רפאל ברוך טולדנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי רפאל ברוך טולדנו
Toledano.jpg
מימין לשמאל:רבי שלום משאש, רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי ברוך אברהם טולידאנו.
לידה 1890
תר"ן
פטירה 17 בנובמבר 1970 (בגיל 80 בערך)
י"ח בחשוון תשל"א
מקום פעילות מקנס (מרוקו), בני ברק (ישראל).
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו רבי חיים בירדוגו - רבו המובהק, רבי חיים משאש - רבו במוסר.
חיבוריו קיצור שולחן ערוך למנהגי מרוקו

רבי רפאל ברוך טולדנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה רבה של מקנס (מרוקו).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במקנס שבמרוקו בשנת תר"ן, 1890, לרבי יעקב טולידאנו ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידאנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו.

נישא לרחל, בתו של הרב שלום עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש. בהיותו כבן שמונה עשרה התמנה לדיין במקנס ובגיל 27, לאחר פטירת אביו, נתמנה לאב בית הדין ולרבה הראשי של העיר. במסגרת תפקידו קיבל ממלך מרוקו חסן השני את עיטור "וויסאם עלאוית" והממשלה הצרפתית העניקה לו את עיטור לגיון הכבוד. השם רפאל נוסף לו בשנת תר"צ, לאחר שחלה.

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טולדנו הקים מוסדות בעירו: "ביקור חולים" - אשר הגיש סיוע רפואי לעניים חינם; "דובב שפתי ישנים" - בית דפוס שבו הוציא לאור ספרים של חכמי מרוקו; "שובו בנים" - תנועה לחזרה בתשובה; "מלביש ערומים" - הספקת ביגוד לעניים ולנזקקים; ו"מוהר הבתולות" - סיוע לחתנים ולכלות. לחם על אופייה הדתי של קהילתו. הקים ישיבה לבני הכפרים והעיירות הסמוכות. נהג להגיע לכפרים כדי לאסוף תלמידים לישיבה זו. דאג למחסורם של התלמידים, החל בביגוד ומזון וכלה בטיפול רפואי.

מדי יום מסר שיעורי תורה בבית מדרשו לפני כ-150 משתתפים, ובימי שישי היה מחלק בעצמו לעניים כספים אשר גבה מתושבי העיר. היה מזרז את הסוחרים לסגור את חנויותיהם לקראת שבת.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולדנו לישראל. הוא התיישב בבני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר, ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו ביישובים שונים כדי להשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.

היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: "ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי". נפטר בי"ח בחשוון תשל"א ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק. אחר פטירתו קראה עיריית בני ברק את הרחוב שבו התגורר בסוף ימיו על שמו. כמו כן קיים רחוב על שמו בשכונה החרדית רמת שלמה בירושלים. צאצאיו הקימו ישיבות ובתי מדרש על שמו: ישיבת חזון ברוך בצרפת, ישיבת אור ברוך בירושלים וקהילת עטרת ברוך בבני ברק.

תולדותיו נכתבו בספרים מקנס ירושלים דמרוקו וביקוד החמה, וכן בספר על תולדותיו ופועלו ועל הקהלת מקנס ורבניה "קדוש וברוך" -בני ברק תשע"ט וכן בהקדמה לספר "אהל יעקב", הוצאת אהבת שלום, תשנ"ז.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טולדנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גאנצפריד ועל כף החיים, בתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא אשורר שירה לכבוד התורה, אשר נפוץ בקרב עדות המזרח.

מצבת רבי רפאל ברוך טולדנו

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. את בנו הצעיר ואת נכדיו שלח ללמוד בישיבת פוניבז'. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב יעקב טולדנו היה ראש ישיבת "חזון ברוך". שתי הישיבות קרויות על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]