הבריטי הראשון שדרך על אדמת יפן, אליה הגיע בספינה הולנדית ב-1600. ב-1612 קיבל אדמס את התואר סמוראי ופייף עבור הישגיו בשירות שוגונות טוקוגאווה.

בתקופת אדו שלט השוגון באופן ישיר באזור יוקוסוקה. בשל מיקומו הגאוגרפי בפתח מפרץ טוקיו נודעה לאזור חשיבות אסטרטגית, והשוגון הורה להקים שם תחנת ביקורת לספינות הנכנסות למפרץ ב-1720. בשל חשש מנוכחות זרים בגבולות יפן, והאיום על מדיניות הבדלנות שלה, הורה השוגון להציב סוללת תותחי חוף בסביבות יוקוסוקה. למרות זאת, ב-1853 אילץ קומודור מת'יו פרי את יפן לכונן יחסים דיפלומטים עם ארצות הברית באיום תותחי ספינותיו, שהפליגו ללא הפרעה למפרץ טוקיו.

בסוף תקופת אדו בחר השוגון להקים בסיס ימי מודרני ביוקוסוקה, ולשם כך שכר את המהנדס הצרפתי לאונס ורנה (Léonce Verny). הבסיס הימי ביוקוסוקה היה הראשון הבסיס המודרני הראשון מסוגו ביפן, והיה חלק בתשתית שהניחה יפן לקראת תהליך מודרניזציה מקיף שעברה המדינה.

מתקופת מייג'י עד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר רסטורציית מייג'י עבר הבסיס לידי הצי הקיסרי היפני, ובעקבות שינויים בחלוקה המנהלית נוסדה נפת מיאורה, ובה העיירה אוראגה ומספר כפרים, ובעצמה שכנה במחוז קנאגווה. הכפר יוקוסוקה הפך לעיירה ב-1878, וב-15 בפברואר 1907 הפכה יוקוסוקה לעיר. ב-1916 הוקם ביוקוסוקה בסיס מרכזי של שירות האוויר של הצי הקיסרי היפני, בו נבנו ונוסו רבים מהמטוסים ששימשו את השירות. בראשית המאה ה-20 התרחב הבסיס הימי, ומספנותיו החלו לייצר כלי שיט גדולים כגון אוניות מערכה ונושאות מטוסים, והבסיס הפך להיות ביתו של הצי הראשון.

ב-18 באפריל 1942, חמישה חודשים לאחר פרוץ המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט, פשטו מפציצי B-25 מיטשל אמריקנים על ערי יפן כנקמה על ההתקפה על פרל הארבור, בהן גם יוקוסוקה, אך ההפגזה לא הסבה נזק רב. מלבד מספר הפצצות בודדות, לא הפגיזו בעלות הברית את יוקוסוקה במידה נרחבת, ביחס לערים אחרות. לאחר כניעת יפן ותחילת הכיבוש האמריקני, השתלט צי ארצות הברית על הבסיס הימי ועל מתקניו, והוא נמצא בשימושו גם כיום.

החל בשנות ה-50 הפך הבסיס הימי ביוקוסוקה לבסיס הבית של הצי השביעי של ארצות הברית, ומילא תפקיד חיוני במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם. גם לזרוע הימית של כוחות ההגנה של יפן יש בסיס ימי ביוקוסוקה, וכן בסיסים נלווים נוספים באזור.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד השפעת הנוכחות הצבאית במקום, יוקוסוקה היא אף עיר תעשייתית, ובסביבתה מספר מפעלים ומרכזי מחקר ופיתוח של ניסאן מוטורס וחברות הבת שלה, המעסיקות אלפי תושבים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליוקוסוקה קשרי ערים תאומות עם הערים הבאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוקוסוקה בוויקישיתוף