יחסי אוגנדה–גמביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אוגנדה–גמביה
אוגנדהאוגנדה גמביהגמביה
אוגנדה גמביה
שטחקילומטר רבוע)
241,038 11,300
אוכלוסייה
40,853,749 2,092,731
תמ"ג (במיליוני דולרים)
89,190 5,556
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,183 2,655
משטר
דמוקרטיה רפובליקה נשיאותית

יחסי אוגנדה–גמביה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה של אוגנדה לבין הרפובליקה של גמביה.

ייצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוגנדה אינה מיוצגת בגמביה, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. אין לאוגנדה שגרירות מייצגת לא תושבת המואמנת דיפלומטית על גמביה.
  • גמביה אינה מיוצגת באוגנדה, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. אין לגמביה שגרירות מייצגת לא תושבת המואמנת דיפלומטית על אוגנדה.

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת גמביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמביה היא אחת המדינות העניות בעולם. התוצר הלאומי לנפש, 2000 דולר לשנה, הוא במקום ה-179 בעולם (2006). אין בגמביה מחצבים, והכלכלה מתבססת על חקלאות, תיירות ודיג. בנוסף משמשת המדינה תחנת מעבר בסחר בינלאומי, אך היקף הפעילות בתחום זה פחת לאחר שפיחות חד בערך ה-פרנק CFA ב-1994 גרם לכך שסנגל תועדף כארץ מעבר.

הגידול החקלאי החשוב ביותר הוא הבוטנים, התורמים למעלה מחמישה אחוזים מכלל התוצר הלאומי. בנוסף מגדלים בגמביה אורז, תירס, דוחן, כותנה, קסאווה ודקלים, וכן בקר ועזים. החקלאות, שנעשית ברובה בשיטות מסורתיות, מעסיקה כשלושה רבעים מכוח העבודה במדינה.

המגזר התעשייתי אינו מפותח, והוא מבוסס על עיבוד מוצרי חקלאות: מאפיות, עיבוד בוטנים, מבשלות שכר וכדומה.

כלכלת אוגנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגנדה היא מדינה עשירה במשאבים טבעיים, (בעיקר זהב, נחושת, קובלט, בדיל וטונגסטן) בעלת אדמה פורייה לעיבוד ובעלת מאגרים גדולים של מינרלים, אך אלה כמעט ואינם מנוצלים. בשל נתונים אלו נחשבת אוגנדה לבעלת פוטנציאל טוב לפיתוח ולצמיחה כלכלית. עם זאת, חוסר יציבות פוליטית וניהול כלכלי כושל גרמו לנסיגה כלכלית של המדינה, והותירו את אוגנדה כאחת מהמדינות העניות ביותר בעולם ובעלת רמת פיתוח נמוכה ביותר.

לאחר הזעזועים של שלטון אידי אמין החלה אוגנדה בתהליך שיקום ופיתוח כלכלי. תהליך זה זכה לברכת העולם שהזרים כספים רבים לצורך מימוש תוכנית זו. החל מאמצע 1984 גרמה מדיניות בזבזנית ובלתי שקולה של הממשלה לחידוש מלחמת האזרחים, והאטה את השיקום הכלכלי. מאז נטילת רסן השלטון ב-1986 נוקטת ממשלת מוסבני בצעדים חשובים לעבר שיקום כלכלי. תשתיות לאומיות שנהרסו במהלך מלחמת האזרחים או הוזנחו משוקמות (בעיקר מערך מסילות הברזל ומערך התקשורת).

ב-1987 נכנסה ממשלת אוגנדה למשא ומתן עם הבנק העולמי ועם קרן המטבע הבינלאומית על מנת לגבש תוכנית פעולה מסודרת לשיקום כלכלי בעזרת שני גופים בינלאומיים חשובים אלו. במקביל למשא ומתן החלה הממשלה לאכוף מדיניות כלכלית המיועדת לצמצום האינפלציה, לייצוב מחירי סחורות, ולשיפור מאזן התשלומים הלאומי. הממשלה גם המשיכה בשיקום התשתיות, הקלה על יזמות פרטית, וייעול המגזר הציבורי. מדיניות כלכלית זו נשאה פרי, והאינפלציה, שעמדה על 240% ב-1987 ירדה ל-42% ב-1992, ובשנת 2003 עמדה על 7.3%.

נכון ל-2014 החוב החיצוני של אוגנדה עומד על 1.456 מיליארד דולר, והיא קיבלה סיוע של 959 מיליון דולר. אוגנדה גם פעלה בשיתוף עם מדינות מפותחות על מנת לצמצם את החוב החיצוני שלה, ובחלק מהמקרים לבטלו כליל.

סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, כלכלתה של גמביה היא לא מפותחת ומבוססת על בוטנים, הדבר מתבטא גם ביחסי הסחר שלה עם אוגנדה. בשנת 2015 ייצאה גמביה לאוגנדה סחורה בסך 2,230 דולר אמריקאי בלבד. הסחורה כללה בעיקר (53%) בגדים משומשים שנתרמו לאוגנדים. החלק השני (47%) היה וידאו ישן מהשנים הראשונות במילניום השלישי.[1]

גם כלכלתה של אוגנדה היא חלשה מאוד והדבר מתבטא ביחסי הסחר עם גמביה. בשנת 2014 ייצאה אוגנדה לגמביה סחורה בסך 4,100 דולר אמריקאי בלבד. הסחורה הייתה כולה בגדים משומשים. מאז אותה השנה אין נתונים בנוגע לייצוא האוגנדי לגמביה.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]