יששכר יעקבסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יששכר יעקבסון
אין תמונה חופשית
לידה פברואר 1901
ט"ז בשבט ה'תרס"א
המבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה דצמבר 1972 (בגיל 71)
א' בטבת ה'תשל"ג
תל אביב
תקופת הפעילות ? – דצמבר 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יששכר יעקבסון (ט"ז בשבט ה'תרס"א, פברואר 1901א' בטבת ה'תשל"ג, 6 בדצמבר 1972) היה מחנך ומחבר ספרים במקרא ובתחומי יהדות נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יעקובסון נולד בהמבורג להוריו שהשתייכו לקהילה של היהדות האורתודוקסית המקומית. למד בתלמוד תורה בעיר, ובבית ספר תיכון כללי. למד תורה מפי רב העיר יוסף צבי קרליבך, בישיבת גלנטה בסלובקיה, ובבית המדרש לרבנים בברלין. בנוסף, למד באוניברסיטאות בגרמניה שפות שמיות, פילוסופיה ועוד.

משנת 1925 לימד בתלמוד תורה של הרב קרליבך. בגרמניה החל בהוצאת חוברות בנושאי יהדות לנוער ומבוגרים במסגרת תנועת תורה ועבודה, וכן תרגום של לגרמנית של יצירות מופת של הוגים יהודים. פעילותו התרחבה עם עליית הנאצים לשלטון והאיסור שהוטל על היהודים ללמוד בבתי ספר גרמניים.

באותן שנים הכין את ספרו הגדול "עם ותורה" בשני כרכים (Volk und Tora :eine Arbeitsbuch zur jüdischen Geschichte und Literatur). הספר נדפס בשנת 1937, אולם כמעט כל העותקים נשרפו על ידי הנאצים[1]. יעקובסון נשא לאשה את חנה ויסברג, שליוותה אותו כל ימיו בעבודתו החינוכית ובהוצאת ספריו.

בליל הבדולח נעצרו הוא ואשתו, ושוחרר לאחר 15 יום. משם נמלטו להולנד וסמוך לתחילת מלחמת העולם השנייה עלו לארץ ישראל.

יעקובסון קבע את מגוריו בתל אביב. הוא עסק בהוראה בבית הספר היסודי "מוריה", בישיבת היישוב החדש ובסמינר תלפיות. העביר הרצאות בבית הכנסת אחוד שיבת ציון ובמקומות נוספים. לחוג נוער שהתאסף בביתו מדי ערב שבת הוא העביר שיעורים בפרשת השבוע ובהפטרה. שיעורים אלו היוו הבסיס לספריו הידועים "בינה במקרא" ו"חזון המקרא". בשנותיו האחרונות הוציא את פירושו לסידור "נתיב בינה", שבחלקו יצא לאחר פטירתו.

נפטר ב-6 בדצמבר 1972 (א' בטבת ה'תשל"ג) בתל אביב.

אחיו הוא הרב בנימין זאב יעקבזון. הרבנים יחזקאל יעקבסון ויחיאל יעקבסון הם נכדי אחיו אברהם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הרב יעקובסון פרסם חוברות וספרים בגרמנית עוד לפני פרוץ השואה. להלן רשימת ספריו שיצאו בעברית:

  • מדריך לאיוב וקהלת, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ, ירושלים, תש"י
  • בינה במקרא: עיונים בפרשיות התורה על פי הספרות הפרשנית, תל אביב, הוצאת סיני, 1964. יצא במהדורות נוספות ובתרגום לצרפתית
  • חזון המקרא: סוגיות בתנ"ך על פי עיונים בהפטרות השנה, הוצאת סיני, תל אביב, תשכ"ז-תשכ"ח ובמהדורות נוספות
  • נתיב בינה (על סידור התפילה), הוצאת סיני, תל אביב, 1964-1977, 5 כרכים
  • שאלות לעיון בנביאים ראשונים, ירושלים, המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית (מהדורות שונות)
  • לבעיית הגמול במקרא - מסות ושאלות עיון, תל אביב, הוצאת סיני, תשכ"ו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים יעיר, דמות וקומה - חמישים דמויות שכדאי להכירן (ערך: יצחק אלפסי), הוצאת "נשר", תשמ"ט, עמ' 96-119

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו הפניה לקטלוג בספריה הלאומית כאן
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים ובנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.