יצחק הכהן שלאנג
 | |
| הרב ד"ר יצחק הכהן שלאנג (1938) | |
| לידה |
20 באוקטובר 1873 קלאסנו, וייליצ'קה,  האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1942 (בגיל 68) מחנה הריכוז באנייצה, בלגרד |
| מקום פעילות | בלגרד |
| תקופת הפעילות |
? – 28 במרץ 1942 |
| השתייכות |
יהדות נאולוגית |
| תחומי עיסוק | הרב הראשי האשכנזי של יהודי בלגרד |
| תפקידים נוספים | היסטוריון וחוקר תולדות יהודי בלגרד |
| בני דורו | מוריץ לוי, שלום פרייברגר, מרדכי צבי אורבך |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
הרב ד"ר יצחק הכהן שלאנג וכן איגנאץ שלאנג (בסרבו-קרואטית בכתב לטיני: Ignjat Šlang, בסרבו-קרואטית בכתב קירילי: Игњат Шланг; 20 באוקטובר 1873, קלאסנו, וייליצ'קה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 28 במרץ 1942, מחנה הריכוז באנייצה, בלגרד, ממלכת יוגוסלביה הכבושה) היה היסטוריון והרב הראשי האשכנזי ליהודי בלגרד מראשית המאה ה-20 ועד לתקופת השואה.[1]
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק הכהן שלאנג נולד בעיירה קלאסנו (פול') באזור קרקוב לשרגא מנדל ולפייבל. סיים את ישיבת פרשבורג וכיהן כחזן בפאקראץ.[2] ב-1902 הגיע יצחק הכהן שלאנג לבלגרד ומונה לחזן בבית הכנסת האשכנזי הישן "ההיכל" ובהמשך מונה לרב הראשי של הקהילה.[3] ב-1911 נמנה הרב שלאנג עם מייסדי סניף בני ברית בבלגרד.[4] במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ומלחמת העולם הראשונה כיהן כרב צבאי ועודד את גיוסם של יהודי סרביה לצבא הממלכה. פעילותו זו זיכתה אותו במספר עיטורים מטעם השלטון הסרבי.[1] הרב שלאנג ערך מחקר מקיף על תולדות יהודי בלגרד תוך הסתמכות על ארכיונים וספרי שאלות ותשובות וב-1926 פרסם את עבודתו בספר "תולדות יהודי בלגרד".[5] כמו כן פרסם את הספרים "עיקרי האמונה", "לשון ודעת" וספר על תולדות יהודי צפון-מזרח אירופה. שלאנג לימד בבית המדרש היהודי וכן לימד בבתי ספר תיכוניים בבלגרד.[2]
ב-6 באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. ב-5 במאי 1941 נעצר הרב שלאנג ביחד עם יו"ר הקהילה פרידריך פופס והרב הראשי ליהודי סרייבו מוריץ לוי אשר שהה בבלגרד באותה העת. השלושה הועברו לגראץ, שם נכלאו במשרדי הגסטפו וככל הנראה עברו עינויים. לאחר מספר חדשים שוחררו פרידריך פופס ומוריץ לוי מהמעצר בגראץ, אך הרב שלאנג לא נמנה עם המשוחררים ולא היה ידוע מה עלה בגורלו.[6] בהמשך, תועד הרב שלאנג בבלגרד ושם במרץ 1942 הובל אל מותו במחנה הריכוז באנייצה.[4][7]
היה נשוי לאמה שלאנג לבית שוייצר (1941-1882) ואב למילאן (1941-1897) אדריכל שתכנן את בית הכנסת סוכת שלום, איזידור (1941-1898) נספו בשואה ותיאודור שלאנג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכתבים מחוץ-לארץ, הזמן, 17 בנובמבר 1912
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הרב יצחק הכהן שלאנג-תקציר ביוגרפי, באתר prvisvetskirat.rs (באנגלית) ו(בסרבית).
- ^ 1 2 יצחק הכהן שלאנג-תקציר ביוגרפי, באתר elmundosefarad (בבוסנית).
- ^ הקהילה היהודית בבלגרד, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות, הוצאת יד ושם, 1988, עמוד 71.
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בבלגרד, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות, עמוד 73.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמוד 39.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמוד 81, 156.
- ^ מנחם שלח, שואת יהודי יוגוסלביה - הקהילות בסרביה וקרואטיה, באתר יד יצחק בן-צבי, אוחזר ב-16 באוקטובר 2023.