כבוד הלבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גליונו הראשון של כבוד הלבנון, כמוסף בתוך גליונו הראשון של "הלבנון". בשער: חידושי תורה של הרבנים משה יהודה לייב זילברברג ויהוסף שוורץ

כבוד הלבנון היה כתב עת תורני שנדפס בתור המוסף התורני של עיתון "הלבנון".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסף התורני "כבוד הלבנון" נספח לעיתון "הלבנון" מיד מגליונו הראשון, ונדפס יחד עמו מדי גיליון. הוא ליווה את "הלבנון" לאורך כל שנות קיומו, ונדפס עמו גם בעת גלותו בפריז ובמיינץ.

על דפי "כבוד הלבנון" התנהלו פולמוסים רבניים בהם אחד הפולמוסים המפורסמים ביותר במאה ה-19: פולמוס חידוש עבודת הקורבנות, שראשיתו בהצעת הרב קלישר בספרו דרישת ציון ובתגובת רבי דוד פרידמן ב"כבוד הלבנון" בה עורר רשימת בעיות הלכתיות הכרוכה בחידוש ההקרבה, תגובה שהולידה משא-ומתן ממושך.

ראוי לאזכור בהקשר זה פולמוס שהתנהל בין שלמה זלמן חיים הלברשטם (שזח"ה) שייצג את עמדת תנועת חכמת ישראל ובין הרב יצחק דב במברגר מווירצבורג באשר למידת נאמנותו של שד"ל לתפיסה המסורתית.

כותבים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין כותבי המאמרים ב"כבוד הלבנון" בולטות דמויות תורניות מן היישוב הישן בירושלים, כמו: הרב משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא, רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אוירבך; והחוקר הרב יהוסף שוורץ. גם אישים בולטים מהאליטה התורנית במזרח אירופה השתתפו בו: רבי חיים ברלין (אז רבה של יליזבטגרד), רבי אלכסנדר משה לפידות מראסיין, רבי צבי הירש קלישר מטורון, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ מווינה, רבי יוסף זכריה שטרן, רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, רבי אליהו גוטמכר מגריידיץ, המלבי"ם, רבי דוד פרידמן מקרלין (אז במוהילב), רבי מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי ורבי עזריאל הילדסהיימר.

התפרסמו בכתב העת גם מחקרים וסקירות של אנשי מחקר יהודים ידועים, בהם: הרב יחיאל מיכל פינס, יעקב ספיר, אליקום כרמולי, אדולף נויבאואר, שניאור זק"ש, אברהם אליהו הרכבי ואברהם ברלינר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]