יחזקאל טאוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' יחזקאל טאוב מיבלונה (משמאל) עם חסידיו, בשנים הראשונות בכפר חסידים

רבי יחזקאל טאוב (כ"ט בתשרי תרנ"ו אוקטובר 1895 - י"ג באייר תשמ"ו מאי 1986) היה האדמו"ר האחרון של חסידות יבלונה וממייסדי "נחלת יעקב", לימים חלק מכפר חסידים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניישטאדט שבפולין לרבי יעקב טאוב מיבלונה, שהיה נינו של רבי יחזקאל מקוזמיר, אבי שושלת זוואלין-מודז'יץ ויבלונה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"א[1] התמנה לשמש כאדמו"ר מיבלונה.

כפר חסידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרפ"ד החליט לעלות לארץ ישראל ולהקים בה יישוב, באומרו בשם אביו, כי מוטב להיות פועל פשוט בארץ ישראל מאשר רבי לחסידים בגולה. לפני עלייתו ביקש את ברכתו של רבי אברהם מרדכי אלתר ("האמרי אמת") להחלטתו, אך הוא התנגד לרעיון וביקש ממנו לא להתחבר לחילונים החיים בארץ ישראל. וכך כתב על ר' יחזקאל האדמו"ר מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצה בשם האדמו"ר מגור: "ישנו רבי צעיר אחד הרבי מיבלונה שמו שרוצה להקים יישוב בארץ ישראל ולהתחבר לחילוניים ונראה מה יהיה בסופו".[2]

למרות דברי האדמו"ר מגור החליט רבי יחזקאל טאוב לעלות לארץ ישראל בחודש אדר בשנת תרפ"ה.[3] בדצמבר 1925 נבחר לאספת הנבחרים השנייה, מטעם רשימת "אחדות הבונים (הפועל המזרחי המאוחד)".[4] ביחד עם חסידיו הקים את "נחלת יעקב". לאחר כמה שנים התאחדו חסידי יבלונה עם קבוצת חסידים בראשות האדמו"ר ישראל אליעזר הופשטיין מקוז'ניץ (ה"עבודת אליעזר") וביחד הקימו את כפר חסידים. [5]

עם ר' יחזקאל עלו מאה משפחות, כאשר חמש מאות משפחות נוספות התכוונו לעלות בהמשך. החסידים שעלו נתקלו בבעיות רוחניות וגשמיות. אחד מאנשי הנוער העובד והלומד[6] אשר בא לסייע בבניית הרפתות בכפר החל להטיף את שיטתו בקרב החסידים שהתיישבו במקום. החסידים הרגישו שהוא הורס את הצביון הרוחני בכפר, אך כאשר באו לר' יחזקאל וביקשו ממנו שיגרש אותו מהכפר, סירב הרב לבקשה בצטטו את דברי האדמו"ר אברהם יעקב מדרוהוביץ'[7] (שהיה שותף פעיל בהקמת הכפר): "באהבת חינם תיבנה ארצנו". הטפותיו האידאולוגיות של אותו פועל השפיעו על המתיישבים החסידים וחלק מהם פרקו עול תורה ומצוות. לבסוף התחתן הפועל עם אחיינתו של ר' יחזקאל, בתו של ר' יוסף חיים ונחוצקר.[8] באותה תקופה חלו החסידים במחלת המלריה שנגרמה עקב הביצות בנחל קישון הסמוך, ילדים רבים ואנשים צעירים מתו.

קבר האדמו"ר מיבלונה בבית העלמין בכפר חסידים.

בשנת ה'תרפ"ח נסע ר' יחזקאל לארצות הברית על מנת לגייס כספים לשם המשך בניית הכפר, אך עקב המצב הכלכלי הקשה שם חזר בידיים ריקות. הוא הציע שהחסידים יתגוררו בקריית חרושת, שאת אדמותיה רכש,[9] ויעבדו בחיפה הסמוכה, ואכן החסידים גילו עניין רב ברעיון ואף רכשו מגרשים לצורך העניין, אך בשנת ה'תרצ"ו פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט והדרכים לחיפה נחסמו. החסידים שכעסו על ר' יחזקאל ביקשו את כספם בחזרה, אך ר' יחזקאל לא יכול היה להשיב את כספם לאחר שהסתבך בהלוואות שלקח.[10]

לאחר מכן עזב ר' יחזקאל את הארץ ונסע לארצות הברית. שם התרחק מן הדת, התיישב בלוס אנג'לס, הפך לקבלן מפורסם ומצליח. לאחר זמן התקרב לחוגים היהודיים במקום ואף התחיל לבקר בבית הכנסת המקומי.

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערוב ימיו, בשנת ה'תשמ"א, חזר לכפר חסידים. בשנותיו האחרונות התגורר בבית אבות בעפולה. כהמשך חזרה לדת התחיל להניח תפילין. כאשר חזר וראה כפר שוקד ופורח, אמר: "זה הדבר הטוב שעשיתי בחיי".

ר' יחזקאל נפטר בי"ג באייר ה'תשמ"ו, ונטמן על יד חסידיו מגשימי דרכו בחלקת החסידים הראשונים מייסדי הכפר, בבית העלמין בכפר חסידים. מתחת למצבתו נכתבה אמרתו המפורסמת בשם האדמו"ר מדרוהוביץ': "באהבת חינם תיבנה ארצנו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי יעקב טאוב מיבלונה נפטר בז' באב תרפ"א. על פי הספר נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה עמודים 156-159, ואנציקלופדיה לחסידות של ד"ר יצחק אלפסי חלק ב' עמוד רלה-רלו.
  2. ^ דבריו של ה"אמרי אמת" בעניין הרבי מיבלונה
  3. ^ על פי הספר החסידות ושיבת ציון, של ד"ר יצחק אלפסי, בתאריך י"ט אדר בשנת תרפ"ה החלה העלייה הראשונה של חסידי יבלונה.
  4. ^ התוצאות הסופיות לאספה"נ השניה, דואר היום, 31 בדצמבר 1925
  5. ^ מפי עדות החסידים מייסדי הכפר, שסיפרו שכל לילה היו מחליפים חסידי יבלונה וקוז'ניץ את סדר השלטים בכניסה לכפר פעם היה נחלת-יעקב ופעם עבודת-ישראל עד שהוחלט להתאחד ולקרוא למקום כפר חסידים.
  6. ^ שמו היה מרדכי יונאי בעצמו בן למשפחת חסידים, שבבוקר היה פועל ואחה"צ היה מטיף את שיטתו בקרב ילדי החסידים שבכפר.
  7. ^ המכונה האדמו"ר המצייר מכיוון שהתעסק בציור; בכפר חסידים עסק במדידת הקרקעות.
  8. ^ ר' יוסף חיים ונחוצקר היה חתנו של רבי יעקב טאוב מיבלונה.
  9. ^ עמוס כרמליקריית חרושת, דבר, 18 ביולי 1969
  10. ^ ראו, למשל: הודעה בדבר מכירת מטלטלין, דבר, 11 באוקטובר 1938