ישיבת נוה דקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת נוה דקלים
HPIM432.jpg
בניין הישיבה כששכנה בנווה דקלים, התמונה צולמה לאחר פינוי הישיבה בהתנתקות
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשל"ה
השתייכות ציונות דתית
מייסדים הרב יעקב אריאל
הרב ישראל אריאל
ראש הישיבה הרב דוד גבריאלי
תלמידים כ 130
מיקום אשדוד
מבט פנימי של בניין הישיבה בנווה דקלים, לאחר הפינוי

ישיבת נוה דקלים (במקור ישיבת ימית) היא ישיבת הסדר ששכנה בימית שבסיני, בנוה דקלים שבגוש קטיף וכיום ממוקמת באשדוד. בראשות הישיבה עומד הרב דוד גבריאלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ה פנו לרב משה צבי נריה בשאלה איפה כדאי להקים ישיבה, האם יש צורך בחיזוק התושבים בעיירה מעלות שנפגעה קשות לאחר הפיגוע במעלות או שעדיף לשלוח את הצעירים לחזק בחבל ימית שבסיני שרק נכבש, הרב ענה שאין שום בעיה ופסק להקים באותה השנה את שתי הישיבות. הרב נריה הטיל את המשימה על הרב אברהם סילברט, וביקש ממנו כי ישתתף בניהול הישיבה.

בראשיתה עמדו בראשות הישיבה הרב יעקב אריאל שגם שימש באותה עת כרבה של כפר מיימון ואחיו הרב ישראל אריאל שכיהן גם כרבה של ימית.

עם פינוי סיני בכ"ט בניסן ה'תשמ"ב במסגרת ביצוע הסכם השלום בין ישראל למצרים הועברה הישיבה למשכן חדש בנוה דקלים.

בשנים ה'תשמ"ד - ה'תשמ"ה נבנה היכל הישיבה בצורת מגן דוד בעל ששה משולשים. בנין הישיבה היה נראה למרחוק ובלט בכל גוש קטיף. הישיבה שימשה כמקור רוחני בגוש והשפיעה על הווי חיי התורה ועבודה שנוהלו שם. בשנת התש"נ עזב הרב יעקב אריאל את הישיבה עקב היבחרותו לרב העיר רמת גן ואת מקומו החליף הרב יהודה זולדן. תקופה קצרה כיהן גם הרב מנחם פליקס.

בשנת ה'תשנ"ו ביקש מרכז ישיבות בני עקיבא מישיבת ההסדר מעלות יעקב לשלוח חיזוק לישיבה בנוה דקלים. הרב יהושע ויצמן שלח את הרב דוד גבריאלי ושני אברכים (הרב אלעזר אהרונסון (כיום ראש ישיבת ההסדר בחולון) והרב קובי בורנשטיין) ביחד עם כ 20 תלמידים מישיבת מעלות.

באלול ה'תשנ"ח הפכה הישיבה להיות גוף עצמאי בראשות הרב גבריאלי.

הישיבה פונתה בפעם השנייה בי"ב באב ה'תשס"ה במסגרת תוכנית ההתנתקות והמבנה בו שכנה נהרס ונבזז בידי הפלסטינים. הישיבה פעלה זמנית בכפר מימון.

בחודש טבת ה'תשס"ח (דצמבר 2007) הישיבה עברה לבניינים ארעיים (קרוואנים) באשדוד, ובהמשך תעבור לבניין קבע בעיר.

בישיבה לומדים כ-130 תלמידים, כולל אלה בשלבי השירות הפעיל בצבא.

סדר הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו ברוב ישיבות ההסדר הלימודים בישיבה החל משיעור א' עד שיעור ה' וכן אברכים. בישיבה קיים גם מסלול לימודי הוראה ומסלול פר"ח - חונכות קהילתית. הישיבה שמה דגש על לימוד תורת ארץ ישראל.

בישיבה ישנם שיעורים בנושאים מגוונים, כגון תנ"ך ואמונה. הלימוד בסדרים מוקדש בעיקר לגמרא.

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד גבריאלי - ראש הישיבה.
  • הרב נח וויז'ונסקי - רב היישוב קטיף, אשר בגוש קטיף לשעבר. כיום רב היישוב אמציה
  • הרב שלומי דיאמנד - ר"מ לשעבר במכינה בעצמונה.
  • הרב בניה ליפשיץ - רב שהקים וניהל את קרן "מאמין וזורע" - תרומות לחקלאי גוש קטיף.
  • הרב אלעד ביטון - ר"מ לשעבר בישיבת חולון.
  • הרב אלדד שרעבי - ראש כולל ההלכה בישיבה, ורב ביישוב ניצן.

בניין הישיבה בנוה דקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת נוה דקלים שהוקמה ביישוב נוה דקלים, תוכננה על ידי האדריכל גרשון שבח שאף תיכנן מספר שכונות מגורים וכן את בתי הכנסת המרכזיים ביישוב. על פי בקשת ראשי הישיבה ובעקבות הריסת בניין הישיבה הראשון עם פינוי חצי האי סיני, נדרש שבח לתכנן מבנה כך "שאף בולדוזר לא יוכל להחריב". היות שלתקציב הבניין הוענק סכום כסף גדול ביותר, תיכנן שבח עמודים וקורות בטון מזוין בגודל החורג מכל פרופרציה למבנה שכזה.

הרעיון לצורת המגן דוד באה לשבח, בעקבות בתי התפילה הנוצריים באירופה, שבתוכניתם מופיע הצלב הנוצרי, שבח הציע שבבניין הישיבה יופיע המגן דוד, אך במקום להסתיר אותו בתוכנית הבניין, להציג אותו בחזית הבניין, כך שייראה לכל עין וגם לעיני השכנים הערבים. לאחר השלמת תהליך ההתנתקות, נשרף הבניין על ידי פורעים ערבים, וחלקי הבניין פורקו והועברו לאתרי בנייה בעיר הסמוכה רפיח.

על פי תוכניתו המקורית של שבח, תוכנן אגף למגורי תלמידי הישיבה אשר יקיף את צידו הדרומי של המתחם, אך בגלל קשיי תקציב לא בוצע הדבר, ותלמידי הישיבה שוכנו בפנימיה על בסיס בתים יבילים בסמוך לבניין בית המדרש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]