אסף אגמון (טייס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסף אגמון
אין תמונה חופשית
לידה 1948 (בן 71 בערך)
השכלה בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19661996
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד טייסת 122
מפקד טייסת 131
מפקד בסיס שדה דב
מפקד בסיס לוד
מפקד היחידה לשיתוף פעולה
נספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון ביפן ובקוריאה הדרומית.
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
מבצע שלמה
עיטורים
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל חברת הייעוץ KGMG ישראל
שותף/מייסד של חברת סולגוד תקשורת
ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל
ראש פרויקט FIRST ISRAEL.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אסף אגמון (נולד ב-1948) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, שירת כטייס ומפקד בחיל האוויר. בעל צל"ש אלוף.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תום שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגמון (במקור אייכהורן) נולד בחיפה, גדל בקריית חיים והוא בוגר מחזור מ"ז (1966) בבית הספר הריאלי. התגייס לצה"ל בשנת 1966 במסגרת גרעין נח"ל של תנועת הנוער העובד והלומד ושירת בנח"ל המוצנח. במלחמת ששת הימים לחם בקרבות באזור ירושלים וחברון. לאחר המלחמה עבר עם הגדוד הסבה לחרמ"ש. אגמון כתב מכתב לעזר ויצמן, מפקד חיל האוויר לשעבר ואז ראש אג"ם, ובו ביקש להתנדב לקורס טיס.

בשנת 1967 החל בקורס אותו סיים ב-1969 במגמת טייסי קרב. לחם במלחמת ההתשה כטייס אוראגן וסקייהוק, בעקבות פציעה קשה שעבר במהלך טיסת אימון עבר הסבה לטייס מטוסי תובלה. במלחמת יום הכיפורים לחם כטייס משנה בטייסת 120 של מטוסי דקוטה וסטרטוקרוזר. שימש סגן מפקד טייסת ועבר הסבה למטוסי OV-1 מוהוק ("עטלף") בטייסת 122, היה שותף בהקמת גף מטוסי סיור ימיים באמצעות מטוסי שחף. ב-1977 הטיס את משה דיין למרוקו לפגישה החשאית עם המלך חסן השני ובהמשך את המשלחת הישראלית לשיחות השלום עם מצרים. שימש מדריך בקורס מג"דים. ב-1978 מונה למפקד טייסת 122, "טייסת הדקוטה" וב-1981 למפקד טייסת 131 שהפעילה מטוסי קרנף. כמפקד הטייסת השתתף בינואר 1981 כטייס מוביל במבצע חשאי שהתקיים במדינת אויב במרחק מאות קילומטרים מישראל, במהלכו ביצע תדלוק אווירי מורכב למסוק יסעור שאחד ממנועיו הושבת כתוצאה מהתנגשות עם ציפורים.[1] על חלקו במבצע עוטר בציון לשבח ממפקד חיל האוויר.[2] במלחמת לבנון הראשונה השתתף ב-11 גיחות מבצעיות.

משנת 1982 השתתפה הטייסת בפיקודו במבצעים חשאיים להעלאת יהודי אתיופיה מסודאן.[3] עבר השתלמות בבית הספר הגבוה למטה של חיל האוויר המלכותי. בשנים 1984 עד 1986 שירת במחלקת המבצעים של חיל האוויר כראש ענף מבצעים מיוחדים וראש ענף מבצעים משולבים, והשתתף בתכנון והוצאה לפועל של מבצע משה. ב-1987 מונה למפקד בסיס שדה דב וב-1989 למפקד בסיס לוד. במסגרת זו היה ממפקדי מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה. ב-1991 מונה למפקד היחידה לשיתוף פעולה. בתפקידו האחרון בשירות הקבע שימש בשנים 1993 עד 1996 כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון ביפן ובקוריאה הדרומית. השתחרר ב-1997, המשיך לטוס בשירות המילואים ולהדריך בבית הספר לטיסה ובפרויקט מחצבי"ם של חיל החינוך עד 2012.

לאחר תום שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו היה מנכ"ל חברת הייעוץ KGMG ישראל, שותף/מייסד של חברת סולגוד תקשורת, בין השנים 2003 עד 2015 עמד כראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל. היה חברת הנהלת עמותת פידל לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה ועמד בראש פרויקט FIRST Israel. בשנת 2018 הקים את החוג הרעיוני "מהפך בשביל ישראל" במסגרת מפלגת העבודה.

אגמון בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, מוסמך במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר בית הספר הגבוה למטה של חיל האוויר המלכותי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]