קובלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "Co" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו CO.
קובלט
ניקל - קובלט - ברזל

Co
Rh
   
 
27
Co
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 27
סמל כימי Co
סדרה כימית מתכות מעבר
מראה
גוון אפרפר מתכתי
Kobalt electrolytic and 1cm3 cube.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 58.933200 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 15, 2
דרגות חמצון −1 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 8,900 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3,200.15K (2,927°C)
נקודת התכה 1,768.15K (1,495°C)
לחץ אדים 175Pa ב-1,768K
מהירות הקול 4,720 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.88
קיבול חום סגולי 420 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 17.2 106/m·Ω
מוליכות חום 100 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 760.4 kJ/mol
היסטוריה
מגלה Georg Brandt עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1735 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם kobold עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קוֹבַּלְט (Cobalt) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Co ומספרו האטומי 27.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובלט הוא מתכת חזקה, בצבע לבן-כסוף ופרומגנטית. קובלט, כמו ניקל, מאפיין מטאורים, בשל המצאו בהם בריכוז גבוה יחסית. קובלט מתכתי מופיע בשתי צורות קריסטלוגרפיות, hcp ו־fcc.

דרגות החמצון של קובלט הן 2+ ו-3+. הדרגה 1+ קיימת לעיתים נדירות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקובלט מספר שימושים, בהם:

תפקיד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובלט הוא מינרל קורט - בכמויות זעירות, קובלט חיוני ליצורים חיים רבים, כולל האדם. כמויות מזעריות של קובלט באדמה משפרות את בריאותן של חיות מרעה. קובלט הוא אחד ממרכיבי ויטמין B12.

שימושים ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

60Co הוא מתכת רדיואקטיבית שמשתמשים בה לעיתים קרובות ברדיותרפיה. אחד החסרונות בשימוש ב-60Co הוא העובדה ששימוש בו מפזר אבק מתכתי, המקשה, טכנית, על פעולות הגנה בפני קרינה. המקור ל-60Co שימושי למשך חמש שנים, על אף שהוא ממשיך להקרין גם אחרי זמן זה (בעוצמה נמוכה יותר).

יוני קובלט משמשים בחקלאות, בשל יכולתם לעכב את האנזים ACC OXIDASE, האחראי ליצירת ההורמון הצמחי אתילן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות קובלט היו ידועות לאנושות עוד מימי קדם, והן שימשו ליצירת צבע כחול לשימושים שונים, ובמיוחד ליצירת זכוכית כחולה.

קובלט הוא המתכת הראשונה שזיהויה מתועד - הכימאי השוודי גאורג ברנדט הפריד את הקובלט מעפרה בסביבות שנת 1735 ותיאר אותו כ"מתכת-למחצה" נוספת על אלה שהיו ידועות מימי קדם (בהן מנה את הכספית, הביסמוט, האבץ, האנטימון והארסן). ברנדט גם הראה שמקור הצבע הכחול בעפרות ששימשו ליצירת זכוכית כחולה הוא בקובלט ולא בביסמוט (הנמצא לעיתים קרובות בעפרה יחד עם קובלט) ותיאר מספר תכונות המבדילות בין קובלט וביסמוט.

במשך המאה ה-19 הפיקה נורווגיה 70% - 80% מתפוקת הקובלט העולמית.

ב-1938 גילו ג'ואן ליווינגוד וגלן תיאודור סיבורג את האיזוטופ הרדיואקטיבי קובלט-60.

מקור השם "קובלט" הוא בגרמנית, Kobold, שמשמעותה "שדון" או "רוח זדונית". כורים היו מכנים את המינרל שממנו הופק הצבע הכחול "עפרת השדים" מכיוון שלעיתים קרובות היא הכילה ארסן, שאדיו היו נפלטים בתהליך היתוך העפרה וגורמים להרעלה.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובלט אינו נמצא בטבע בצורה מתכתית טהורה, והוא מופק מעפרות הנכרות במכרות. המחצבים העיקריים הם קובלטיט (Cobaltite), אריתריט (Erythrite), גלאוקודוט (Glaucodt) וסקאטרודיט (Skutterudite).

המדינות המובילות בהפקת קובלט בעולם הן זמביה, קונגו, רוסיה, סין ואוסטרליה.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות קובלט מצריכות טיפול מיוחד בשל רעילותן.

האיזוטופ קובלט-60, שהוא רדיואקטיבי עם זמן מחצית חיים של כ-5 שנים, פולט קרני גמא שעשויות לגרום לסרטן, ולכן מהווה זיהום סביבתי חמור. בליעת קובלט-60 מסוכנת עוד יותר, מכיוון שבמקרה זה הקובלט הרדיואקטיבי נכנס לרקמות ומקרין מבפנים, ולא ניתן לסלקו.

בשנות המלחמה הקרה הועלה רעיון של נשק גרעיני "מלוכלך" שיכלול כמות גדולה של קובלט. תגובת השרשרת של ביקוע גרעיני יכולה להפוך קובלט-59 לקובלט-60 אשר יתפזר בשטח נרחב וייצור רדיואקטיביות שתהפוך את הסביבה למסוכנת לנוכחות אנושית במשך שנים רבות. ככל הידוע תוכניות אלה לא מומשו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]