פרס הקיום הנכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסמל הרשמי של פרס הקיום הנכון

פרס הקיום הנכוןאנגלית: Right Livelihood Award) הוא פרס המוענק מדי שנה, החל משנת 1980, לארגון או אדם אשר "עובדים על פתרונות מעשיים ומופתיים לבעיות הדחופות ביותר הניצבות בפני העולם היום". הפרסים מוענקים על ידי ועדה בינלאומית, הנבחרת בידי חמישה חברי ועדה קבועים אליהם מצטרפים מומחים בינלאומיים, על הישגים בתחומים שונים כגון זכויות האדם, סביבתנות, פיתוח בר קיימא, בריאות, חינוך ושלום. בפרס זוכים בדרך כלל כארבעה אנשים או ארגונים, והם מתחלקים ביניהם בסכום כספי של 3 מיליון קרונות שוודיות[1]. נכון לשנת 20116, הוענקו כ-166 פרסים לאנשים וארגונים מ- 68 מדינות[1].

יוזם הפרס הוא הפילנתרופ הגרמני-שבדי, יעקב פון אקסל, פרופסור וחבר בפרלמנט האירופי לשעבר, לאחר שלא הצליח במאמציו לשכנע את קרן פרס נובל להעניק פרסי נובל בתחומים נוספים. הפרס נקרא לעתים "פרס נובל האלטרנטיבי"[2][3], אולם אינו קשור אליו או לוועדה הבוחרת בזוכים בפרס נובל.

מאז 1985 טקס הענקת הפרס נערך בבניין הפרלמנט השוודי בסטוקהולם, בדרך כלל בשבוע הראשון של חודש דצמבר, בימים שלפני טקס פרסי הנובל המסורתי, כאשר חברי הפרלמנט ממפלגות שונות משמשים כמנחיו.

בפרס זכו ישראלים אחדים:

זוכי פרס הקיום הנכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקבלי הפרס מדינה
1980 חסן פתחי (אנ')

Plenty International (אנ')

מצרים

ארצות הברית

1981 מייק קולי (אנ')

ביל מוליסון (אנ')

פטריק ואן רנסבוג

אירלנד

אוסטרליה

דרום אפריקה, בוצואנה

1982 אריק דאמאנן

אנואר פזאל (אנ')

פטרה קלי

סר ג'ורג' טרוויליאן, הברון ה -4 (אנ')

המכון השתתפותי לפיתוח חלופות

נורווגיה

מלזיה

גרמניה

הממלכה המאוחדת

סרי לנקה

1983 ליאופולד קור (אנ')

ארמורי לובינס (אנ') והנטר לובינס (אנ') / מכון הרי הרוקי (אנ')

מנפרד מרקס נייף (אנ')

High Chief Ibedul Gibbons and the People of Belau

אוסטריה

ארצות הברית

צ'ילה

פלאו

1984 סיווה / אלה בהאט

וינפרדה גאונזון (אנ')/ איגוד מתנדבים לסיוע משפטי חינם

ואנגרי מאטאיי / תנועת חגורה ירוקה

הודו

הפיליפנים

קניה

1985 תיאו ואן בואון (אנ')

קארי פאולר (אנ') ופאט רוי מוני / הקרן הבינלאומית לקידום כפריות

ראנג'י קות'ארי (אנ')

מעגל הדנובה (הונגרית: Duna Kör)

הולנד

ארצות הברית, קנדה

הודו

הונגריה

1986 אליס סטיוארט (אנ')

קבוצת לדאק לפיתוח הסביבה / הלנה נורברג-הודג' (אנ')

Evaristo Nugkuag / איגוד הבינאתני לפיתוח של יער הגשם הפרואני [1]

הממלכה המאוחדת

הודו

פרו

1987 יוהאן גלטונג

תנועת צ'יפוקו (אנ')

הנס-פטר דאורר (אנ')/ רשת האתגרים הגלובלית

המכון למזון ופיתוח מדיניות (אנ')/ פרנסס מור לאפה (אנ')

מרדכי ואננו

נורווגיה

הודו

גרמניה המערבית

ארצות הברית

ישראל

1988 אינגה גנפאקה (Inge Genefke) / המועצה הבינלאומית לשיקום קורבנות עינויים (אנ')

חוסה לוטזנברגר (אנ')

ג'ון פ. קרלוורד טרנר

הריסון נאגו להינג (Harrison Ngau Laing), מוחמד אדריס ושהאבאט עלאם מלזיה,

שבט פנאן (אנ')

דנמק

ברזיל

הממלכה המאוחדת

מלזיה

1989 Seikatsu Club Consumers’ Co-operative Union (אנ')

מלקו ווראדה (אנ')

אקילולו למה (אנ') ולגסה ולדה-יוהנס (אנ')

הצלה בינלאומית (Survival International) (אנ')

יפן

אתיופיה

אתיופיה

הממלכה המאוחדת

1990 אליס טפר מרלין / אחריות חברתית בינלאומית

Bernard Lédéa Ouédraogo (גר')

פליציה לנגר

חוות עובדי ארגון קארארה [2]

ארצות הברית

בוריקנה פאסו

ישראל

קולומביה

1991 אדוארד גולדסמית (אנ')

Narmada Bachao Andolan (אנ')

בנגט דניאלסון (אנ') ומריה תרזה דניאלסון

Jeton Anjain ואנשי רונגלאפ ייטול (אנ')

תנועת הפועלים חסרי אדמה (אנ') / Commissão Pastoral da Terra |1

הממלכה המאוחדת

הודו

שוודיה

איי מרשל

ברזיל

1992 תנועת הפעולה הכפרית הפינית [3]

Zafrullah Chowdhury, Gonoshasthaya Kendra

הלן מאק צ'אנג (אנ')

ג'ון גופמן (אנ') / אלה יורשיניסקאיה (אנ')

פינלנד

בנגלדש

גואטמלה

ארצות הברית / אוקראינה

1993 ארנה מר ח'מיס

Sithembiso Nyoni / ארגון הגג של אגודות הכפריות לקידמה

ונדאנה שיווה (אנ')

מרי דאנן וקארי דאנן (אנ')

ישראל

זימבבואה

הודו

ארצות הברית

1994 אסטריד לינדגרן

שירות התנדבותי לכל [4]

Hanumappa Sudarshan (אנ')

קן סרו-ויווה (אנ')/ תנועה למען הישרדותו של העם האוגוני (אנ')

שוודיה

טרינידד וטובגו

הודו

ניגריה

1995 András Bíró \ Hungarian Foundation for Self-Reliance

המועצה האזרחית הסרבית (אנ')

כרמל בודיארדג'ו (אנ')/ Tapol

Sulak Sivaraksa (אנ')

הונגריה

בוסניה והרצגובינה

הממלכה המאוחדת

תאילנד

1996 הרמן דיילי

התאחדות ועדות האמהות של חיילי רוסיה (אנ')

People's Science Movement of Kerala (אנ')

ג'ורג ויסולקאס (אנ')

ארצות הברית

רוסיה

הודו

יוון

1997 יוסף קי-זרבו (אנ')

Jinzaburo Takagi (אנ')

מיכאל שניידר (אנ')

מיכאל סוקואו (אנ')

סינדי דורינג (אנ')

בוריקנה פאסו

יפן

צרפת

גרמניה

ארצות הברית

1998 שמואל אפשטיין (אנ')

חואן פבלו אורגו

Katarina Kruhonja / Vesna Teršelič

הרמן סצ'ייר (אנ')

רשת פעולה בינלאומית להזנת תינוקות

ארצות הברית

צ'ילה

קרואטיה

גרמניה

1999

Juan Garcés [5]

איחוד אזור האמזונס [6]

Grupo de Agricultura Orgánica [7]

ספרד

קולומביה

קובה

2000

Tewolde Berhan Gebre Egziabher (אנ')

מוניר סעיד ס'אליב (אנ')

בריסל למקה (אנ')

ווס ג'קסון (אנ')

אתיופיה

אינדונזיה

טורקיה

ארצות הברית

2001 חוסה אנטוניו אבראו

גוש שלום / רחל ואורי אבנרי

לאונרדו בוף

Trident Ploughshares (אנ')

ונצואלה

ישראל

ברזיל

הממלכה המאוחדת

2002 מרכז הנוער קמנגה (אנ')

Kvinna Till Kvinna (אנ')

מרטין אלמדה (אנ')

בורונדי

שוודיה

פרגוואי

2003 דיוויד לאני

וולדן בלו (אנ')/ ניקנור פרלאס (אנ')

קואליציית אזרחים למען צדק כלכלי (אנ')

SEKEM (אנ')/ איברהים אבולייש (אנ')

ניו זילנד

פילפינים

דרום קוריאה

מצרים

2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרס הקיום הנכון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "About the Award | The Right Livelihood Award". The Right Livelihood Award. 28 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2016. 
  2. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Peace and Social Justice Workers Receive Alternative Nobel Prize | Europe | DW.COM | 01.10.2008, DW.COM
  3. ^ BBC NEWS | South Asia | Indians win 'alternative Nobel', news.bbc.co.uk
  4. ^ מבזקים, 'פרס הנובל האלטרנטיבי' הוענק לעמותת 'רופאים לזכויות אדם', באתר ynet, 30 בספטמבר 2010