יחזקאל טאוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל טאוב
- הרבי מיבלונה בכפר חסידים-JNF043337.jpeg
לידה 17 באוקטובר 1895 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במאי 1986 (בגיל 90) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 במאי 1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יחזקאל טאוב (כ"ט בתשרי תרנ"ו אוקטובר 1895 - י"ג באייר תשמ"ו מאי 1986) היה האדמו"ר האחרון של חסידות יבלונה וממייסדי "נחלת יעקב", לימים חלק מכפר חסידים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנובה מיאסטו שבפולין[1], לרבי יעקב טאוב מיבלונה, שהיה נינו של רבי יחזקאל מקוזמיר, אבי שושלת זוואלין-מודז'יץ ויבלונה. בשנת תרע"ה נישא לפרל צאצאית אדמו"רי חסידות קוז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תר"פ[2][3] התמנה לשמש כאדמו"ר מיבלונה.

כפר חסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יחזקאל טאוב מיבלונה (משמאל) עם חסידיו, בשנים הראשונות בכפר חסידים

בשנת תרפ"ד החליט לעלות לארץ ישראל ולהקים בה יישוב, באומרו בשם אביו, כי מוטב להיות פועל פשוט בארץ ישראל מאשר רבי לחסידים בגולה. לפני עלייתו ביקש את ברכתו של רבי אברהם מרדכי אלתר ("האמרי אמת") להחלטתו, אך הוא התנגד לרעיון וביקש ממנו לא להתחבר לחילונים החיים בארץ ישראל. וכך נכתב במכתב ששלח האמרי אמת לאדמו"ר מאוסטרובצה "והגם שהבטיח כי לא יתחבר עם חפשיים, הלוואי שיהיה אמת, וכפי הנשמע אינו כן"[4].

למרות דברי האדמו"ר מגור החליט רבי יחזקאל טאוב לעלות לארץ ישראל בחודש אדר בשנת תרפ"ה[5]. בדצמבר 1925 נבחר לאספת הנבחרים השנייה, מטעם רשימת "אחדות הבונים (הפועל המזרחי המאוחד)"[6]. ביחד עם חסידיו הקים את "נחלת יעקב". לאחר כמה שנים התאחדו חסידי יבלונה עם קבוצת חסידים בראשות האדמו"ר ישראל אליעזר הופשטיין מקוז'ניץ (ה"עבודת אליעזר") וביחד הקימו את כפר חסידים[7].

עם ר' יחזקאל עלו מאה משפחות, כאשר חמש מאות משפחות נוספות התכוונו לעלות בהמשך. החסידים שעלו נתקלו בבעיות רוחניות וגשמיות. אחד מאנשי הנוער העובד והלומד[8] אשר בא לסייע בבניית הרפתות בכפר החל להטיף את שיטתו בקרב החסידים שהתיישבו במקום. החסידים הרגישו שהוא הורס את הצביון הרוחני בכפר, אך כאשר באו לר' יחזקאל וביקשו ממנו שיגרש אותו מהכפר, סירב הרב לבקשה בצטטו את דברי האדמו"ר אברהם יעקב מדרוהוביץ'[9] (שהיה שותף פעיל בהקמת הכפר): "באהבת חינם תיבנה ארצנו". הטפותיו האידאולוגיות של אותו פועל השפיעו על המתיישבים החסידים וחלק מהם פרקו עול תורה ומצוות. לבסוף התחתן הפועל עם אחייניתו של ר' יחזקאל, בתו של ר' יוסף חיים ונחוצקר[10]. באותה תקופה חלו החסידים במחלת המלריה שנגרמה עקב הביצות בנחל קישון הסמוך, ילדים רבים ואנשים צעירים מתו.

קבר האדמו"ר מיבלונה בבית העלמין בכפר חסידים.

בשנת ה'תרפ"ח נסע ר' יחזקאל לארצות הברית על מנת לגייס כספים לשם המשך בניית הכפר, על אף שחסדיו רצו שלא יעשה זאת[11], אך עקב המצב הכלכלי הקשה שם חזר בידיים ריקות. הוא הציע שהחסידים יתגוררו בקריית חרושת, שאת אדמותיה רכש[12], ויעבדו בחיפה הסמוכה, ואכן החסידים גילו עניין רב ברעיון ואף רכשו מגרשים לצורך העניין, אך בשנת ה'תרצ"ו פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט והדרכים לחיפה נחסמו. החסידים שכעסו על ר' יחזקאל ביקשו את כספם בחזרה, אך ר' יחזקאל לא יכול היה להשיב את כספם לאחר שהסתבך בהלוואות שלקח[13].

לאחר מכן עזב ר' יחזקאל את הארץ ונסע לארצות הברית. שם התרחק מן הדת, שינה את שמו לג'ורג' נייגל והתיישב בלוס אנג'לס. במלחמת העולם השנייה התנדב במספנה של הצבא האמריקני בהמשך הפך לקבלן ונפל כלכלית מספר פעמים. לאחר זמן התקרב לחוגים היהודיים במקום ואף התחיל לבקר בבית הכנסת המקומי[14]. נרשם ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה והתגורר במעונות הסטודנטים וגם התנדב במוסד לחולי נפש[15].

אחיינו יעקב כספי, נפל בקרב שיירת הל"ה בגוש עציון.

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערוב ימיו, בשנת ה'תשמ"א, חזר לכפר חסידים. בשנותיו האחרונות התגורר בכפר. שב לקיים אורח חיים דתי, הניח תפילין, והעביר שיעורי תורה.[16]

כאשר חזר וראה כפר שוקד ופורח, אמר: "זה הדבר הטוב שעשיתי בחיי".

ר' יחזקאל נפטר בי"ג באייר ה'תשמ"ו, ונטמן על יד חסידיו מגשימי דרכו בחלקת החסידים הראשונים מייסדי הכפר, בבית העלמין בכפר חסידים. מתחת למצבתו נכתבה אמרתו המפורסמת בשם האדמו"ר מדרוהוביץ': "באהבת חינם תיבנה ארצנו".

ב-2019 הועלה הצגה על קורות חייו בשם "האדמו"ר האחרון – אודיסאה חסידית" מאת אנסמבל תקוע והמשורר יורם ניסינוביץ'[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במסמך הגירה לארצות הברית (מפורום אוצר החוכמה), מוזכר שם המקום כ-Novemasto, ועל מצבת קברו מופיע השם ניישטאדט – שהוא תרגום שם המקום ("עיר חדשה") ליידיש. ישנן מספר ערים כאלו בפולין, ואף כי ניתן לזהות את המקום עם נובה מיאסטו על הסונה, יש בכך ספקות.
  2. ^ רבי יעקב טאוב מיבלונה נולד בשנת תרכ"א, נפטר בז' באב תר"פ. נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה עמודים 156–159, ואנציקלופדיה לחסידות של ד"ר יצחק אלפסי חלק ב' עמוד רלה-רלו.
  3. ^ קברו של רבי יעקב בפולין
  4. ^ דבריו של ה"אמרי אמת" בעניין הרבי מיבלונה
  5. ^ על פי הספר החסידות ושיבת ציון, של ד"ר יצחק אלפסי, בתאריך י"ט אדר בשנת תרפ"ה החלה העלייה הראשונה של חסידי יבלונה.
  6. ^ התוצאות הסופיות לאספה"נ השניה, דואר היום, 31 בדצמבר 1925
  7. ^ מפי עדות החסידים מייסדי הכפר, שסיפרו שכל לילה היו מחליפים חסידי יבלונה וקוז'ניץ את סדר השלטים בכניסה לכפר פעם היה נחלת-יעקב ופעם עבודת-ישראל עד שהוחלט להתאחד ולקרוא למקום כפר חסידים.
  8. ^ שמו היה מרדכי יונאי בעצמו בן למשפחת חסידים, שבבוקר היה פועל ואחה"צ היה מטיף את שיטתו בקרב ילדי החסידים שבכפר.
  9. ^ המכונה האדמו"ר המצייר מכיוון שהתעסק בציור; בכפר חסידים עסק במדידת הקרקעות.
  10. ^ ר' יוסף חיים ונחוצקר היה חתנו של רבי יעקב טאוב מיבלונה.
  11. ^ עוד על "נחלת יעקב", דואר היום, 15 בדצמבר 1926
  12. ^ עמוס כרמלי, קריית חרושת, דבר, 18 ביולי 1969
  13. ^ ראו, למשל: הודעה בדבר מכירת מטלטלין, דבר, 11 באוקטובר 1938
  14. ^ עיתון חרות, 2 בנובמבר 1960
  15. ^ 1 2 יהודה יפרח, ‏רבי בורח מבשורה, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2019
  16. ^ https://rabbidunner.com/the-amazing-return-of-the-yabloner-rebbe/?fbclid=IwAR3Upa5giq4EGn4zdMA1rdgT6m57_uC40-hysUBQ07rUn65LgxArIjMqTwM The Amazing Return Of The Yabloner Rebbe], הרב פיני דונר, 17 בדצמבר 2018