יעקב אבן חן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב אבן חן
אין תמונה חופשית
לידה 23 דצמבר 1927
כ"ח בכסלו תרפ"ח
פולין
פטירה 28 יולי 1997 (בגיל 69)
כ"ג בתמוז תשנ"ז
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפקד הלגיון הערבי עבדאללה א-תל (מימין) יחד עם סרן חיכמת מיהיאר (משמאל) מצטלמים עם יעקב אבן חן ויצחק בן סירא שנלקחו בשבי לאחר נפילת גוש עציון, מאי 1948

יעקב אבן חן (אדלשטיין; 23 דצמבר 1927, כ"ט בכסלו תרפ"חכ"ג בתמוז תשנ"ז, 28 יולי 1997) היה עיתונאי, סופר ומשורר ישראלי ממטפחי הספרות והשירה הדתית בישראל. מייסד ועורך כתב העת לשירה ולספרות דתית "מבוע"[1].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן חן נולד בורשה פולין ליצחק וזלדה (לבית קושילבסקי) אדלשטיין. בשנות השלושים גר עם משפחתו בקמיניץ שם מונה אביו שהיה פעיל ציוני ממייסדי "החלוץ המזרחי" ו"צעירי המזרחי" למזכיר ישיבת כנסת בית יצחק בראשות הרב ברוך דב בר ליבוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח עם הוריו לוילנה ומשם, דרך רוסיה, טורקיה, סוריה ולבנון, עלה לארץ ישראל אליה הגיעו ב-7 בינואר 1941 והתיישבו בירושלים[2]. בבגרותו עבר להתגורר בכפר עציון. אדלשטיין היה מארבעת הניצולים מהטבח בכפר עציון ב-ד' באייר תש"ח. הפואמה "מעשה שהיה בדורנו" מתארת את סיפורו של הקרב האחרון ואת הצלתו הפלאית בידי זקן ערבי מסתורי. ספריו "ערפל בעמק הברכה" ו"אלונים בסלע" מכילים קובצי סיפורים על רקע תקופת גוש עציון בחייו. יומן השבי "זכור זאת ליעקב" מכיל תיאור מפורט של ימיו כשבוי בידי הירדנים החל משבייתו בכפר עציון דרך בית הכלא ביריחו וכלה במחנה השבויים בזרקא שבירדן.

ויעלם הזקן בין ההמון שהשתולל ורצח בעציון
ולא ידענו מאיפה בא ולאן הלך.
והיה כאשר רוחנו שבה אלינו,
ויקום רעי הפצוע וישאל:
"התדע מי זה הזקן הערבי המוזר
שהצילנו ממוות והשאירנו לפליטה מכל הכפר?
ואומר: לא זקן ולא ערבי.
זה היה אליהו הנביא".

מעשה שהיה בדורנו,

במשך שנים רבות, כתב בעיתון הצופה תחת שם העט יעקב אבן חן. החל משנות ה-50 ועד פטירתו שימש כתב העיתון בירושלים. אדלשטיין שסיקר את טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן תואר על ידי הכתבים בעוברו את גשר אלנבי לכיוון ירדן בפעם השנייה בחייו כ"מי שעבר אז כבול בידיו וברגליו – עובר כעת כאדם חופשי ומשוחרר".

היה ממטפחי הספרות והשירה הדתית בישראל לאחר קום המדינה. גולת הכותרת של פעילותו הספרותית הייתה הוצאת כתב העת הספרותי-דתי "מבוע", ששימש במה, לעיתים יחידה, ליוצרים דתיים. בין הכותבים ב"מבוע" היו המשוררות זלדה, שפרה וינשטוק אשכול, הסופר בן ציון גרשוני ואחרים.

נפטר בכ"ג בתמוז תשנ"ז. בשנת 2010 נקרא על שמו רחוב בשכונת הר חומה בירושלים. אלמנתו, נחמה אדלשטיין אבן-חן, היא מחנכת ומרצה לתנ"ך, יקירת ירושלים. לאחר פטירתו המשיכה בהוצאת כתב העת "מבוע". ליעקב ולנחמה אדלשטיין שני בנים ושתי בנות.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם מאפו
  • אלונים בסלע: מסיפורי גוש עציון
  • בדרך לחברון
  • בראשית הסופה: סיפורים
  • המלחמה בהרים: סיפורים לבני הנעורים
  • הרבנות הראשית לישראל בעבר ובהווה
  • הרמב"ם - ר' משה בן מימון: סיפור חייו
  • הרמב"ן: רבינו משה בן נחמן
  • מסע תפלה: שירים
  • מעבר להרים: שירים
  • מרן ר' יוסף קארו: סיפור חייו
  • עליות אליהו: עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל
  • ערפל בעמק הברכה: קובץ סיפורים
  • צלצולי מסעות: סיפורים
  • ר' נחמן מברסלב: סיפור חייו
  • תנועה בסערת מלחמה: דרך וילנה לישראל
  • רב ומנהיג: תולדות הרב קוק - התפרסם מכתבים שנמצאו לאחר מותו
  • זכור זאת ליעקב - יומן השבי - התפרסם מכתבים שנמצאו לאחר מותו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבן-חן (אדלשטיין), יעקב, ICL | מרכז הספר והספריות (בhe-IL)
  2. ^ יעקב אבן-חן, library.osu.edu
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.