יצחק אליעזר ליזרוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק אליעזר ליזרוביץ
אין תמונה חופשית
לידה 1883
קובנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 1927 (בגיל 44 בערך)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק אליעזר ליזרוביץ (קרי: לֶייזֶרוביץ'; ביידיש: לייזעראוויטש; 1883, קובנה, רוסיה (ליטא) – 1927, פריז, צרפת) היה סופר יידיש, פיליטוניסט ועיתונאי יהודי-ליטאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק אליעזר (איזידור לָאזָר) ליזרוביץ נולד ב-1883 בעיר קובנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא). זכה לחינוך דתי מסורתי בילדותו, ולחינוך ישיבתי גבוה בנעוריו. את כתיבתו העיתונאית ביידיש החל תוך כדי לימודיו בישיבה. עמד בבחינות בגרות אקסטרניות של השלטון הרוסי, ובחר להמשיך בלימודי רפואה באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה. הוא החל שם את לימודיו, אך מלחמת העולם הראשונה קטעה את לימודיו, והוא נאלץ לשוב לליטא ואחר כך לרוסיה.

בשנת 1920 עזב את ברית המועצות, עבר לקובנה והיה במשך תקופה קצרה יחד עם בעל-מחשבות מעורכיו הראשונים של "די אידישע שטימע".[1] מאוחר יותר היגר לברלין ולאחר מכן השתקע בפריז, בה חי עד מותו. אל הרפואה לא חזר, ועסק לפרנסתו בעיתונות יידיש. הוא השתתף בכמה מעיתוני היידיש המרכזיים של פריז בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. הפיליטונים שלו, ביידיש ומעט גם בעברית, קנו להם שם וקוראים אוהדים. הוא גם פרסם סיפורים קצרים ביידיש ובעברית.

ליזרוביץ היה בין מייסדי ספרות הילדים ביידיש, ומשתתף קבוע בעיתוני הילדים. דבריו התפרסמו גם תחת שמות העט שבחר לעצמו, בהם "י"א לפידות". ספריו נדפסו לא רק בפריז אלא גם בוורשה ובפטרוגרד (סנקט פטרבורג). הוא החל את כתיבתו בליטא כשהייתה עוד נתונה תחת שלטון רוסי, והיה בין הבולטים שבסופרי היידיש בתקופת ליטא העצמאית.

ליזרוביץ פרסם בחייו ספרים ובהם סיפורים, בלדה, סיפורים מעובדים וספרי לימוד. מספרי היידיש שלו לא תורגם אף אחד לעברית.

הוא נפטר ב-1927, בהיותו כבן 45.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעשה ביוסיסי הקטן, ורשה: תושיה ('נצנים: ספורי ילדים', חוברות 33–35), תרס"ז.
  • ירמיהו הנביא: מחזיונות כתבי הקדש, ורשה: תושיה ('בכורים: ביבליותיקה לבני הנעורים'), חוברת 76), תרס"ז.
  • מעשי נסים: אגדות, ורשה: מקרא ('ביבליותיקה לילדים ונערים', ו), תר"ע.
  • די וועלפישע חתונה: באלאדע, ורשה–וילנה: יהודיה, תרע"ג. (בלדה) (ביידיש)
  • פערלאפענע שאטענס: בילדער און פאסירונגען פון נעכטען, פריז: אוצר, 1926.

ספרי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרוזדור לתלמוד: ספר מכין לתלמידים מתחילים בלמוד הגמרא: ספר ראשון: ענייני סנהדרין, מסודרים ומבוארים על פי גדולי המפרשים והפוסקים; בעריכת מ' קרינסקי, עם מלואים: פרקי אבות ודרך ארץ זוטא, ורשה: הוצאת האור, תרע"ב. (פרוזדור לתלמוד, באתר HebrewBooks)
  • מ' קרינסקי (עורך), בהשתתפות י"א ליזרוביץ, הסגנון העברי: קורס גבה ללמוד השפה העברית וספרותה, 2 כרכים, ורשה: דפוס האור, תר"ע 1909–תרע"ב. (התוכן: חלק א: "חלק השירי", תר"ע 1909; חלק ב: "חלק הפרוזאי", בהשתתפות י' פיכמן, תרע"ב) (מקראה גדולה לספרות עברית)

עיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קדיש נאך א לעבענדיגען: א מעשה, פטרוגרד: חיים ('פונעם אלטן קוואל', II), [תרע"ז?]. (עיבוד לסיפור הקצר הגרמני "Kaddisch vor Kol Nidre" מאת שלמה כהן)
  • דער אוצר: א ... געשיכטע, וואס האט זיך פערלאפען פארצייטען אין דער יודישער קהילה קדושה פון פראג; בעארבייט פון י"א לייזעראוויטש (איזידאר לאזאר), פטרוגרד: חיים ('פונעם אלטן קוואל', I),‏ 1918.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'ליזרוביץ, יצחק-אליעזר בה"ר אליהו-דב (איזידור לאזאר)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 185 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1383).