לדלג לתוכן

פנינה כספי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנינה כספי מנדלסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1916
ורשה, פוליןפולין פולין
פטירה 1993 (בגיל 77 בערך)
תל אביב, ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנינה כספי מנדלסון (1916, ורשה, פולין1993, תל אביב, ישראל) סופרת ישראלית, ילידת פולין, פרסמה סיפורים קצרים ומחזות בכתבי עת שונים. בימי חייה יצא לאור ספר אחד בלבד, ועוד שני ספרים מכתביה יצאו לאחר מותה.

נולדה בוורשה, פולין ב-1916. אמה טובה טאוב, ילידת יבלונקה, הייתה בתו של הרב יעקב טאוב.[1] אביה משה הכהן זילברברג שנמנה על חסידי גור, מצא את פרנסתו בחנות מכולת בורשה.[2] ב-1922 נולד אחיה יעקב. ב-1924, עלתה המשפחה לארץ ישראל יחד עם אחי האם הרב יחזקאל טאוב, וכאן היו בין מייסדי המושב הדתי נחלת יעקב (בהמשך נקרא כפר חסידים). בישראל שינו את שם המשפחה לכספי.

בילדותה חיו בכפר בצריף, ופנינה  נשלחה על ידי הוריה לבית ספר פרטי לנערות.[3] ב-1931, והיא בת 15, החלה ללמוד הוראה בבית המדרש למורים מזרחי בירושלים, אך לא סיימה את הלימודים. עברה להתגורר בתל אביב, ועבדה שם בעבודות מזדמנות.[4]

בשנות השלושים החלה לפרסם סיפורים קצרים בכתבי עת שונים, בעידודו של אברהם שלונסקי. סיפורה הראשון "ספק" פורסם בהיותה בת 17 (1933), בביטאון "המעלה". סיפורים קצרים נוספים פורסמו ב"גזית", "דבר", "משמר", "מאזניים", "עתון 77" ו"עכשיו". המשיכה לפרסם ספורים קצרים עד 1938ומאז, במשך 30 שנה שנה (עד 1968), הפסיקה.[5]

ב-1948 נפל אחיה יעקב, בשיירת הל"ה בגוש עציון[6] וביומניה דימתה את אהבתה העזה לאחיה - לאהבתו של גיבור הרומן "האיש ללא תכונות" לאחותו (ספרו הנודע של רוברט מוסיל). כמו כן תיארה ביומניה את הקושי לספר על אחיה המת ביצירתה. בספורה "שונה" מ-1968 היא מתארת לינץ' שנעשה בגיבור הסיפור ונראה שזה הרמז היחיד ביצירותיה - למות האח.[4]

בשנות השישים התיידדה עם יונה וולך,[7] והשתיים הפכו לחברות קרובות. בביוגרפיה שכתב יגאל סרנה אודות וולך, סיפר אודות ידידותן ובין היתר ציטט את ההקדשה שכתבה וולך לכספי עם צאת ספרה דברים (1966): "לפנינה, לא פיצוי, אבל נחמה. יונה". בנוסף הייתה חברה קרובה של המשוררת זלדה, וכן התחברה עם הסופרת שושנה שרירא.[8]

ב-1980 יצא ספרה הראשון "שונה" על שם אחד הסיפורים שנכללו בו. היה זה לקט של סיפורים קצרים שראו אור בכתבי עת שונים, וגרשון שקד ועזה צבי סייעו בהוצאתו. הם גם ערכו את הספר.[4][5]

ב-1995, שנתיים לאחר מותה, ראו אור ב"הוצאת יחדיו" עוד שני כרכים מיצירתה: "נשים" ו"הגשר" (גם הם בעריכתם של גרשון שקד ועזה צבי). כרכים אלה מכילים סיפורים ומחזות כגון "הנסיך בעל שש האצבעות" (פורסם לראשונה ב"עכשיו", 1977), "לאור ירח" (פורסם ב"יחדיו", 1980), ו"הגשר" – מחזה אוטוביוגרפי שכספי כתבה במשך עשור, ועזה צבי ליקטה את פרקיו ממחברות שונות.[4]

כספי גדלה בבית דתי, וחיה אורח חיים דתי, ועם זאת, בכתיבתה עסקה בנושאים חריגים וחתרניים לתקופתה, כמו: גבר האונס את בת זוגו ("האחות נעמי"; "צללים מלווים"), התעמרותו של בעל באשתו ("אישה", 1946; "ספינה שטה", 1975), השפלתה של עובדת מפעל שנבחרה לתפקיד ניהולי ("המנהלת צילה", 1943), רמיזות לאהבה אירוטית בין אישה לאישה ("האחות נעמי"), ועוד. רונית גז במאמרה אודותיה, מציינת כי יש לשער שהעיסוק בנושאים אלה הרחיקו אותה מן הממסד הספרותי הגברי וכי מסיבה זו לא זכתה בהכרה בעודה בחיים.[4]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 נישאה ליקיר מנדלסון.[9] לשניים נולד בן ב-1950 יאיר.

פנינה כספי חיה בתל אביב. נפטרה בי״ד בניסן תשנ״ג, 5 באפריל 1993.[7]

  • שונה: סיפורים (תל אביב: יחדיו, תש״ם 1980)
  • נשים: סיפורים (תל אביב: עכשיו, 1995) בעריכת גבריאל מוקד
  • הגשר: קטעי יומן, סיפורים (ב׳), מחזות (תל אביב: עכשיו, 1995). עריכה - לאה האן

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פנינה כספי, האחות נעמי, ⁨⁨דבר⁩, 15 יולי 1938⁩
  • פלדי, י. סיפורים ותמונות. מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 6 (חשון תשמ״א, נובמבר 1980), עמ׳ 482–483.
  • מוקד, גבריאל. "היקיצה משנת חורף – שונה מאת פנינה כספי". הארץ". 8 באוגוסט.1980;
  • צבי, עזה. על הגשר. עיתון 77, גל׳ 163–164 (תשרי תשנ״ד, אוגוסט-ספטמבר 1993), עמ׳ 32–33.
  • כספי פנינה, "שישה מכתבים", בתוך חדרים, גיליון 11, (1994), עמ' 131–134.
  • כספי פנינה, 1995, המנהלת צילה; נשים, ירושלים, עמ' 97–112.
  • כספי פנינה, הגשר- קטעי יומן, סיפורים, מחזות, תל אביב, 1995, עמ' 13.
  • מרגלית, דורין. להתיך את תאוותי ל... מין דממה צלולה. עיתון 77, שנה י״ט, גל׳ 197 (סיון תשנ״ו, יוני 1996), עמ׳ 16.
  • לובין, אורלי. איים קטנטנים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 238 (ט״ו באלול תשנ״ז, 17 בספטמבר 1997), עמ׳ 7.
  • שירב, פנינה. "כתיבה לא תמה – על כתיבתן של יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון ורות אלמוג". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1998. 43–44.
  • ברלוביץ, יפה. שאני אדמה ואדם, סיפורי נשים עד קום המדינה, תל אביב: הספרייה החדשה הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2003.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ טובה כספי - מסמך תיעוד כפר חסידים, באתר כפר חסידים (בעברית)
  2. ^ משה כספי - מסמך תיעוד כפר חסידים, באתר כפר חסידים (בעברית)
  3. ^ פנינה כספי-מנדלסון - מסמך תיעוד כפר חסידים, באתר כפר חסידים (בעברית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 רונית גז, כספי פנינה, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית, ‏אוקטובר 2020
  5. ^ 1 2 ⁨ביתו של המלאך - קובץ ראשון של מספרת ותיקה⁩ | ⁨מעריב⁩ | 13 יוני 1980 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  6. ^ טוראי יעקב כספי, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  7. ^ 1 2 פנינה כספי, באתר library.osu.edu
  8. ^ זלדה (משקובסקי) / שושנה שרירא - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  9. ^ ⁨פנינה כספי ויאיר מנדלסון נשואים| ⁨דבר⁩ | 26 נובמבר 1946 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il