חסידות בארנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות בארנוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע חסידות רופשיץ. אבי החסידות היה רבי ישראל הורוביץ, בנו של רבי אליעזר מדז'יקוב, בנו של רבי נפתלי צבי הורוביץ.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל נולד בשנת תקע"ד לרב אליעזר מדז'יקוב ולאמו בת הרב יחיאל מיכל רוזנפלד מראווה-רוסקה (דודו של רבי שלום רוזנפלד מקמינקא). היה חתנו של רבי דוד מזבלטוב ובזיווג שני של דודו רבי אברהם חיים מלינסק ובזיווג שלישי של הרב דוד לעזער מטרנוב. ילדיו נולדו לו מאשתו השנייה. כיהן ברבנות בארנוב שהייתה נחשבת לעיר של תלמידי חכמים. היה נוהג לומר בשבת פלפול לבחורים בעירו. היה דוחה את החסידים שהגיעו אליו. נפטר בא' בניסן תר"ל). חתנו היה רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק.

בנו רבי אברהם שמחה נולד באלול תר"ו. נולד מברכתו של רבי צבי הירש מרימנוב. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו. היה חתנו של הרב מרדכי צבי הירש וינברגר מדוקלה ובזיווג שני חתנו של הרב צבי הירש שטיין ממנה נולדו ילדיו. בשנת תרס"ט עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. היה תלמידו של חבירו ובן דודו רבי נפתלי חיים מצפת-ירושלים (בנו של רבי מאיר מדז'יקוב). חיבר את הספר "חמרא טבא". בהיותו בירושלים רבים מחסידי העיר היו לחסידיו. רבי ישעיה אשר זליג מרגליות שהיה נער באותה תקופה, שימשו עד פטירתו והחזיקו לרבו הראשון. בספריו מביא רבי ישעיה אשר זליג דברי תורה רבים מרבי אברהם שמחה. נפטר בט"ו באדר א' תרע"ו ונקבר בהר הזיתים ליד רבי נפתלי חיים. חתנו היה רבי מרדכי מבערטש.

בנו רבי יעקב יצחק מילא את מקומו. נולד בשנת תרכ"ד. נישא לבתו של דודו זקינו רבי ראובן מדמביץ ממנה נולדו ילדיו ובזיווג שני נישא לבתו של קרובו רבי צבי הירש מרוזבדוב. קיבל היתר הוראה מהרב דב בעריש רפפורט מראווה, ה"דרך המלך", ומרבי שמואל ענגיל מראדומישלה. לאחר שאביו עלה לישראל מילא את מקומו ברבנות. בסוף ימיו העביר את הרבנות לבנו רבי אביגדור ועבר לכהן בזוויכווסט. נפטר בכ"א בניסן תרצ"ד (בערך). חתנו היה קרובו, רבי ראובן (בן רבי מרדכי דוד) הרב הצעיר מאולינוב.

רבי אביגדור נולד בערך בשנת תר"נ. החל לכהן ברבנות בארנוב בסוף ימיו של אביו. היה חתנו של קרובו רבי מאיר מלינסק. נרצח בשנת תש"ב עם כל משפחתו. ילדיו היו הרב חיים הרב הצעיר בבארנוב, חתן רבי נפתלי מנירבטור (נכד רבי שמואל מגורליץ) והרב ישראל יוסף חתנו של רבי נחום אפרים מטורנא.

ריגליץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי אברהם שמחה, רבי אלתר אליעזר כיהן ברבנות ריגליץ. נולד בערך בשנת תר"ל. היה חתנו של רבי משה נכדו של "המאור ושמש". לאחר שאביו עלה לארץ ישראל, אחיו מילא את מקומו והוא עבר לריגליץ שם כיהן ברבנות. לאחר מכן כיהן ברבנות סטאשוב. נרצח בשואה ויום היאר צייט נקבע לכ"ט בחשוון תש"ג. חתניו היו רבי שלום מסקאהל, רבי ירוחם דוכנר מבריגל, רבי משה מפשצלוב (נכד רבי אברהם חיים מפלאנטש), הרב יואל הרשברג מקרקוב והרב חיים ריינמן מנארול.

בנו הגדול של רבי אלתר היה רבי ישראל יוסף. נולד בערך בשנת תר"נ. היה חתנו של רבי יצחק מסטוטשין. כיהן ברבנות ריגליץ. נפטר בי"ז באב תשכ"ח.

בנו השני רבי רפאל נולד בשנת תרנ"ו. נישא לבתו של קרובו רבי אלעזר ניסן מצפת. כיהן בבורו פארק כאדמו"ר מקולומייה. נפטר בי' בכסלו תשל"א.