ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770)
 | |
| בניין 770 בו שוכנת הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1940–הווה (כ־84 שנים)  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| קואורדינטות | 40°40′08″N 73°56′35″W / 40.668888888889°N 73.943055555556°W |
  | |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 היא הישיבה המרכזית של חסידות חב"ד מאז 1940 והסניף הראשי של רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, השוכנת בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק. לימודי הישיבה מתקיימים בהיכל מרכז חב"ד העולמי – 770. הישיבה מיועדת לתלמידים שסיימו 6 שנות לימודים בישיבה קטנה וישיבה גדולה ומעוניינים להמשיך את לימודיהם למשך שנה אחת לפחות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה הוקמה עם הגעתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון לניו יורק מאירופה ועל ידו, בתחילת 1940. בתחילה נקראה בשם "אחי תמימים" והיא כללה את תלמידי הרב ישראל ג'ייקובסון שברחו יחד עמו מישיבות תומכי תמימים בוורשה ובאוטבוצק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בנוסף למספר בחורים מקומיים שהצטרפו לישיבה. בסוף השנה, הוחלף שם הישיבה ל"תומכי תמימים" והוקמה מחלקה לתלמידים צעירים שנשארה בשם "אחי תמימים".
הרב שניאורסון מינה הנהלה רוחנית לישיבה, בראשה עמד חתנו הרב שמריהו גוראריה שניהל גם את שאר סניפי הרשת.
לאחר פטירת האדמו"ר ובהמשך מינוי ממלא מקומו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הפך הרב שניאורסון לנשיא הישיבה, בעוד גיסו הרב גוראריה מנהל אותה. הרב שניאורסון קבע כי כל סניפי רשת הישיבות יעמדו תחת "מרכז רשת ישיבות תומכי תמימים" שמנוהל על ידי הישיבה המרכזית.[1]
ראשי הישיבה לאורך שנות קיומה היו הרב ישראל זאב גוסטמן, הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק. המשפיע הראשי של הישיבה היה הרב יואל כהן, ומנהלה הרוחני היה הרב דוד רסקין.
מאפייני הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנות ה-60 תלמידי חב"ד בניו יורק לומדים את מסלול 6 שנות הלימוד בישיבות שונות ברחבי המדינה, בעוד הישיבה המרכזית מיועדת לבחורים בוגרים. קבוצות הבחורים בישיבה מתחלקות ל-3:
בוגרי ישיבות חב"ד מישראל לאחר מסלול 6 שנות לימוד באים לניו יורק לשנת לימוד בישיבה המרכזית המכונה שנת ה"קבוצה" (נהגה במלעיל). לאחר שנת הלימוד יש שבוחרים להמשיך את לימודיהם בישיבה למשך שנים נוספות.
בחורים מארצות-הברית - לאחר 6 שנות לימוד בישיבות חב"ד ברחבי ארצות הברית, שנה נוספת או שנתיים מוקדשות לשנת "שליחות", ולאחריה באים ללמוד בישיבה המרכזית למשך תקופה. חלקם הגדול לומד בישיבה עד החתונה, בדומה ל"קיבוץ" הנהוג בישיבות הליטאיות.
בחורים ממדינות נוספות - בעיקר מישיבות בצרפת וארגנטינה. באים בקבוצות בדומה למסלול של הבחורים מארצות-הברית לאחר 6 שנות לימוד ושנת שליחות. לומדים בישיבה למשך שנה או שנתיים. במהלכן רובם לומדים בישיבה במסלול הסמיכה לרבנות.
הלימודים בישיבה לתלמידים הישראלים מתקיימים כל השנה ברצף, ללא חופשות. שנת הלימודים של תלמידי ה'קבוצה' כוללת 13 חדשים והיא נמשכת מחודש אלול ועד חודש חשוון, אך הם רשאים להישאר ללמוד בה גם מעבר לכך. רוב הבחורים אינם מתגוררים במקום והם נמצאים בה תקופות ארוכות ברציפות, אך בדרך כלל התלמידים שאינם מה'קבוצה' נוסעים בתקופות הקיץ והחגים לשליחות בבתי חב"ד מטעם המרכז שליחות.
הלימודים בישיבה זהים לסדר הנהוג ברשת ישיבות תומכי תמימים, אך קיים בה גם מסלול ייעודי ללימודי יורה דעה עבור סמיכה לרבנות כתחליף לסדר השני של לימודי הגמרא, ומסלול נוסף ללימודי חושן משפט - הלכות דיינות. מסלולים אלו אינם מורשים עבור תלמידי ה'קבוצה' המחויבים ללמוד גמרא בשעות היום.
השיעורים בישיבה מתקיימים בשפות יידיש ועברית.
לישיבה בנייני פנימייה גדולים שבכל אחד מהם מאות מקומות שינה. הראשון ממוקם ברחוב סמוך, ובו לנים תלמידי ה'קבוצה' ותלמידים נוספים מרחבי העולם, הבניין השני ממוקם ממול בניין 770 ובו לנים הבחורים המבוגרים יותר. חדר האוכל של הישיבה ממוקם במרתף בניין הפנימייה הראשון. השיעורים מתקיימים ב-770 ובמרתף הפנימייה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוצר החסידים - ניו-יורק, פרק יב ואילך. הוצאת חזק תשע"ג