יער נורווגי (סרט)

יער נורווגי
ノルウェイの森
מבוסס על	יער נורווגי
בימוי	טראן אן הונג
תסריט	טראן אן הונג על-פי ספרו של הארוקי מורקמי
עריכה	מריו בטיסטל
שחקנים ראשיים	קניצ'י מצויאמה; רינקו קיקוצ'י; קיקו מיזוהארה
מוזיקה	ג'וני גרינווד
צילום	מארק לי פינג בין
מדינה	יפן
חברה מפיצה	טוהו, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	2 בספטמבר 2010 (פסטיבל הסרטים של ונציה); 11 בדצמבר 2010 (יפן)
משך הקרנה	133 דק'
שפת הסרט	יפנית
סוגה	סרט דרמה, סרט רומנטי, סיפור התבגרות, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
מקום התרחשות	טוקיו
הכנסות באתר מוג'ו	norwegianwood
	דף הסרט ב־IMDb

יער נורווגי (ביפנית: ノルウェイの森) הוא סרט דרמה יפני משנת 2010 בבימויו של טראן אן הונג המבוסס על הרומן "יער נורווגי" מאת הסופר הארוקי מורקמי.

הסרט עוסק בנושאים של שכול, מיניות, אהבה וחוסן נפשי.

תמצית העלילה

הסרט מתרחש ביפן בשלהי שנות ה-60 של המאה העשרים. טורו ואטנבה (קניצ'י מצויאמה) הוא צעיר שקט ורציני, המיודד עם בן גילו קיזוקו וחברתו נאוקו (רינקו קיקוצ'י). התאבדותו הבלתי מוסברת של קיזוקו גורמת לטורו לסערת רגשות, וכדי להתרחק מהאירועים הוא עובר ללמוד באוניברסיטה בטוקיו. כעבור זמן מה הוא פוגש שם באקראי את נאוקו והקשר ביניהם מתהדק. נאוקו מדוכדכת מאובדנו של קיזוקו, ושוקעת בדיכאון.

טורו ונאוקו חוגגים יחדיו בדירתה של נאוקו את יום הולדתה ה-20, ובמהלך המסיבה מקיימים יחסי מין. טורו מופתע לגלות שנאוקו בתולה, ושואל אותה מדוע לא שכבה עם קיזוקו. שאלה זו פוגעת מאוד בנאוקו, והיא לא משיבה עליה. היא עוזבת את טוקיו, וכעבור זמן מה מקבל טורו מכתב ממנה, שבו היא מודיעה לו שהתאשפזה בסנטוריום ביער הסמוך לקיוטו. טורו, שבלבו רגשות חמים כלפי נאוקו, מיוסר ממצב זה.

טורו ממשיך בלימודיו, ופוגש סטודנטית נאה בשם מידורי (קיקו מיזוהארה). למידורי יש חבר, אך נקשר קשר הדוק בינה ובין טורו. כן מקיים טורו קשרי ידידות עם נגאסווה וחצומי, הנמצאים בזוגיות שבה נגאסווה הנהנתן בוגד בחצומי, אך היא מבליגה עקב אהבתה אותו.

טורו שומר אמונים לנאוקו, ואף נוסע לבקרה בסנטוריום שבו היא מאושפזת, שם משגיחה עליהם רייקו, מורה למוזיקה שאף היא מאושפזת שם. בביקורו מספרת לו נאוקו על הקושי הנפשי והפיזי שלא אפשר לה לקיים יחסי מין מלאים עם קיזוקו. בהמשך מחמיר מצבה הנפשי של נאוקו, והיא מתאבדת.

רייקו וטורו מתאבלים יחדיו על מותה של נאוקו, וכשהם בדירתו של טורו מבקשת ממנו רייקו שישכב אתה, קודם שהיא נוסעת לעיר שבה תפתח חיים חדשים. השניים עושים זאת, ורייקו מספרת לטורו שזו הפעם הראשונה שלה לאחר הפסקה של שבע שנים שבהן הייתה מאושפזת.

רייקו נוסעת לדרכה, וטורו מטלפן למידורי, שבינתיים נפרדה מחברהּ והציעה לטורו להדק את הקשרים ביניהם, ומציע לה לממש את הצעתה זו, שאותה סירב לממש כל זמן שנאמנותו הייתה נתונה לנאוקו.

פסקול

את פסקול הסרט חיבר ג'וני גרינווד, הגיטריסט המוביל של להקת רדיוהד.

הפצתו של דיסק ובו פסקול הסרט החלה ב-10 בנובמבר 2010.

ביקורת

כסרט המבוסס על רומן מצליח, נטו המבקרים להשוות בין השניים. רוי שוורץ כתב בעניין זה:

ניתן לומר כי יצירתו של טראן עומדת בפני עצמה כיצירה יפנית אמיתית ובלתי פולשנית, שאינה מתיימרת לייצג את המניפסט החניכתי-מודרניסטי של הרומן. אך בהשוואה ליצירה המקורית חל על הסרט הפסד כפול: מעבר לכך שהבמאי ויתר על מהות מעשה הכתיבה של מורקמי, הוא גם גזר החוצה אפיונים חשובים של דמויות המופיעות במקור.^[1]

ביקורתו של יאיר רוה חריפה יותר:

"יער נורווגי" נפל קורבן לתסמונת עיבודים קולנועיים כושלים. ספרו האהוב של הרוקי מורקמי הפך בידיו של הבמאי הווייטנאמי טראן אן האנג ("ריח הפאפאיה הירוקה"), לסרט שמזכיר רגעים לא נעימים של עיבודי ספרים ישראליים לסרטים. זה מה שקורה: לוקחים ספר שהוא מונולג פנימי, שיטוט בזכרונות, מסע פיוטי של מילים ותחושות, וזורקים החוצה את כל הפיוט ומעבירים למסך רק תפניות עלילתיות מרכזיות. ומה נשאר? סקס. או אם לדייק: סקס ומוות. ובמילה אחת: נקרופיליה.^[2]

כך גם מרט פרחומובסקי:

אמנם זה תמיד מפתה לראות את הגיבורים הספרותיים האהובים מתגלמים על המסך באנשים בשר ודם, אבל שום דבר לא שווה את החוויה המייסרת והמיותרת שאתם הולכים לעבור בשביל זה בקולנוע.^[3]