יעקב ברנדנבורג
 | |
| לידה |
1899 סטוויסקי, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1981 (בגיל 82 בערך) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| לאום | ישראלי |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לאמנויות בברלין |
| תחום יצירה | פיסול |
| זרם באמנות | אקספרסיוניזם |
| פרסים והוקרה |
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (1940) |
  | |
יעקב ברנדנבורג (1899– 2 בדצמבר 1981) היה פסל ישראלי מהזרם האקספרסיוניסטי, זוכה פרס דיזנגוף לפיסול.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנדנבורג נולד בסטוויסקי שבפולין והתיתם בגיל צעיר. בשנת 1909 נשלח ללימודים בישיבת לומז'ה, שם המשיך בלימודי הסמכה לרבנות עד שנת 1917, אז הוא פרש מטעמי בריאות. בעידוד אחיו, יוסף ברנדנבורג אשר למד פיסול אצל הרמן שטרוק, החל אף הוא לעסוק בפיסול.
בשנת 1920 נסע אל אחיו בברלין. שם, פיסל באבן ובעץ ולמד בבית הספר הגבוה לאמנויות שרלוטנבורג בברלין אצל הרמן שטרוק והוגו לדרר. בלימודיו עבר לטכניקה של כיוּר בחרס. בשנת 1933 (לפי מקור אחר, בשנת 1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא עבד כסתת אבן וכשרטט אדריכלי ועסק גם בהוראת אמנות. בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 יצר פסלים בטכניקות שונות והציג את יצירותיו בגלריות לאמנות.
בשנת 1940 זכה ב"פרס דיזנגוף" המוענק על ידי עיריית תל אביב לאמנים מצטיינים.
ברנדבורג הירבה לעבוד בשיטה החדשה של "ראיה מסביב", שממוקדת ביצירת תחושת מרחב סביב הדמות המפוסלת. ניכרה בפיסולו השפעתו של הפסל הגרמני האקספרסיוניסטי ארנסט ברלך. הוא הרבה לפסל חיות ופסלו "אהבת אם", המציג קופה ובנה, נרכש על ידי עיריית תל אביב והוצג בגן החיות של תל אביב. תחום נוסף בו התמחה הוא אמנות תנכ"ית, וב-1966 הוציא ברדנבורג ספר בתחום בשם "התנ"ך בפיסול ובציור" בהוצאת אחיעבר .
ברנדנבורג היה נשוי לתהילה, אחות במקצועה. לזוג לא היו ילדים. לאחר מותו נתרמו פסליו, על פי צוואתו, למגוון מוסדות ציבור בישראל, כגון מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, בית הספר החקלאי בעין כרם, גן החיות התנ"כי בירושלים (בו מוצג פסלו "כבשים"), בניין הסוכנות היהודית ועוד .
מבקר האמנות חיים גמזו, כתב עליו בספרו "ציור ופיסול בישראל" (תשי"ז), כי "ראש ילדה" ו"התלהבות", הן המעולות ביצירותיו.
מבקר האמנות גדעון עפרת כתב כי פסל האריה שפיסל ברנדבורג בשנת 1940, מאוסף אוניברסיטת חיפה, "עומד בשורה אחת עם מיטב האריות שפוסלו בארץ. האריה שלו עונה לאריות ההרלדיים הצעירים שלחמו בעוז נגד האריה הבריטי הישיש...לעומת אלה, האריה של ברנדנבורג זקן ועייף. לשאגה הגדולה של אריה האבן של מלניקוב מתל-חי עונה האריה הזקן של ברנדנבורג בראשו הגדול והכבד (הבולט מאוד לעומת גופו) והדומם. זהו אריה רוחני יותר, אנושי יותר, אך שמוט, נפול ועגום. זהו ארי יהודה המקונן על סבל אלפיים שנות גלות ושואה שבשיאן".[1]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
"התלהבות" (Ecstasy)
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב ברנדבורג, התנ"ך בפיסול ובציור, הוצאת אחיעבר, תשכ"ז 1966.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כפיר, לביא, שחל ושאר אריות, באתר המחסן של גדעון עפרת, 2010-12-23