יחסי ליטא–קטר
| יחסי ליטא–קטר | |
|---|---|
|
|
| |
| ליטא | קטר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 65,300 | 11,586 |
| אוכלוסייה | |
| 2,699,008 | 2,731,905 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 70,334 | 237,296 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 26,059 | 86,861 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה אבסולוטית |
יחסי ליטא–קטר הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת ליטא למדינת קטר.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטר הכירה בליטא כמדינה ב-25 בנובמבר בשנת 1992. היחסים בין שתי המדינות כוננו באותו היום. השגריר הראשון של ליטא בקטר היה דאיניוס יונביצ'וס שהיה שגריר לא תושב שהתגורר במצרים. השגריר הראשון של קטר בליטא היה בדר עומר אאל דאפא שהתגורר ברוסיה.[1]
ליטא מאוד מעוניינת בהשקעות מצד קטר עקב עושרה הבלתי רגיל והתמ"ג לנפש הגבוה בה.
ב-30 בנובמבר 2016 נפגש סגן שר החוץ הליטאי עם השגריר הקטרי המיועד, במסגרת הפגישה, הדגיש סגן השר את החשיבות של חיזוק היחסים הפוליטיים והכלכליים בין שתי המדינות ואמר כי הוא שואף להתחיל שיתוף פעולה בתחומי האנרגיה וטכנולוגיות המידע. השגריר המיועד הקטרי הגיש את כתב האמנתו לנשיאה דליה גריבאוסקאיטה שאישרה אותו ושגרירות קטר בליטא הוכרה רשמית. לפני פתיחת השגרירות הייתה שגרירות קטר בגרמניה מואמנת על ליטא.[2]
