יז'י פיטלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יז'י פיטלברגפולנית: Jerzy Fitelberg20 במאי 1903 - 25 באפריל 1951) היה מלחין יהודי-פולני-אמריקאי.[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יז'י, בנו של המנצח גז'גוז' פיטלברג, נולד בוורשה. הוא החל את לימודי המוזיקה עם אביו. בגיל צעיר הכניס אותו אביו לנגינת כלי הקשה בתזמורת התיאטרון הלאומי של ורשה, כדי לרכוש ניסיון. בשנים הבאות למד במוסקבה.

מ-1922 עד 1926 למד פיטלברג הלחנה אצל ולטר גמאינדי ופרנץ שרקר באונטיברסיטה לאמנויות של ברלין. ב-1923 עזרה לו האוניברסיטה לקבל פטור מגיוס לצבא הפולני.

בשנת 1927 תזמר מחדש את המוזיקה של ארתור סאליבן למחזמר "המיקדו" להפקה המחודשת של אריק צ'ארל כאופרטה-רוויו בברלין. ב=1928 זכתה רביעיית המיתרים מס' 2 שלו בפרס ראשון בתחרות, שארגן איגוד המוזיקאים הפולנים הצעירים בפריז.

הקונצ'רטו הראשון שלו לכינור הטביע את חותמו בקונצרט של האגודה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו. מבקר המוזיקה אנרי פרונייר העיר, "הקונצ'רטו לכינור ... [היה] עדין, רגיש ומצטיין ברגישות למשאב תזמורתי." יצירותיו נוגנו בקונצרטים הבאים של האגודה בשנים 1931, 1937, 1946 ו-1951.

כדי להימלט מן הנאצים, נסע תחילה לפריז בשנת 1933. שם יצאו יצירותיו לאור בהוצאת מקס אשיג. רביעיית המיתרים מס' 4 שלו זכתה בפרס אליזבת ספראג קולידג', שהעניקה ספריית הקונגרס. ביצע הבכורה של הרביעייה היה ב-9 באפריל 1937 בספריית הקונגרס.

לאחר זאת היגר פיטלברג לארצות הברית וב-15 במאי 1940 הגיע לניו יורק. בין היצירות הראשונות שחיבר בעירו החדשה, היו כאלה שהתרפקו על זכרונות מפולין. ב-1945 קיבלה רביעיית המיתרים החמישית שלו פרס מן האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות.

בקשתו לאזרחות אמריקאית הוגשה ב-26 במאי 1947. הוא מת בניו יורק ב-1951.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטלברג אמר, שבסגנון ההלחנה שלו יש דמיון ל"אנרגיה ולמתח הגבוה שבמוזיקה של סטרווינסקי, להתמקדות במורכבות קווית והרמונית של הינדמית, ולצבעי המוזיקה הצרפתית המודרנית (כזו של מיו, כמו גם סגנונות סאטיריים.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי היד של יז'י פיטלברג שמורים בMusic Division of The New York Public Library for the Performing Arts בספרייה הציבורית לאמנויות הבמה בניו יורק]

רשימת יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הני פני"

יצירות תזמורתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוויטה מס' 1 (1925)
  • סוויטה מס' 2 (1928)
  • קונצ'רטו לכלי מיתר (1930) - עיבוד של רביעיית המיתרים מס' 2
  • יצירה קונצרטית (1937)
  • "קרן הזהב" (1942)
  • "פתגם" (Epitaph) (1943)
  • "נוקטורן" (1944)
  • "תמונות פולניות", סוויטה (1946)
  • סימפוניה לכלי מיתר (1946)
  • סינפונייטה (1946)
  • אוברטורה קונצרטית (תזמורת כלי נשיפה מעץ)
  • Der schlechtgefesselte Prometheus, (סוויטה מתוך בלט)
  • סימפוניה מס' 1 (?)
  • סימפוניה מס' 2 (?)

קונצ'רטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו לכינור מס' 1 (1928; עיבוד 1947)
  • קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 (1929)
  • קונצ'רטו לצ'לו (1931)
  • קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 (1934; עיבוד 1950)
  • קונצ'רטו לכינור מס' 2 (1934; (1938)
  • קונצ'רטו לטרומבון, פסנתר וכלי מיתר (1947)
  • קונצ'רטו לקלרינט (1948)

יצירות מקהלתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלושה שירי עם פולניים

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "קווינטטו" (חליל, אבוב, קלרינט, בס קלרינט, טרומבון) (1929)
  • סונאטינה לשני כינורות (1935)
  • סונאטה, 2 כינורות, 2 פסנתרים (1938)
  • רביעיית מיתרים מס' 1 (1926)
  • רביעיית מיתרים מס' 2 (1928)
  • רביעיית מיתרים מס' 3 (1936)
  • רביעיית מיתרים מס' 4 (1936)
  • רביעיית מיתרים מס' 5 (1946)
  • סרנדה (ויולה, פסנתר) (1943)
  • סרנדה (כינור, קונטרבס)
  • שבעה קפריסי לוויולה ופסנתר (1944)
  • קפריצ'ו (חליל, אבוב, קלרינט בסי במול, בס קלרינט, טרומבון ובסון (1948)
  • "קונצ'רטה דה קאמרה" (כינור ופסנתר)
  • דואו (כינור, צ'לו) (1948)
  • סונאטה (צ'לו סולו) (1948)
  • סונאטה מס' 1 לפסנתר (1933)
  • סוויטה מס' 1 לעוגב (1949)
  • 3 מזורקות (פסנתר) (1932)
  • "מה זה בנג'מין?: סיפור מוזיקלי לילדים לקרוא ולנגן בפסנתר" (1950)

מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על קרבות פולין" (1943)
  • "פולין שלפני המלחמה" (1945)

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fitelberg, Jerzy. "Aspects of instrumentation today." Modern Music vol. 9, no. 31 (Nov.-Dec. 1931), p. 28-30.
  • Fitelberg, Jerzy. "News from overseas." Modern Music vol. 23, no. 1 (Winter 1946), p. 42-44.
  • Fitelberg, Jerzy. "Forecast and review." Modern Music vol. 9, no. 4 (May – Jun. 1932), p. 184-87.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cadenbach, Rainer. "Jerzy Fitelberg" in Franz Schrekers Schüler in Berlin: biographische Beiträge und Dokumente. Schriften aus dem Archiv der Universität der Künste Berlin, Band 8. Berlin: Universität der Künste Berlin, 2005, p. 25-28.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יז'י פיטלברג בוויקישיתוף

.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הניו יורק טיימס, הספד, "יז'י פיטלברג, 48, מלחין פולני" (27 באפריל 1951), עמ' 23