רפאל ברוך טולדנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי רפאל ברוך טולדנו
Toledano.jpg
מימין לשמאל:רבי שלום משאש, רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי ברוך אברהם טולידאנו.
לידה 1890
תר"ן
פטירה 17 בנובמבר 1970 (בגיל 80 בערך)
י"ח בחשוון תשל"א
מקום פעילות מקנס (מרוקו), בני ברק (ישראל).
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרב חיים בירדוגו, הרב חיים משאש
חיבוריו קיצור שולחן ערוך, שו"ת רבי ברוך
חתימה חתימת רבי רפאל ברוך טולדאנו.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי רפאל ברוך טולדנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה רבה של מקנס שבמרוקו. מחבר "קיצור שולחן ערוך" לפי מנהגי הספרדים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במקנס שבמרוקו ליעקב טולידאנו ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידאנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו. נישא לרחל לבית עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש.

השם רפאל נוסף לו בשנת תר"צ, לאחר שחלה.

פעילותו במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו כבן שמונה עשרה התמנה לדיין במקנס. בגיל 27, לאחר פטירת אביו, נתמנה לאב בית הדין ולרבה הראשי של העיר. במסגרת תפקידו קיבל ממלך מרוקו חסן השני את עיטור "וויסאם עלאוית" והממשלה הצרפתית העניקה לו את עיטור לגיון הכבוד.

הרב טולדנו הקים מוסדות בעירו: "ביקור חולים" - אשר הגיש סיוע רפואי לעניים חינם; "דובב שפתי ישנים" - בית דפוס שבו הוציא לאור ספרים של חכמי מרוקו; "שובו בנים" - תנועה לחזרה בתשובה; "מלביש ערומים" - הספקת ביגוד לעניים ולנזקקים; ו"מוהר הבתולות" - סיוע לחתנים ולכלות. הקים ישיבה לבני הכפרים והעיירות הסמוכות. נהג להגיע לכפרים כדי לאסוף תלמידים לישיבה זו. דאג למחסורם של התלמידים, החל בביגוד ומזון וכלה בטיפול רפואי.

מדי יום מסר שיעורי תורה בבית מדרשו לפני כ-150 משתתפים[דרוש מקור], ובימי שישי היה מחלק בעצמו לעניים כספים אשר גבה מתושבי העיר. היה מזרז את הסוחרים לסגור את חנויותיהם לקראת שבת.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולדנו לישראל. הוא התיישב בבני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.

היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: "ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי".

נפטר בי"ח בחשוון תשל"א ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר פטירתו קראה עיריית בני ברק את הרחוב שבו התגורר בסוף ימיו על שמו. רחוב על שמו קיים גם בשכונת רמת שלמה בירושלים. צאצאיו הקימו ישיבות ובתי מדרש על שמו: ישיבת חזון ברוך בצרפת, ישיבת אור ברוך בירושלים וקהילת עטרת ברוך בבני ברק.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טולדנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא "אשורר שירה לכבוד התורה", אשר נפוץ בקרב עדות המזרח. כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך".

מצבת רבי רפאל ברוך טולדנו

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב יעקב טולדנו היה ראש ישיבת "חזון ברוך". שתי הישיבות קרויות על שמו.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקנס ירושלים דמרוקו
  • ביקוד החמה
  • הקדמה לספר אהל יעקב, מכון אהבת שלום, תשנ"ז.
  • רפאל ברוך טולידאנו (נינו), קדוש וברוך, בני ברק, 2019 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]