יפעת ארליך (רופאה)

יפעת ארליך
לידה	1969 (בת 55 בערך); אשקלון, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקדת יחידת רפואה אווירית; קצינת הרפואה החילית של חיל האוויר;
פעולות ומבצעים
	המערכה ברצועת הביטחון; מלחמת לבנון השנייה; מבצע צוק איתן;
תפקידים אזרחיים
	רופאה מחוזית בקופת חולים מאוחדת

יפעת ארליך שהם (נולדה בשנת 1969^[1]) היא רופאת עור ומין, מפקדת ומנהלת ישראלית, אשר כיהנה בתפקידים בכירים בשרות הצבאי והציבורי. שירתה בצה"ל כקצינה בדרגת אל"ם, והייתה הרופאה הראשית של חיל האוויר – האישה הראשונה בתפקיד זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפעת ארליך נולדה באשקלון כבת זקונים ולה שני אחים. הוריה, ציונים פעילי ציבור, שעלו מאיראן בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. אביה, אברהם סעידי, היה פעיל עלייה באירן במסגרת תנועת החלוץ (כתב ופרסם ספר על תנועת החלוץ באירן), לאחר עלייתו ארצה היה למנהל לשכת העבודה באשקלון. אמה, גילת, בוגרת לימודי מוזיקה בטהרן, נגנה על סנטור, לאחר עלייתה ארצה עבדה בהסתדרות והמשיכה בפעילות ציבורית ענפה.

למדה רפואה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. את הסטאז' ביצעה בבתי החולים ברזילי ואיכילוב. ב־1995, לאחר סיום הסטאז', שירתה כרופאה מוטסת בחיל האוויר, בגף הפינוי של יחידה 669 – תחילה בבסיס חצרים, שם הכירה את בעלה, שי, והשתתפה, בין היתר, בפינוי ממהומות מנהרת הכותל; ואחר כך כמפקדת מרפאה בבסיס פלמחים, במסגרת זו פינתה פצועים בלבנון (הייתה האישה הראשונה לחתום על התנדבות לשרת בלבנון), בין היתר, באסון השרפה בוואדי סלוקי.

התמחתה ברפואת עור בבית החולים סורוקה ולאחר מכן שבה לצה"ל כמפקדת גף הרפואה בבסיס תל נוף והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה. אחר כך התקדמה לראש מדור וראש ענף רפואה תעסוקתית ומיון רפואי. בהמשך שירתה כמפקדת יחידת רפואה אווירית, ואחר כך למדה במכללה לביטחון לאומי, והייתה לרופאה הראשונה שלומדת שם. משם עברה לשרת כרופאה הראשית של חיל האוויר (קרפ"ח אוויר) וגם בתפקיד זה הייתה לאישה הראשונה.

ביום העצמאות 2016 הדליקה ארליך-שהם משואה בטקס יום העצמאות של חיל האוויר.^[2]

לאחר שחרורה מצה"ל מונתה לרופאה מחוזית במחוז הדרום של קופת חולים מאוחדת.^[3] הובילה את הפעילות הרפואית במחוז בשיא משבר הקורונה.

עובדת כיום כרופאת עור ומין ומשמשת כיועצת למשרד הביטחון וגופים נוספים.

מתנדבת לשירות מילואים בתפקיד יו"ר וועדה רפואית עליונה לערעורים במפקדת קצין הרפואה הראשי.

פעילות במסגרת השרות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כראש ענף רפואה תעסוקתית ומיון רפואי: שינוי כללי המיון הרפואי לקורס קצינים (בה"ד 1), קיצור מסלול ההתנדבות לשירות צבאי, פתיחת מסלולי מיון עבור מועמדים לשירות ביטחון אשר הוגדרו כאי כשירים באופן זמני, הסדרת תנאי השירות לחולי צליאק, הסדרת מסלול המיון הרפואי לבני ישיבות במסגרת פקיעת חוק טל, פעילות להכרה והסדרת מעמדם של טרנסג'נדרים בשרות הצבאי, ביזור וועדות רפואיות לדרג השדה והקמת המרכז לכשירות החייל.

כמפקדת יחידת רפואה אווירית (ירפ"א): ייזום והובלת חיל האוויר לרכש מאמן התמצאות מרחבית לצוותי אוויר (סימולטור מאמן למניעת תאונות בעקבות התמצאות מרחבית שגויה, ורטיגו), הסדרת מדיניות חיל האוויר בנושא שעות שינה לצוותי אוויר, הסדרת מדיניות חיל האוויר בנושא כשירות לטיס במהלך הריון

כקצינת הרפואה החילית (הרופאה הראשית של חיל האוויר): ייזום והובלת תהליך אסטרטגי לעולמות הרפואה והרפואה המבצעית בחיל האוויר אשר עיקרו חיבור הרפואה לליבת העשייה המבצעית תוך שמירה על פרואקטיביות, רלוונטיות וחדשנות. במסגרת זו נבנו ותוקצבו לראשונה תהליכי עומק לקידום בריאות המשרתים, שיפור תשתיות, הכנסת טכנולוגיות ופיתוח וקידום סגלי הרפואה.