ישעיהו בן-אהרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישעיהו בן-אהרן
ישעיהו בן-אהרן.jpg
תאריך לידה 1955 (בן 62 בערך)
מקום לידה גבעת חיים מאוחד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, מחנך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישעיהו בן-אהרן (נולד בשנת 1955), מראשי תנועת האנתרופוסופיה בישראל[דרוש מקור], פילוסוף, סופר, מחנך ופעיל חברתי.


קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו בן אהרן נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, כבנם הצעיר של מרים ויצחק בן-אהרן, ממייסדי הקיבוץ. אחיו הבכור הוא הסופר והפרשן יריב בן אהרון. את שרותו הצבאי עשה כסמל בשריון לאחר מלחמת יום כיפור. למד ביולוגיה באורנים ופילוסופיה לתואר שני ושלישי באוניברסיטת חיפה.

פעילותו הרוחנית והחברתית מתנהלת מאז שנות ה-80 בכמה מסלולים משולבים. בשנת 1980 בן-אהרן מיסד את קיבוץ הרדוף. פעילותו מתמקדת בתרומה לתהליכי העיצוב וגיבוש רעיוני ומעשי של התנועה האזרחית בארץ. בן-אהרן נחשב לאחד מההוגים והמבצעים החלוציים בתחום זה בארץ, למעצב יסודות הרעיון החברתי התלת-מגזרי, ויוזם הכשרות למנהיגות חברתית שמטרתן מימוש הרעיון ברמות החברתיות השונות. בנוסף, בן-אהרן תורם במשך שנים רבות לפיתוח בית הספר החופשי למדע הרוח,  מיסודו של רודולף שטיינר, ונחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם במחקר והוראה של הזיקות בין מדע, אמנות ודת, פילוסופיה, ושאלות חברתיות בזמננו.

בתחום הפילוסופי בן-אהרן מתמחה במחקר יחסי הגומלין בין זרמים בפילוסופיה החדשה (פנומנולוגיה, אקזיסטנציאליזם, סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם, דקונסטרוקציה והגות פוסטמודרנית), אנתרופוסופיה, והתפתחויות מודרניות במדעים, אמנויות, ודתות. הוראתו מתנהלת בצפון אמריקה, סקנדינביה, ארצות אירופה וישראל, היא כוללת הרצאות, סמינרים והדרכה רוחנית אישית וקבוצתית.

יוזמות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1982 בן-אהרן ייסד את קיבוץ הרדוף בגליל המערבי, כמרכז למוסדות חינוכיים, שיקומיים, אקולוגים, ואמנותיים משלימים ברוח האנתרופוסופיה. החל משנת 2000 הקים את ארגון חא"י - פעילים למען חברה אזרחית בישראל, שמטרתו לתמוך בארגון העצמי, הלא פוליטי, של החברה האזרחית בישראל, כמקום מפגש, הכרות ופעולה אזרחית של זרמים אידאולוגיים, דתיים, וחברתיים שונים במדינת ישראל.

פעילותו החברתית בעולם מצאה את ביטויה בשנת 2000 כאשר הקים עם ניקנור פרלס, מהפיליפינים, חתן פרס נובל האלטרנטיבי וממנהיגי החברה האזרחית העולמית הלוחמת למען גלובליזציה צודקת, ביחד עם קבוצת פעילים חברתיים מ-15 ארצות, את "הרשת העולמית לתלת-מגזריות", Global Network For Threefolding שמטרתו לפתח את רעיון החברה התלת-מגזרית בעולם.

יוזמות רוחניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד״ר בן-אהרן בהרצאה

בית הספר החופשי למדע הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן אהרן מבסס את עבודתו על בית הספר  למדע הרוח מיסודו של רודולף שטיינר.  בינואר 1924 שטיינר יסד מחדש את בית הספר אחרי שנאלץ להפסיק את פעילותו ב-1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אבל כבר בספטמבר 1924 הפסיק שוב את הקמתו, שלא חודשה יותר עד מותו בתחילת 1925. בשל מותו המוקדם של שטיינר, בית הספר החדש נותר כזרע הממתין לפעילות היוצרת כדי להתעורר לחיים חדשים בצורה המתאימה לזמננו.

לפי בן אהרן, המהות של דרך רוחנית מודרנית דורשת הקמת קהילה יוצרת של אנשים שיצירה חברתית ורוחנית מלהיבה ומעוררת את השראתם ועשייתם. לכן תפקיד בית הספר הוא ליצור את היסודות והאקלים האנושי החיוניים להתפתחותה של קהילה כזו. תרומתו לחידוש בית הספר החופשי למדע הרוח מתרחשת בישראל, צפון אמריקה, סקנדינביה ואירופה.

הקולג׳ העולמי לחקר מחשבת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולג׳ העולמי לחקר האירוע נוצר על ידי בן אהרן עם אנשים שיוצרים בתחומי המדעים, הגות ופילוסופיה, חינוך, רפואה, אמנויות ופעילות חברתית ברחבי העולם. מרכז פעילות הקולג׳ הוא המחקר המתמיד של מקור ההתהוות החי ממנו נובעים הכוחות היוצרים של זמננו. הקולג׳ שותף למה שבן אהרן מכנה ״הרפתקה היצירתית של זמננו״, ועל ידי מעורבות נמשכת בהתהוות מיטב הרעיונות, הגילויים וההמצאות הנוצרים בימינו במדעים, אמנויות ובחיים החברתיים. 


יוזמות אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל אמנות & אירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר בית הספר למדע הרוח הופך למקור של התהוות יוצרת, והאירוע הרוחי של זמננו הופך למקור ההתהוות האנושית, אמנות ההתהוות הופכת לביטוי חי ויוצר של אמנות החיים, שמחת ושירת החיים, של האדם והאדמה בימינו.

לפי בן אהרן, אם התהוות האדם נוצרת בזכות שילוב מדע, דת ואמנות, אז האמנות היא הכוח המחבר ומקשר את שלושת התחומים, ומעניקה להם חיים. האמנות יכולה להחוות כפעילות המחייה את שלושת תחומי הרוח, ולהחיות את הקהילה האנושית. באמצעות האמנות, במשולב עם המדע והדת, ניתן לקוות ליצור בסיס מתאים לבניית קהילה מודרנית של אנשים יוצרים.

אמנות ההתהוות הופכת לאמנות האירוע, והאירוע הופך לאמנות: אמנות & ואירוע.

פסטיבל אמנות ואירוע מתקיים בנורווגיה ושוודיה מאז 2011.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו החדש בעברית עוסק בתרומת העם העברי להתפתחות האנושות. זהו אחד מהפרסומים המקוריים ביותר בתחומו, והוא מאיר את הקשר בין יהדות לאנושות באור חדש לגמרי.

הספר ״ירושלים״

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליחות העם העברי לביוגרפיה הרוחנית של האנושות

העם העברי נבחר כדי לגלות לאנושות את הסוד הרוחני הגדול ביותר של העת העתיקה שהיה ידוע עד אז רק למורים הגדולים ביותר של האנושות: את דבר קיומו של אל אחד שמעבר לכל האלים והברואים, היוצר את האני האנושי בצלמו ובדמותו, לו שותפים כל בני האדם מכל גזע, עם ומין, ולסלול את הדרך להגשמתו בקודש הקודשים של האני האינדיבידואלי של כל אדם. דרך חלוצית זו נסללה בעלילות החניכה וההתקדשות של האבות, יוסף, משה, שופטים, מלכים ונביאים, שהטרימו והכינו עבור כל האנושות את החניכה לרזי ״יהווה אלוהינו יהווה אחד״, אותו הם למדו ״לאהוב בכל לבם, נפשם ומאודם״, אהבה שיכולה לנבוע רק מהבחירה האישית החופשית ביותר, ״כי לא בשמים, ולא מעבר לים הוא הדבר, כי אם קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו״.

ד״ר בן-אהרן מתאר בצורה מקורית ומרתקת את שלבי התפתחותו של העם העברי ותרומתו לביוגרפיה הרוחנית של האנושות, באמצעות עלילות החניכה של יצחק, משה ודויד המלך, בהן האדם לומד להפוך את האני למקור כוחות חיים חדשים, ולהיות שותף יוצר עצמאי במלאכת הבריאה הנמשכת.


ספרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגה הכרתית

יוגה הכרתית: עשה לעצמך גוף ואישיות אתריים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם אתה מוכן להתחיל לעשות לעצמך גוף ואישיות אתריים חדשים?

לפני מאה שנים רודולף שטיינר הציב אתגר בפני העוסקים במדע הרוח החדש. האם ניתן לפתח צורה חדשה של יוגה הכרתית, המתאימה לתודעה של האדם המערבי המודרני?  בניגוד ליוגה המסורתית שעוסקת בפיתוח של כוחות השאיפה והנשיפה בנשימה הפיזית, היוגה החדשה תחולל ספיריטואליזציה שלמה של כוחות החשיבה והתפיסה החושית.

בספרו, ״היוגה ההכרתית״ דר. בן אהרן נענה לאתגר הזה, מפתח וממחיש את כל תהליך הנשימה ההכרתית המודרני,  ומתאר אותו בפרוט מרשים. בעזרת המתודות שפיתח, תלמידים רציניים של מדע הרוח האנתרופוסופי יכולים ליצור לעצמם מסגרת חיה לעבודה ומחקר רוחיים, באמצעות חשיבה רוחית מפותחת במלואה, התמרה שלמה של התנסויות התפיסה והתחושה, ושל כוחות הגוף הפיזי עצמו.

בין התכנים יוצאי הדופן של הספר הזה, נמצא מדריך מקיף לספיריטואליזציה של החושים וכיצד היא גורמת להתמרה של התהליכים והתפקודים הגופניים העמוקים והלא מודעים ביותר. ״היוגה ההכרתית״ מגיעה לשיאה בתיאור ללא תקדים של מפגש רוחי אינדיבידואלי מודע במלואו עם ישות האני העליון האתרית של האדם והאנושות- שהיא ההתנסות הרוחית החשובה ביותר שבני אדם יתחילו לעבור בימינו ושתמשך במאות ואלפי השנים הבאות. 

עבודה יצירתית מקורית זו, תוצר של עשרות שנים של מחקר רוחי אישי, מספקת סימוכין ברורים לכך שמדע רוח מערבי בן זמננו לא רק חי וקיים, אלא מלא בפוטנציאליים להתפתחויות נוספות בעתיד. בן אהרן יצר מדריך מעשי ומפורט להשגת הידע הרוחי של ההתגלויות העכשוויות של עולם הרוח.  


האחריות הגלובלית של אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלת מגזריות, חניכה ואינדיבידואציה

מחשבת האירוע במדע, היסטוריה, פילוסופיה ואמנות

בספר זה מזכיר ד"ר ישעיהו בן אהרן לקוראים את החזון המכונן של ארצות הברית ואת ההתחייבויות הכלולות בערכים שנקבעו בהכרזת העצמאות האמריקאית. בן אהרן דן בהשלכות הקשות של ההתעלמות מהתחייבויות אלו ומצביע על הניגוד החריף המתקיים בין החזון המכונן למדיניות החוץ והפנים של וושינגטון.

החלק הראשון של הספר עוסק בצדדים השליליים של הגלובליזציה, והוא מתבסס על ניתוח מפורט של דוגמאות המתארות את המצב הסוציו-אקונומי הגלובלי כיום.  בחלקו השני של הספר, המחבר מסביר כיצד יש ביכולתנו לעצור את ההשלכות המזיקות של הגלובליזציה ולהתוודע להתהוותם של מבנים חברתיים מתקדמים. עליית החברה האזרחית הגלובלית, המהווה כוח חברתי שלישי לצד הכוחות השלטוניים והכלכליים, יוצרת מערך חברתי חדש, תלת-מגזרי, ואיזון כוחות חדש ואחראי יותר. הוא מראה כי לכוחות הרוחניים והחברתיים של ארצות הברית  ישנו תפקיד חשוב  בפיתוח חברה אזרחית גלובלית וסדר חברתי תלת-מגזרי חדש.

הרעיונות המובאים בספר מעולם לא היו יותר רלוונטיים או נחוצים בעולם מאשר כעת,  ודר. בן אהרן אינו מרצה אותם באופן אקדמי, אלא חי ומגשים אותם בפעילותו החברתית במשך שנים רבות, כמייסד קיבוץ הרדוף, ארגון "פעילים למען חברה אזרחית בישראל" ו"הרשת הגלובלית לתלת-מגזריות" עם ניקנור פרלס, חתן פרס נובל האלטרנטיבי.


מחשבת האירוע במדע, היסטוריה, פילוסופיה ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע הרוח במאה ה-21
ההתנסות העל-חושית החדשה

בספר של מחשבת האירוע דר. בן אהרן ממחיש את השינוי הגדול המתרחש מאז אמצע המאה ה-20 בחשיבה המודרנית במדעי הטבע, היסטוריה, פילוסופיה ואמנות. הוא מראה איזה מושגים חדשים נוצרים בפיזיקה, ביולוגיה, גנטיקה ותבונה מלאכותית, המשנים מהייסוד את תפישת החומר, החיים והאינטליגנציה הקודמים. בפרק על הפילוסופיה, דר. בן אהרן משתמש בהגות של דלז, גואתרי, פוקו, דרידה, באדיו ולבינאס, ומראה את השינוי הגדול שהתחולל בזרם המרכזי של החשיבה בחצי השני של המאה ה-20, וכיצד החשיבה להיות כוח חי, מעורר, דינמי, המחליף את הספקולציות האידאליסטיות של ההגות האירופית הקלאסית ואת והניתוחים האנליטיים המשמימים של הפילוסופיה האנגלו-אמריקאית. החשיבה כאן הופכת להיות תרגול ביצירה ולא ברפלקציה וספקולציה, מימוש חומר יצירתי ומוסרי ממשי, שמגשר מעבר לפערים המסורתיים בין גוף, נפש והכרה, סובייקט ואובייקט, אדם ועולם. הפרק על האמנות מראה כיצד יצירה אמנותית בת זמננו משתלבת עם הרוח החדשה במדע, היסטוריה ופילוסופיה, והופכת להיות התאמנות מודעת בתהליכים וחוקים של ההתהוות היוצרת, המתחוללים לא רק באדם אלא בשיתוף של האדם עם העולם. אבל מעל לכל מרחפת השאלה ההיסטורית המכרעת, שאלת ההיפוך המודרני הגדול של האידאות והאידאלים החשובים ביותר שלנו להיפוכם: האם האנושות תלמד לממש את רעיונותיה החשובים ביותר בצורה אנושית שלמה, או שתמשך המגמה החומרנית השלטת מאז סוף המאה ה-19, הגורמת לשעבוד רוח האדם וחיו למטרות הזרות לעצם קיומו.

מדע הרוח במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמרת הרוע, המפגש עם האחר, התעוררות לחניכה הגלובלית של האנושות

ההרצאות בקובץ הזה עוסקים בנושאים רבים מגוונים, מהפילוסופיה הפוסט-סטרוקטורלית לתבונה מלאכותית וסינגולריות, חינוך ותלת מגזריות חברתית, לתיאור הכוחות הפועלים מאחורי הגלובליזציה האליטיסטית והאירועים הדרמטיים בהיסטוריה הנוכחית.  דר. בן אהרן חוקר ומפרש את השאלות הגדולות של ימינו באהבה, הומור ויצירתיות,  ומציע תובנות מקוריות ועמוקות לחידות קיומיות רבות. העובדה שהוא מדבר ישירות מההתנסות האישית שלו וממחקריו הרוחיים בקשר לאירוע הרוחי המרכזי של זמננו, מעניקה לשומע ולקורא את החוויה של השתתפות בדופק החיים היוצר והחי של רוח הזמן האמתית. ביכולתם לקחת חלק באופן אינטימי בהתהוות היוצרת של החיים המודרניים, בכאב, ביופי ובכוחות היוצרים החשובים של האנושות המודרנית. בין הנושאים המדוברים בהרצאות, נמצא, בין היתר, 1. הסינגולריות הטכנולוגית וגן הילדים של אהרימן, וההכנות לאירוע הרוחי של המאה ה-21, 2. חוקיות ומשמעות ההיפוך של כל האידאלים הגדולים להיפוכם האנטי-אנושי, 3. הפעילות של ישויות הרוח בהיסטוריה הרוחית של אמריקה, מרכז אירופה, סקנדינביה וישראל, 4. הטרנספורמציה של החינוך בכלל- וחינוך וולדורף בפרט- למה שחינוך אמור להיות במאה הנוכחית., 5. ההרכבה האתני והלאומי של מדינת ישראל, מקומה בין האסלאם והאמריקאיות הקיצוניים,  ושליחותה בהווה ובעתיד, 6. כיצד מופיע ופועל אל עליון בהופעתו האתרית במפגש עם האחר ובהתגברות על הרגלי החשיבה, הרגש והרצון המורגלים והשבלוניים של התודעה הנוכחית,  7. מהות השליחות של התנועה האנתרופוסופית, אם תתחבר מחדש למקורות הרוחיים  שלה, מהם התנתקה במאה ה-20,  ועוד נושאים רבים אחרים.

ההתנסות העל-חושית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרמת ההכרה האנתרופוסופית של זמננו

חלק מרכזי ממחקריו הרוחיים של רודולף שטיינר מתאר כיצד מעט מלפני אמצע המאה ה-20 האנושות תתחיל להיפתח להתנסות חדשה, מודעת ומודרנית, של עולמות הרוח, על ידי התנסות טבעית, שתתרחש בצורה מודעת לחלוטין בנפשם של בני אדם, באמצעות כוחות וכישורים רוחיים חדשים. לאחר תקופה היסטורית ממושכת בה תודעת האדם בעולם המערבי הייתה חייבת להסגר ולהתנתק מהרוח האלוהית היוצרת- כדי שהאדם יוכל להפוך ולהיות אישיות עצמאית על האדמה- מתחיל היום התהליך ההפוך, של היפתחות והתחברות מחודשים לעולמות העליונים מהם יצאנו ושבהם נמצאים גם היום מקורות כוחות היצירה וההשראה שלנו בכל התחומים. על פי שטיינר, האירוע הרוחי שיתחיל בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, יחווה בהתחלה על ידי אנשים בודדים, ומספרם ילך ויגדל בהדרגה במשך 3000 השנים הבאות.

דר. בן אהרן הוא החוקר הרוחי הראשון בעולם שלא רק חווה את האירוע הרוחי הזה בעצמו, בצורה מודעת במלואה, אלא גם חקר אותו לעומקו, בהשתמשו לשם כל בכל היבטי יצירתו הענפה של רודולף שטיינר, מיסד מדע הרוח המודרני. מפעלו הייחודי והחלוצי של דר. בן אהרן בספר הזה- שהוא ספרו היסודי והמקיף ביותר- ידרוש אמנם מהקורא לגייס את כל משאבי נפשו, רוחו, ליבו והכרתו, אבל התמורה לכך לא תסולא בפז, מכיוון שהקורא יוכל להיחשף לאירוע הרוחי המרכזי של זמננו, שרק מעטים יכולים לחוותו בהווה, ולהצטרף לדר. בן אהרן במחקר התהליכים, המורכבות, היופי, הזעזועים ודרמות הלב וההכרה, המשנות את האדם מיסודותיו,  שאירוע זה מביא עמו.

האירוע הרוחי של המאה ה-20

למהדורה החדשה התווסף ראיון ביוגרפי, המתאר את התנסותו והתפתחות מחקריו הרוחיים של דר בן אהרן במהלך השנים.

האירוע הרוחי של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשמעות האזוטרית של 12 השנים 1933-45 לאור מדע הרוח

מחקר אימגנטיבי

בהשתמשו בכלי ההכרה והמחקר המדויקים ביותר שמאפשר בזמננו מדע הרוח המודרני,  דר. בן אהרן חוקר בהתנסות ישירה את האירוע הרוחי הגדול, הכביר והמזעזע מכל האירועים ההיסטוריים שעברה האנושות כולה אי פעם: מה שהתחולל בעולמות הרוח, הסמוכים ביותר לאדמה, ב-12 השנים הטרגיות והגורליות  1933-45 ובעת מלחמת העולם השנייה והשואה. הוא מאפשר לקורא להשתתף בפעילות הגואלת והמרפאה של כוחות האור המיטיבים המרוכזים בבית הספר הקוסמי של רוח הזמן המנחה את האנושות היום, מיכאל, היונקים ממקור ההתגלות האתרית החדשה של אל עליון בעולם האתרי. בספרו של דר בן אהרן, אירועים גורליים אלו מוצגים לראשונה בפני הקהל הרחב, ויכולים להיות מועלים לראשונה לתודעה הרגילה ולהשתתף ככוח יוצר ומרפא בחיים ובהיסטוריה האנושית. באופן זה, הרוע הגדול ביותר של זמננו, שהוא חלק הכרחי מהתפתחותו של האדם לחופש הבחירה בין טוב לרע, הופך גם לכוח של ריפוי וטרנספורמציה, שמשמעותם רק מתחילה להתגלות ולהיות מובנת על ידי האדם היום.  דר. בן אהרן הוא החוקר הרוחי הראשון המתאר, מסביר ומפרש את האירועים משני הגורל הללו, בעזרת מדע הרוח המודרני, ומסוגל לפתוח פתח ראשון להבנה חדשה של האדם והאנושות ויעודם, אשר יובנו במלואם רק בעתיד הרחוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישעיהו בן-אהרן בוויקישיתוף