רב אידי בר אבין (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אידי בר אבין
פטירה 451
ד'רי"א
מקום פעילות סורא,בבל
תקופת הפעילות דור שישי לאמוראים
השתייכות ראש ישיבת סורא
רבותיו רב פפא
בני דורו רב אשי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור השישי, ראש ישיבת סורא אחרי פטירתו של רב אשי.

רב אידי בר אבין היה תלמידו של רב פפא[1] (שהיה תלמידו של רב אידי בר אבין הראשון המפורסם), והיה חברו של רב אשי[2].

באיגרת רב שרירא גאון מסופר שאחרי פטירתו של רב אשי (בשנת ד'קפ"ז - 427), ראש ישיבת סורא, מילאו את מקומו מרימר ואחריו רב אידי בר אבין שישיב על הכיסא כעשרים שנה עד פטירתו בשנת ד'רי"א (451)[3]. לפי חשבון זה, האריך ימים, שהרי היה תלמידו של רב פפא שנפטר בתרפ"ז, ואם היה בן עשרים שנה לכל הפחות בעת פטירתו, נמצא שחי צ"ו שנה[4].

בתקופה שמלך כראש ישיבת סורא, תיקן תקנות לבני דורו, כך למשל תיקן תקנה לבני העיר נרש (הסמוכה לסורא)[5] בהלכות נדה[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"א, עמוד א'.
  2. ^ מובא בספר הקבלה להראב"ד, לפי היימן ייתכן שבתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קמ"א, עמוד ב' הכוונה אליו למרות שמוזכר "רב אידי" סתם
  3. ^ אגרת הרש"ג ח"ג פ"ד
  4. ^ לפי חשבונו של היימן
  5. ^ אגרת הרש"ג ח"ג פ"ג
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"ז, עמוד ב'.