כריסטוף מרטין וילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטוף מרטין וילנד
Christoph Martin Wieland by Ferdinand Jagemann 1805 Cut.jpg
לידה 5 בספטמבר 1733
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1813 (בגיל 79)
ויימאר, הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ביבראך אן דר ריס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טיבינגן, Kloster Berge school עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1751 – 20 בינואר 1813 (כ־62 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ Claude-Joseph Dorat עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע על קרל לאונרד ריינהולד
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signatur Christoph Martin Wieland (cropped).jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטוף מרטין וילנדגרמנית: Christoph Martin Wieland;‏ 5 בספטמבר 1733 - 20 בינואר 1813) היה משורר, סופר ואיש רוח גרמני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילנד היה בן לכומר פרוטסטנטי. בצעירותו החל ללמוד משפטים בעיר טיבינגן, ושם החל גם לכתוב יצירות ספרותיות ראשונות. בעקבות פרסום היצירות הזמינו הסופר יוהאן ג'קוב בודמר (Johann Jakob Bodmer) לבוא לציריך, שם שימש כמורה בית וכיועץ העירייה. ב-1769 נתמנה לפרופסור לפילוסופיה בעיר ארפורט. ב-1772, בעקבות כתיבת הרומן 'מעשה הזהב, או מלכי ששיאן - מעשה שהיה', האוהד את האבסולוטיזם הנאור של יוזף השני, הזמינה אותו דוכסית ויימאר לשמש כמחנך לבנה, קרל אוגוסט מסקסוניה-ויימאר, מי שהיה לאחר מכן ידידו ופטרונו של גתה. לאחר שנתמנה וילנד ליועץ החצר של הדוכסות, החליט להקדיש את שארית חייו לספרות ולחיי רוח, אותם חלק עם שאר חבריו לקלסיקה של ווימאר.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירתו המוקדמת של וילנד ניכרת השפעה חזקה של התנועה הפיאטיסטית שהייתה נפוצה בגרמניה באותם. כמו כן הושפע וילנד משירתו של המשורר הגרמני בן דורו פרידריך גוטליב קלופשטוק (Friedrich Gottlieb Klopstock). מאוחר יותר נפתח וילנד לספרות ההשכלה, וראה עצמו קשור לאנציקלופדיסטים בצרפת. בזכות קריאת כתביו של וולטר נפתח וילנד ליצירתו של שייקספיר, ממנה תרגם לגרמנית 22 מחזות, שזכו לתפוצה רבה בגרמניה. הסינתזה בין קשריו לתנועת ההשכלה, לבין מוצאו הגרמני והרקע הפיאטיסטי שלו, יצרו אצל וילנד את החיבור עם אנשי הסער והפרץ.

ביחד עם קלופשטוק המבוגר ממנו, ויוהאן גוטפריד הרדר הצעיר ממנו, יצא וילנד כנגד הקלאסיציזם הראציונליסטי, והטיף לכתיבה עשירה ביצרים וברגש ומשוחררת מכללים נוקשים. ב-1780 פרסם וילנד את השירה האפית אוברון, בה הוא מספר על קורותיו של גיבור אגדי מימי הביניים שנאלץ לנדוד לארצות המזרח. במסעותיו התמודד עם הרפתקאות ופיתויים מסוכנים, אולם בכל אותה העת שמר אמונים לאהובתו. בתוך עולם אבירים זה משלב וילנד את עולם הפיות, נוסח ג'פרי צ'וסר ושייקספיר. ברומן זה היה וילנד מנושאי הדגל של הסער והפרץ והתנועה הרומנטית, והיה מהראשונים שהתענגו בערגה על עולם ימי הביניים.

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווילנד הייתה השפעה ישירה על כל הרביעייה של ווימאר - הרדר, גתה, ובמיוחד על הצעיר שבהם - פרידריך שילר, שהרבה לקרוא בתרגומיו של וילנד לשיקספיר. השפעתו של וילנד על שאר בני דורו הייתה בעיקר לרוחב, ולא לעומק. הוא פילס לשירה הגרמנית דרך בתוך חוגים שעד אז לא הכירו אלא שירה צרפתית. בנוסף, היה וילנד מי שהפך את שייקספיר לאבן יסוד בתרבות הגרמנית. וילנד גילה תעוזה בנוסטלגיה שלו לימי הביניים, ובלעג שלו לבורגנות הגרמנית צרת האופק. במגמות אלו השפיעה רבות על יוצרים גרמנים שחיו בזמנו וסמוך לו, שהבולטים שבהם הם אדלברט פון שאמיסו והיינריך פון קלייסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]