שמריהו גוראריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב שמריהו גוראריה (מכונה בחב"ד: רש"ג) (ראש חודש כסלו ה'תרנ"ח (1897) - ו' באדר תשמ"ט (1989)) היה חתנו של האדמו"ר השישי מחב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון.

צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר קרמנצ'וג שברוסיה, למנחם מענדל גוראריה, שהיה מגדולי העשירים בין חסידי רבי שלום דובער שניאורסאהן, האדמו"ר החמישי של חב"ד. רש"ג למד בישיבת תומכי תמימים, והיה מבחירי תלמידי הישיבה.

בי"א בסיוון ה'תרפ"א (1921) נשא לאישה את חנה, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון ובכך הפך לחתנו הבכור. עם נישואיו מינהו חמיו למנהל בפועל של רשת ישיבות תומכי תמימים, תפקיד שבו כיהן עד יומו האחרון. הוא שימש באותה תקופה כיד ימינו של חמיו והתלווה אליו לנסיעות שונות, כגון נסיעתו של הרבי לארץ ישראל בשנת 1928 וביקורו הראשון של הרבי בארצות הברית. בעת מאסרו של חמיו נטל רש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את רוסיה לריגה שבלטביה ומשם לפולין. הרב גוראריה היה המיועד לרשת את מקום חמיו בתפקיד האדמו"ר, אך לימים הוא התגלה כפחות מתאים מהחתן הצעיר יותר, הרב מנחם מנדל שניאורסון.‏[1]

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"ג הצטרף אל חמיו בבואו אל ארצות הברית בשנת 1940, ועם בואו הכריז חמיו על פתיחת ישיבת תומכי תמימים בארצות הברית, ועל חתנו הרש"ג כמנהלה. באותה תקופה מינהו חמיו אף לתפקיד ראש אגודת חסידי חב"ד העולמית.

במשך שנים נחשב הרב גוראריה כמועמד הטבעי לתפקיד היורש של האדמו"רות, משום שהיה נשוי לבתו הגדולה של חמיו, ומשום ששני החתנים האחרים חיו במערב אירופה ולא בחצרו של חותנם. לאחר פטירת חמיו היו נסיונות שונים מצד חמותו, אשת הרבי הקודם, וכן מצד אשתו חנה וחלק מהחסידים שייקח על עצמו את נשיאות התנועה, אך בפועל העדיפו רוב חסידי חב"ד את גיסו הצעיר יותר, רבי מנחם מנדל שניאורסון (שעבר לגור בחצר חב"ד בברוקלין בשנת 1940). הרב מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר היורש ביום השנה הראשון לאחר הסתלקות הרב יוסף יצחק. לאחר ההתמנות הרשמית קיבל הרב גוראריה את מרותו של גיסו, ומשנת תשי"ב החל אף להשתתף בהתוועדויות.

בתור גיסו של האדמו"ר וחדב"ן (ראשי תיבות של- חתנא דבי נשיאה= כינוי לחתנו של הרבי) זכה רש"ג לחשיבות מיוחדת בחסידות חב"ד, שהתבטאה בכך שהיה היחיד שישב בהתוועדות באותו שולחן עם הרבי וכן בכך שרקד בהקפות בשמחת תורה יד ביד איתו.

במשפט הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשמ"ו ניהל בנו בארי מאבק משפטי נגד דודו, הרבי מליובאוויטש, על זכותו כיורש של ספריית חב"ד שהייתה שייכת לסבו. למרות תמיכת אשתו חנה בטענת בנה, אביו תמך בגיסו והתנער לחלוטין מהתביעה של בנו, שהפסיד לבסוף במאבק. באותה תקופה הורה גיסו הרבי לחסידיו להקפיד על כבודו של רש"ג ובפרט הורה לכמה חסידים לשמשו, מאחר שהתגורר לבדו לאחר שרעייתו עברה לגור עם בנה בניו ג'רזי.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר בו' אדר ה'תשמ"ט, ונקבר בסמוך לחותנו הריי"צ. לאחר פטירתו אמר הרבי תורה לעילוי נשמתו ואף הורה לכל תלמידי ישיבות תומכי תמימים ללמוד למטרה זו, שהרי הוא היה מנהל רשת הישיבות. הרבי אף הורה להדפיס מהדורה חדשה של ספר התניא לפני סוף ימי השבעה. גם בשנים הבאות נהג הרבי לציין את יום פטירתו באמירת תורה לעילוי נשמתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר שלגאח אחד התפקר, באתר הארץ, 30 במאי 2007
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.