ירון סבוראי
 | |
| לידה |
1954 (בן 70 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
ירון סבוראי (נולד ב-1954) הוא בלש, סופר ומרצה ישראלי. הוא ידוע בשל פעילותו נגד נאו-נאצים[1]. סבוראי חדר לקבוצות נאו-נאציות גרמניות, ותרם רבות למעצרו של פושע המלחמה הנאצי אריך פריבקה, וגם היה פעיל בחיפוש אחר אוצרות שנבזזו על ידי הנאצים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירון סבוראי נולד וגדל בחולון. אביו יהודה סוברסקי עלה לארץ בשנת 1938 מגרמניה. שאר בני משפחת סוברסקי נספו בשואה. אמו, רחל שטרן, נולדה במצרים ועברה עם משפחתה לרומניה כשהייתה ילדה. מרבית קרוביה נרצחו בשואה והיא ברחה לארץ עם חלק ממשפחתה בשנת 1943. אביו עברת את שם המשפחה מסוברסקי לסבוראי ועבד ככתב בעיתונים "למרחב" ו"מעריב"[2].
סבוראי שירת בחטיבת הצנחנים ולאחר מכן עבד כבלש ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב במשטרת ישראל[3].
הוא נסע לארצות הברית שם סיים את התואר הראשון והשני בתקשורת, ועבד כעיתונאי ומרצה. בשנים 1990–1991 שימש ככתב העיתון "חדשות" בניו-יורק[4].
קריירת מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 1992 הסתנן לארגונים נאו-נאצים בגרמניה בשליחות מרכז שמעון ויזנטל[1]. הוא שכנע אותם שהוא ניאו נאצי אוסטרלי בשם רון פיורי שמבקש להצטרף לארגונם. פעילותו של סבוראי הביאה אותו למגע עם מנהיגים נאו-נאצים מרכזיים. יתר על כן, היו עדויות לכך שהקבוצות הגרמניות הצליחו ליצור קשרים עם קבוצות דומות באמריקה הדרומית ובארצות הברית. הוא חשף את ממצאיו במסיבת עיתונאים בניו-יורק, ב-20 באפריל 1993[1].
בשנת 1994 פרסם את ספרו "צלו (צילו) של היטלר - מרגל ישראלי בשורות הנאו-נאצים"[5], שעובד מאוחר יותר לספיישל של HBO משנת 1995, "המסתננים", בכיכובו של אוליבר פלאט בתפקיד סבוראי[6].
תוך כדי עבודתו כסמוי גילה סבוראי, שפושע מלחמה נאצי אריך פריבקה שהשתתף בטבח במערות הארדיאטין ברומא נמלט לדרום אמריקה וחי שם תחת שם בדוי. המודיעין שאסף הקל על לכידתו ומעצרו של פריבקה.
בשנת 2005, יזם את הפקתו של סרט תיעודי על קורותיהם של ניצולי שואה. במסגרת צילומי הסרט חשף בשטח מחנה מיידנק בפולין עשרות חפצי ערך שטמנו יהודים בטרם נרצחו בתאי הגזים על סמך עדותם של המשתתפים בסרט[7].
בשנת 2008, סבוראי מצא את מגרש ההשלכה לשרידי רכוש יהודי שנשדד במהלך ליל הבדולח. המזבלה, הממוקמת ביער בברנדנבורג, היא בגודל של כמה מגרשי כדורגל. במקום נחשפו מגוון רחב של פריטים[8][9]. שנה אחר כך הופק סרט תיעודי, "משיב האוצרות", בבימוי דייוויד נוי ויובל ארז, על פעילותו של סבוראי לחשיפת אוצרות יהודים שאבדו בשואה[10]. הסרט הוצג בפסטיבל "דוקאביב" באותה שנה[11].
בשנת 2013 סבוראי וצוותו החלו בחיפוש אחר תיבות מלאות בזהב שהושלכו לאגם סטולפסי בגרמניה. פרויקט זה צולם על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק.
יצירות שפורסמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לציבור הרחב סבוראי כנראה ידוע בעיקר בזכות הציד שלו אחר יהלומים מהתקופה הנאצית. החיפוש של סבוראי תועד ב- Blood from a Stone שהוצג בערוץ ההיסטוריה, שהתבסס על הספר, "Blood from a Stone", שנכתב על ידי סבוראי ופורסם על ידי חטיבת "Tor Books" בהוצאת "St. Martin's Press".
ספרו הבא של סבוראי היה "אלי המוות", שיצא לאור ב-1997 על ידי סיימון ושוסטר. הספר מתאר את המצוד של סבוראי אחר המקור סרט הסנאף בו חזה בעודו סמוי בתוך התנועה הנאו-נאצית. הפעם סבוראי הציג את עצמו כמתווך תחילה עבור קונים ולאחר מכן עבור סוחרי סרטי סנאף, בניסיון לזייף את דרכו לתעשייה חשאית ביותר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי מנדל, צפו בישראלי שמחפש אוצר זהב נאצי גנוב באגם, באתר ynet, 22 בפברואר 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יגאל אבידן, והחפרפרת כידוע עיוורת, חדשות, 23 באפריל 1993
- ^ יהודה סבוראי
- ^ יוסי ורטר, העבירה באוקטובר 81, המעצר במרץ 84, חדשות, 1 באפריל 1984
- ^ כתבות של סבוראי מניו יורק:
ירון סבוראי (ניו יורק), אמנון לוי, הרבי מלובביץ׳ תקף הרב שך: הפוגע בחילוני פוגע באלוהים, חדשות, 2 באפריל 1990
ירון סבוראי (ניו יורק), ה״ניו־יורק טיימס" חושף את תכנית התגובה הישראלית:, חדשות, 8 במרץ 1991 - ^ In Hitler's shadow: an Israeli's journey inside Germany's neo-Nazi movement
- ^ דוד שליט ושמוליק שלח, זהב של שוטים, באתר גלובס, 1 במאי 2008
- ^ איתמר לוין, אוצרם של הנרצחים, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2005
- ^ Kate Connolly, Kristallnacht remnants unearthed near Berlin, The Guardian, 22 Oct 2008
- ^ רועי מנדל, חוקר ישראלי: נמצא רכוש שנשדד בליל הבדולח, באתר ynet, 22 באוקטובר 2008
- ^ מתן שירם, מפגשים מהסוג הדוקומנטרי, באתר גלובס, 25 במאי 2009
- ^ נירית אנדרמן, פסטיבל דוקאביב ייתקיים במאי, באתר הארץ, 16 במרץ 2009