חסידות קוזמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות קוזמיר
בית המדרש קוזמיר בבני ברק
בית המדרש קוזמיר בבני ברק
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
מייסד רבי יחזקאל טאוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חסידות קוזמיר הייתה חסידות פולנית. מחסידות זו הסתעפה חסידות מודז'יץ הפעילה עד היום. מייסד החסידות היה רבי יחזקאל טאוב.

רבי פנחס משה טאוב, אחיו של רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ, חידש את חצר קוזמיר במאה ה-21 והחל לשמש כאדמו"ר מקוזמיר.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחזקאל נולד לרב צבי. היה תלמידם של החוזה מלובלין ושל רבי שמואל מקארוב ותלמידו רבי יצחק מוונגרוב ולאחר פטירת רבי יצחק החל להתנהג באדמו"רות. לפי המקובל במסורת החסידות רבי שמואל ורבי יצחק הועידו את רבי יחזקאל לממשיכם[1] . כמו כן היה אצל המגיד מקוז'ניץ, היהודי הקדוש מפשיסחה ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה. התגורר בשיננה ובקושמיר. חסידיו נאמדו באלפים. חיבר ספר בשם "נחמד מזהב". נפטר בי"ז בשבט תרט"ז. שלושת בניו כיהנו אחריו באדמו"רות מהם יצאו שושלת ענפות:

רבי דוד צבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי דוד צבי מניישטאט היה חסידו של רבי מנחם מנדל מקוצק שלחץ עליו להתמנות לאדמו"ר. רבי דוד צבי סירב ורק לאחר פטירתו בשנת תרי"ט החל להתנהג באדמו"רות. דברי תורתו הודפסו בקונטרס "חמדת דוד" שהודפס בספר "כלי חמדה" של תלמידו רבי שמואל יעקב מקאלושין. נפטר בו' בתמוז תרמ"ב. בנו רבי משה יוסף כיהן ביבלונה. בנו רבי יעקב כיהן אחריו. נולד בשנת תרכ"א. לאחר פטירת סבו החל לכהן באדמו"רות בניישטאט ואחר כך ביבלונה. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה. נפטר בז' באב תר"פ. בנו של רבי יעקב, רבי יחזקאל מילא את מקום אביו אך לאחר ארבע שנים עלה לישראל להקים בה יישוב, כפר חסידים, ולעזוב את האדמו"רות יחד עם גיסו הרב יוסף חיים ונחוצקר.

רבי שמואל אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלפסי כותב שהתחיל לכהן בשנת תקפ"ז ואילו רבי יצחק נפטר בשנת תק"פ.