יחסי סינגפור–קוריאה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי סינגפור–קוריאה הדרומית
סינגפורסינגפור קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
Singapore South Korea Locator.png
סינגפור קוריאה הדרומית
שטחקילומטר רבוע)
700 97,230
אוכלוסייה
5,850,342 51,269,185
תמ"ג (במיליוני דולרים)
528,100 2,035,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
90,268 39,692
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי סינגפור–קוריאה הדרומית הם היחסים הבילטרליים בין רפובליקת סינגפור לרפובליקה של קוריאה. היחסים בין שתי המדינות החלו כאשר משלחת סחר מדרום קוריאה ביקרה במושבת סינגפור בשנת 1950. היחסים הרשמיים בין שתי המדינות כוננו בשנת 1975, אך דרום קוריאה שלחה נציג מיוחד והקימה משרד סחר וקונסוליה כללית בסינגפור לפני כן. שתי המדינות הן חברות האו"ם היחידות מבין ארבעת הנמרים של אסיה. בשנת 2014 דרום קוריאה היוותה את מקור הייבוא הרביעי בגודלו של סינגפור.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1950 נוצר הקשר המוקדם ביותר בין שתי המדינות, כאשר משלחת סחר דרום-קוריאנית ערכה ביקור בן 5 ימים בסינגפור.[2] בשנת 1964 ייסדה דרום קוריאה מרכז סחר בסינגפור.[3] לאחר שסינגפור קיבלה את עצמאותה בשנת 1965, שתי המדינות ייסדו מיזם דיג בשנת 1967.[4] באוגוסט 1969, ערך שגריר דרום קוריאה בתאילנד האן פיו-ווק ביקור בסינגפור כשליח המיוחד של פאק צ'ונג-הי, נשיא דרום קוריאה, מה שנחשב למעשה למגע הראשון בין שתי המדינות.[5] במהלך ביקורו פגש האן את ס. רג'ראטנם,, שר החוץ של סינגפור והעביר "מסר מיוחד" לנשיא יוסוף בן יסחק. ביקור זה התרחש חודש לאחר ביקור דומה של משלחת מיוחדת מצפון-קוריאה השכנה.

בשנת 1971 שונה שמו וייעודו של מרכז הסחר הדרום-קוריאני בסינגפור לקונסוליה כללית ובכך כוננו למעשה יחסים קונסולריים בין שתי המדינות.[6] בשנת 1975 כוננו יחסים דיפלומטיים פורמליים בין סינגפור לקוריאה הדרומית. בשנת 1979 ערך ראש ממשלת סינגפור, לי קואן יו את ביקורו הראשון בדרום קוריאה ובכך הפך לראש ממשלת סינגפור הראשון שביקר בה.[7] בהמשך השנה החלו ישיבות שרים קבועות בין שתי המדינות.[8] בשנת 1981 ערך נשיא דרום קוריאה, צ'ון דו-הוואן ביקור ממלכתי בסינגפור ובכך הפך לנשיא הדרום-קוריאני הראשון המבקר במדינה.[9] בשנת 2002 הפך ס.ר. נתן לנשיא סינגפור הראשון שמבקר בדרום קוריאה.[10]

בשנת 2005 חתם שר המסחר והתעשייה של סינגפור, לים הנג קיאנג, עם שר החוץ והמסחר של דרום קוריאה, באן קי מון על הסכם הסחר החופשי בין דרום קוריאה לסינגפור. ההסכם נכנס לתוקפו בשנת 2006.[11]

בשנת 2015 ביקרה נשיאת דרום קוריאה, פאק גון הייה בסינגפור בכדי להשתתף בהלווייתו של ראש ממשלת סינגפור הראשון, לי קואן יו.

קשרי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני ה-OEC, ערך הייצוא מסינגפור לדרום קוריאה עלה בין השנים 1995 ו-2014. גידול זה הגיע לשיא של 12 מיליארד דולר אמריקני בשנת 2014.[12] סינגפור מייצאת לדרום קוריאה מכונות ומוצרים כימיים בעיקר. גם חלקו של הנפט המזוקק בערך הייצוא גדל מאז 2007.

ערך הייצוא מדרום קוריאה לסינגפור נאמד בין 4 מיליארד ל-6 מיליארד דולר אמריקני בין השנים 1995 ל-2003, והחל מ-2004 חל גידול בערך זה.[13] ערך זה הגיע לשיא של 26 מיליארד דולר בשנת 2012. דרום קוריאה מייצאת לסינגפור בעיקר מכונות ומוצרים כימיים. חלקו של הנפט המזוקק בערך הייצוא עלה מאז 2003, ובשל כך חלקם של כלי השיט המסחריים בערך הייצוא עלה גם לאחר מכן.

יחסי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס וונג, ממלא מקום השר לתרבות, קהילה ונוער של סינגפור, ביקר בדרום קוריאה פעמיים בשנת 2013 לקראת השקת התערוכה "העולם הפרנקני: אמנות חוצה תרבויות מסינגפור והמיצרים" במוזיאון הלאומי של קוריאה.[11]

ב-12 בנובמבר 2014, ערכה סינגפור את פסטיבל הקאבר הראשון של K-pop אסייתי.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Where does Singapore import from? (2014)". Observatory of Economic Complexity. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  2. ^ "KOREA TRADE MISSION DUE IN SINGAPORE". The Singapore Free Press. 25 באפריל 1950. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  3. ^ "S'pore urged: Send trade missions to S. Korea". The Straits Times. 22 באוגוסט 1967. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  4. ^ "Singapore, S. Korea to launch fishing venture". The Straits Times. 25 ביולי 1967. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  5. ^ "The man from Seoul sees Rajaratnam on 'closer relationship'". The Straits Times. 20 באוגוסט 1969. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  6. ^ "Stronger ties with South Korea". The Straits Times. 7 ביולי 1971. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  7. ^ "Late Singaporean PM Lee Kuan Yew's special relationship with Korea". Arirang News. 30 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  8. ^ "Accord on annual meetings with S. Korea". The Straits Times. 18 באוקטובר 1979. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  9. ^ "VISIT OF PRESIDENT OF THE REPUBLIC OF KOREA MR CHUN DOO HWAN AND MRS CHUN". MINISTRY OF CULTURE. 30 ביוני 1981. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  10. ^ "President Nathan to visit South Korea". The Straits Times. 5 באפריל 2002. 
  11. ^ 1 2 "Republic of Korea". Ministry of Foreign Affairs, Singapore. אורכב מ-המקור ב-2016-05-10. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2017. 
  12. ^ Alexander Simoes. "What does Singapore export to South Korea? (1995-2014)". Observatory of Economic Complexity. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  13. ^ Alexander Simoes. "What does South Korea export to Singapore? (1995-2014)". Observatory of Economic Complexity. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016. 
  14. ^ LIM, Wen Xin; LIM, Tai Wei; PING, Xiaojuan (1 באוקטובר 2015). "KOREAN WAVE (HALLYU) IN SINGAPORE:POLICY IMPLICATIONS". East Asian Institute, National University of Singapore. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2016.