חסידות קוזמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית המדרש קוזמיר בבני ברק

חסידות קוזמיר הייתה חסידות פולנית. מחסידות זו הסתעפה חסידות מודז'יץ. מייסד החסידות היה רבי יחזקאל טאוב.

ממשיכתה העיקרית של חסידות קוזמיר היא חסידות מודזיץ בראשות האדמו"ר רבי חיים שאול טאוב. אחיו הצעיר, רבי פנחס משה טאוב, הוכתר כאדמו"ר מקוזמיר.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחזקאל נולד לרב צבי. היה תלמידם של החוזה מלובלין ושל רבי שמואל מקארוב ותלמידו רבי יצחק מוונגרוב ולאחר פטירת רבי יצחק החל להתנהג באדמו"רות. לפי המקובל במסורת החסידות רבי שמואל ורבי יצחק הועידו את רבי יחזקאל לממשיכם[1] . כמו כן היה אצל המגיד מקוז'ניץ, היהודי הקדוש מפשיסחה ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה. התגורר בשיננה ובקושמיר. חסידיו נאמדו באלפים. חיבר ספר בשם "נחמד מזהב". נפטר בי"ז בשבט תרט"ז. שלושת בניו כיהנו אחריו באדמו"רות מהם יצאו שושלת ענפות:

רבי דוד צבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי דוד צבי מניישטאט היה חסידו של רבי מנחם מנדל מקוצק שלחץ עליו להתמנות לאדמו"ר. רבי דוד צבי סירב ורק לאחר פטירתו בשנת תרי"ט החל להתנהג באדמו"רות. דברי תורתו הודפסו בקונטרס "חמדת דוד" שהודפס בספר "כלי חמדה" של תלמידו רבי שמואל יעקב מקאלושין. נפטר בו' בתמוז תרמ"ב. בנו רבי משה יוסף כיהן ביבלונה. בנו רבי יעקב כיהן אחריו. נולד בשנת תרכ"א. לאחר פטירת סבו החל לכהן באדמו"רות בניישטאט ואחר כך ביבלונה. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה. נפטר בז' באב תר"פ. בנו של רבי יעקב, רבי יחזקאל מילא את מקום אביו אך לאחר ארבע שנים עלה לישראל להקים בה יישוב ולעזוב את האדמו"רות יחד עם גיסו הרב יוסף חיים ונחוצקר.

רבי שמואל אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי אפרים, חתן רבי נתן דוד משידלובצא כיהן בשיננה ואחר כך בקוזמיר. נדד רבות, בין היתר היה בבלוינה, נדרזין, יבלונה ופראגה. נפטר בד' באב תרס"ד.
    • רבי אליעזר שלמה נולד בשנת תר"ל. לאחר פטירת אביו החל לכהן בוולומין. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה. היה בעל חוש מוזיקלי. נפטר בכ"ג בתמוז תרצ"ח. בנו רבי דוד צבי מילא את מקומו. חתנו היה רבי יוסף מנובומינסק-ורשה.
    • רבי מנחם דוד נולד בשנת תרל"ג. לאחר פטירת אביו החל לכהן בבלוינא. בשנת תרס"ו עבר לפראגה שעל שמה התפרסם. נפטר בוורשה בסוף שנת תש"ב.
      • בנו רבי לוי יצחק הוכתר במקומו והיה בגטו עד המרד אז נשלח למחנות השמדה.
      • חתנו היה רבי יצחק שמואל מרדושיץ-פיטרקוב, נכדו של דודו רבי שמואל אליהו מזווהלין.
    • רבי ירחמיאל צבי כיהן בשיננה. חיבר ספר בשם "אמרי צבי". נפטר בשנת תרע"ז.
      • בנו רבי משה יהודה חתן הרב משה אב"ד צ'ימלוב. התגורר בוורשה. חיבר ספר "דברי משה" על התורה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלפסי כותב שהתחיל לכהן בשנת תקפ"ז ואילו רבי יצחק נפטר בשנת תק"פ.