בעל-מחשבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בעל-מחשבות, ד"ר ישראל איסידור אלישיב

בעל-מחשבותכתיב יידי: בעל-מחשבֿות,[1] נהגה: "בָּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה האשכנזית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר איסידור ישראל אליַשֵב (אלישיב; ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев;‏ 13 בספטמבר 1873, קובנה13 בינואר 1924, ורשה), נוירולוג, פובליציסט, עסקן ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים ידיי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסידור (ישראל) אלישב נולד בעיר קובנה שבליטא בשנת 1873. למד בישיבת קלם, ישיבת התנועת המוסר של שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם") בעיירה גרובין שבקורלנד. בהמשך למד רפואה והתמחה בנוירולוגיה.

אלישב, אשר פעל ברוסיה, בפולין ובגרמניה, החדיר לביקורת של ספרות היידיש קני-מידה ומושגים אסתטיים אשר היו מקובלים בספרות האירופית בתקופתו, ונחשב לאחד מחשובי המבקרים של ספרות היידיש.

פרסם ביקורות בעיתונים שונים, בהם בין היתר בכתב-העת הציוני הגרמני Ost und West (אוֹסט אונד וֶסט, 'מזרח ומערב'). כן היה מעורכי העיתון היידי הציוני "די אידישע שטימע" ('הקול היהודי').

אלישב הוא שתרגם את הרומן "אלטנוילנד", לבקשתו האישית של הרצל. הואיל ובאותהּ העת הייתה יידיש שפת אמם של רוב יהודי אירופה, היה תרגומו של אלישב זה שבו קראו מרבית היהודים את קריאתו של הרצל לייסוד מדינה יהודית.

בנוסף לעבודתו הספרותית, פעל אלישב גם במישור הפוליטי: היה מחלוצי התנועה הציונית, והשתתף בקונגרס הציוני הראשון (בזל, 1897) כציר מברלין.

ביחס לריב הלשונות בין היידישיסטים לבין תומכי העברית (ה"הבראיסטים"), שביטויהּ הנודע היה "מלחמת השפות" בארץ ישראל (1913–1914), מצא עצמו בעל-מחשבות בתווך:

יש לנו שתי שפות ותריסר הדים משפות זרות נוספות, אך [...] יש לנו רק ספרות אחת. ולפיכך, הקורא המבקש להכיר את מהלכי החיים היהודיים, להבין את רוחו של הפרט היהודי והציבור היהודי ואת האופן שבו הם מוצאים ביטוי בספרות היהודית – קורא זה אינו מפריד סופרים עבריים מסופרי יידיש. [...] כולם מייצגים את ספרותנו, כולם כאחד מגלמים בכתיבתם חלק מהחיים היהודיים; כולם אמנים יהודים.[2]

אחותו ד"ר אסתר אלישיב (1878–1941) הייתה סופרת, עורכת, מרצה לפילוסופיה ולביקורת ספרות ומחנכת.
בני אחותו שיינה היו מרדכי אלישיב (1898–1977), מחנך עברי בליטא ובישראל (מנהלו הראשון של תיכון קוגל בחולון), וד"ר שמואל אלישיב (1899–1955), איש ציבור בליטא וביישוב ודיפלומט ישראלי (שגריר ישראל בברית המועצות).

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (ביחד עם יהושע חנא רבניצקי), זעמעלבוך קולטור, 1905 : ענטהאלט א פאעמא פון י"ל פרץ...ערצעהלונגען און ארטיקלען פון שלום אש, א' ריזען, ד' פרישמאן...איבערזעצטע - פון א' טשעחאוו, מארק טווען...געאגראפיש - סטאטיסטישע איבערזיכט פון אלע לענדער און פעלקער - פאפולער - וויסענשאפטליכע ארטיקלען... / רעדיגירט פון יהושע חנא רבניצקי און איס עלשעוו < בעל מחשבות >, מינסק קולטור, 1905, (256 עמודים).
  • פלוגבלאט, ביחד עם שכנא לבנהרץ ו-יהושע חנא רבניצקי, מינסק קולטור, 1906, (4 כרכים).
  • סקירות ורשמים, (במספר כרכים), ורשה: ספרות, תרע"ב 1911.
  • קריטיק, קייב: קולטור-ליגע, 1920.
  • דאס דרום-יידנטום און די יידישע ליטעראטור אין XIX יארהונדערט: א היסטאריש-קריטישע שטודיע, ברלין: כלל, תרפ"ב-1922.
  • געקליבענע שריפטען, וילנה: ש. שרעבערק, 1910–1915. אסופת כל כתביו; יצאה בהמשך במהדורות נוספות:
    • אונטערן ראד: געזאמלטע שריפטן, ברלין: בעל-מחשבות-קאָמיטעט, 1927.
    • געקליבענע שריפטען, ורשה: ביכער, 1929.
    • געקליבענע ווערק, ניו יורק: ציקא, 1953.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור שם העט במסופר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד ב': "אמר להן שמעון בן שטח: בעלי מחשבות אתם, יבוא בעל מחשבות ויפרע מכם".
  2. ^ מובא באנגלית אצל: הלל הלקין, The Great Jewish Language War,‏ 8 במאי 2003, באתר Hagshama. ובהקשר זה ראו גם: איתמר אבן-זהר, "אספקטים של הרב מערכת עברית-יידיש", הספרות 35/36 (1986), 46–54.