יחסי הרפובליקה העממית של דונצק – רוסיה
| יחסי הרפובליקה העממית של דונצק – רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| הרפובליקה העממית של דונצק | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 26,592 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 2,318,721 | 144,076,611 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,240,422 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 15,550 | |
| משטר | |
| רפובליקה פרלמנטרית | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
היחסים בין הרפובליקה העממית של דונייצק לרוסיה היו היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה העממית של דונייצק לרוסיה.
מאפריל 2014 עד ספטמבר 2022, היא הציגה את עצמה כמדינה עצמאית, והיא נתפסה באופן נרחב כמדינת בובות של רוסיה על ידי הקהילה הבינלאומית.
ב-21 בפברואר 2022 הכירה הפדרציה הרוסית ברפובליקה העממית של דונייצק.
ב-30 בספטמבר באותה השנה, סופחה הרפובליקה באופן רשמי על ידי רוסיה יחד עם אזורים נוספים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהפכת אוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף המאה ה-19, כאשר האימפריה הרוסית ראתה באוקראינה מקור לחומרי גלם ויישמה מדיניות של קולוניאליזם, דונבאס פותחה לאזור תעשייה על ידי תכנון מכוון. למעשה, הפחם בדונבאס התגלה לפני זמן רב, בשנת 1721, אך היעדר תנאי תחבורה וטכנולוגיה הותירו את האזור ללא פיתוח תעשייתי. בשנות ה-60 וה-70 של אותה המאה, במהלך ההתפתחות המהירה של הקפיטליזם תחת הצאר אלכסנדר השני, הפכו הברזל והפחם מדונבאס לספק עיקרי של רוסיה, וכך זרמו מתיישבים רוסים אל דונבאס.
בשנת 1917 התרחשה המהפכה הבולשביקית ברחבי רוסיה, הרפובליקה העממית של אוקראינה הפכה לעצמאית.
מלחמת העולם הראשונה הגיעה לסיומה ואוקראינה נקלעה למלחמת אזרחים רצינית. במקביל, הכריזו הבולשביקים בדונבאס, בהשפעת מהפכת אוקטובר, על רפובליקה בסגנון סובייטי. בפברואר 1918, חברו הקרוב של יוסיף סטלין, ארטיום, ייסד את הרפובליקה הסובייטית של דונצק-קריבוי רוג (DKRSR).
בשל קשריה עם הבולשביקים, רפובליקת דונצק התכוונה להפוך לחלק מרוסיה הסובייטית, אך לנין האמין כי "יש להגדיל את שיעור מעמד הפועלים באוקראינה, אחרת יהיה קשה לשנות את המדינה החקלאית". לכן הבקשה נדחתה, והרפובליקה הורשתה להפסיק את קיומה ולהסתפח לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית שהייתה אמורה אז, להיווסד בקרוב, ורפובליקת דונצק התפרקה, חודש לאחר הקמתה.
משאל העם בדונבאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 פרצה באוקראינה תנועה פרו-אירופאית. גורמים פרו-רוסים בדונצק לא היו מרוצים ממדיניות שלטונות קייב כלפי האיחוד האירופי וערכו משאל עם על מעמד דונבאס במאי 2014. למרות שאף מדינה לא הכירה בלגיטימיות של משאל העם, הפרלמנט של דונצק הכריז על עצמאות בהתבסס על תוצאות המשאל, התנתק מאוקראינה והקים את הרפובליקה העממית של דונצק.
ממשלת אוקראינה האמינה שהדבר בוצע על ידי רוסיה, אז היא שלחה חיילים לאזור דונבאס, והסכסוך האוקראיני-רוסי פרץ. ואז, בתיווך של צרפת וגרמניה, חתמו רוסיה ואוקראינה על הסכם מינסק. ממשלת אוקראינה מעניקה אוטונומיה מיוחדת לשני האזורים במזרח. כתנאי, רפובליקת דונצק הסכימה להפסקת אש, אך היא כבר הפכה לעצמאית בפועל.
ביולי 2021 פרסם הקרמלין מאמר מאת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין שבו התייחס פוטין לרפובליקה הסובייטית של דונייצק-קריבוי רוג וטען כי העברת דונצק על ידי לנין לשטחה של אוקראינה היא טעות היסטורית. היסטוריונים מערביים ואוקראיניים תיארו תפיסה זו כאימפריאליזם.
הכרה וכינון יחסים דיפלומטיים עם הפדרציה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
_05.jpg)
ב-16 בפברואר 2022 התקבלה בדומה הרוסית החלטה הקוראת להכיר בהקדם האפשרי ברפובליקות העממיות של דונצק ולוגנסק.
ב-20 בפברואר כינס פוטין ישיבת מועצת הביטחון בטלוויזיה בשידור חי, וביקש מהשרים להביע את דעתם אם להכיר בשתי הרפובליקות בדונבאס. הפקידים הנוכחים כמעט הסכימו. ב-21 בפברואר, נשיא רפובליקת דונייצק דניס פושילין ורפובליקת לוגנסק חתמו על מסמך בקרמלין. הפדרציה הרוסית מכירה ברפובליקה העממית של דונצק, ושני הצדדים ממשיכים לדון בהסכם הגנה צבאי. לאחר ההכרה, פוטין הצהיר בפומבי כי מאחר שהוא הכיר בדונבאס, אין צורך להמשיך ולעמוד בהסכם מינסק.
סיפוח לרוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-30 בספטמבר 2022, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז על סיפוח הרפובליקה יחד עם הרפובליקה העממית של לוהנסק, מחוז זפוריז'יה ומחוז חרסון, על כך חתם נשיא רוסיה עצמו וראשי האזורים הבדלניים, כולל דניס פושילין.
דרכונים ומסמכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסמכים שהונפקו על ידי הרפובליקות העממיות של דונצק ולוהנסק תקפים ברוסיה מאז 2017. זה איפשר לתושבים לעבוד, לטייל או ללמוד ברוסיה.
היחסים בין הרפובליקה העממית של דונצק לרוסיה היו בדרך כלל הדוקים. אוקראינה האשימה את רוסיה בסיוע לרפובליקות העממיות של דונצק ולוהנסק במלחמותיהם עם אוקראינה; רוסיה הכחישה זאת. רוסיה הנפיקה 600,000 דרכונים לתושבי הרפובליקות מאז 2019. אוקראינה גם טוענת שרוסיה משלמת פנסיה לתושבי הרפובליקות (אוקראינה הפסיקה את תשלומי הפנסיה לאחר 2014).
