היחידה לשיתוף פעולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחשת"פ)
היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ)
סמל היחידה
סמל היחידה
״ניצחון בתמרון״
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
בסיס האם מטה חיל האוויר
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1974 כיחידת החפ"קים
1984 כיחידת יחשת"פ – הווה
נוצרה מתוך יחידת המשל"קים 5620 ותלס"ם 515
מלחמות מבצע דין וחשבון
מבצע ענבי זעם
מבצע חומת מגן
מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן
מבצע חגורה שחורה
מבצע שומר החומות
מבצע עלות השחר
מבצע מגן וחץ
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם להק השתתפות ומסוקים
מפקד נוכחי אל״מ י׳

היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ 5620) היא יחידה בחיל האוויר הישראלי האחראית על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר וזרוע היבשה ועל סיוע לתמרון. בראש היחידה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה. היחידה כפופה ללהק השתתפות ומסוקים והיא חלק מהמטה המבצעי של חיל האוויר.

היחידה מאיישת אנשי צוות אוויר כקציני קישור בכל מפקדות היבשה ותאי השליטה המפעילים את כוחות חיל-האוויר במרחב שבו מתבצע התמרון הקרקעי. אלה משלבים את השתתפות חיל האוויר בנוהלי הקרב המשולב החל בהערכת המצב ועד לביצוע בפועל של מהלכי הלחימה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה החלה דרכה בשנת 1974 בעקבות מלחמת יום הכיפורים כ"יחידת חפ"קים 5620" (יחידת חדרי פיקוד),[2] אשר הייתה אחראית על נציגות חיל האוויר במפקדות עוצבות השדה. בהמשך, אורגנה מחדש כיחידת המשל"קים (מוצבי שליטה קדמיים). בנוסף, הוקמה בחיל האוויר, בשנת 1975, יחידת תלס"ם 515 (תובלה סער מסוקים), אשר שימשה כמפקדה מקצועית לתחום הטסת כוחות. באפריל 1984, לאחר מלחמת שלום הגליל וכתוצאה מהפקת הלקחים ממנה, אוחדו שתי היחידות במסגרת "היחידה לשיתוף פעולה" (יחשת"פ).

בתקופה שבין מלחמת לבנון הראשונה ועד היציאה מרצועת הביטחון היו אחראים אנשי היחידה על ההפעלה השוטפת של מטוסי חיל-האוויר באזור הצפון. מתוך חמ"ל אוויר בעוצבת הגליל הם תיאמו את כל הקשור לפעילות המסוקים והמטוסים בגזרה הצפונית.

היחידה לקחה חלק פעיל במבצעים דין וחשבון וענבי זעם בלבנון, במבצע חומת מגן ביו"ש, במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.

סמלי היחידות ההיסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחידה שישה צוותים: מכלולי שדה צפון, מכלולי שדה דרום, משל״קים, אימונים, מרכז הדרכה לשת״פ וצוות מבצעים ומודיעין. על כל אחד מהם מפקד קצין בדרגת סגן־אלוף.

קציני הקישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת כנפיים של קצין אוויר סופ"ה

קצין תיאום אווירי (קת"א)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמת האוגדה, הקישור מתבצע באמצעות "מכלול אוויר". בראש המכלול עומד "קצין תיאום אווירי" (קת"א). תפקידו לייעץ למפקד האוגדה על השימוש הטוב ביותר בכוח האווירי. הוא אחראי לתאם את התמיכה בכוחות המתמרנים באמצעות סיוע אוויר קרוב, מסוקי קרב. כלי טיס מאוישים מרחוק, ופינוי פצועים.

קצין סיוע אווירי (קס"א)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחטיבות המתמרנות מוצבים קציני סיוע אווירי (קס"א). תפקידם לנהל את הסיוע האווירי בהתאם לצורכי החטיבה. הם לוקחים חלק פעיל בניהול הקרב תוך ניתוח ואימות הדרישות והצרכים של הכוחות המתמרנים בשטח, בדיקתם מול גורמי המודיעין הרלוונטיים, עיבודם לשפת חיל-האוויר והעברתם לתאי השליטה של היחשת"פ. שם מכניסים את המטרות למערכת ונקודת הציון הסופית מגיעה לטייסי הקרב באוויר.[4]

קציני אוויר סופ"ה (קא"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף פועלים קציני אוויר במסגרת צוותי "סופ"ה" (סיוע ותקיפה), צוותי לוחמים ייעודיים המשותפים לזרוע היבשה ולחיל האוויר. הם כוללים חמישה לוחמים: קצין אוויר סופ"ה (קא"ס), קצין שיתוף ארטילרי (קש”א) ושלושה לוחמים בעלי הכשרת מש"ק תקיפה. תפקידם לאתר ולמפות מטרות, ולתאם ולכוון אש ארטילרית, ירי טילים וכלי טיס תוקפים. ההכוונה מתבצעת באופן ישיר, באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות מערכות שליטה ובקרה משותפות ליבשה ולאוויר.[5] הצוות אחראי על תכנון והפעלת האש בקרב ועל הקשר בין הכוחות המתמרנים לכוחות סיוע האש. הצוות עתיד להשתלב בכל גדוד מתמרן בצה”ל, ויהיה מוכשר להפעלת כלל יכולות האש במרחב האוגדתי מהיבשה והאוויר.[6]

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מפקדי היחידה: זאב לירון (מייסד יחידת המשל"קים), רון חולדאי (מפקד יחידת המשל"קים), נחמיה דגן (מייסד יחידת תלס"ם), שאול שפי (מפקד יחידת תלס"ם), נחמיה דגן (מפקד היחשת"פ), מנחם שרון, דן פסח, אסף אגמון (1991-1993), יצחק ברנדט, גיל רגב, תמיר ספרא, שלמה שש, דניאל שלייפר, רז גור אריה (2000-2002), יעקב שהרבני (2006-2007), ירון רוזן, אורן אבן, אביעד דגן (2013-2014).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היחידה לשיתוף פעולה, באתר חיל האוויר
  2. ^ הדרך צפונה – מבצע "ליטני", עמ' 89, המחלקה להיסטוריה בצה"ל, בעז זלמנוביץ, דצמ' 2022, באתר דובר צה"ל
  3. ^ קליה בן עמרם ונעה כפרי, ‏סיפורי סמלים, באתר חיל האוויר הישראלי, פברואר 2008
  4. ^ miklo, הכירו את היחידה לשיתוף פעולה (יחשתפ) שתפקידה לשמור על קשר רציף בין שלוש הזרועות של צהל, באתר Rotter, ‏2 באפריל 2012
  5. ^ שי לוי, ‏צוות סופ"ה הראשון בצה"ל הפך למבצעי: "בשורה דרמטית", באתר ‏מאקו‏, 2 במרץ 2021
  6. ^ תומר מאיר, צוות יבשה אוויר, ‏27 באפריל 2015