כריסטוף מרטין וילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטוף מרטין וילנד
Christoph Martin Wieland by Ferdinand Jagemann 1805 Cut.jpg
לידה 5 בספטמבר 1733
ביבראך אן דר ריס, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1813 (בגיל 79)
ויימאר, הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מתרגם, סופר, מרצה באוניברסיטה, משפטן-משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום גרמנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טיבינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים שבלייה בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטוף מרטין וילנדגרמנית: Christoph Martin Wieland5 בספטמבר 1733 - 20 בינואר 1813) היה משורר, סופר ואיש רוח גרמני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילנד היה בן לכומר פרוטסטנטי. בצעירותו החל ללמוד משפטים בעיר טיבינגן, ושם החל גם לכתוב יצירות ספרותיות ראשונות. בעקבות פרסום היצירות הזמינו הסופר יוהאן ג'קוב בודמר (Johann Jakob Bodmer) לבוא לציריך, שם שימש כמורה בית וכיועץ העירייה. ב-1769 נתמנה לפרופסור לפילוסופיה בעיר ארפורט. ב-1772, בעקבות כתיבת הרומן 'מעשה הזהב, או מלכי ששיאן - מעשה שהיה', האוהד את האבסולוטיזם הנאור של יוזף השני, הזמינה אותו דוכסית ויימאר לשמש כמחנך לבנה, קרל אוגוסט מסקסוניה-ויימאר, מי שהיה לאחר מכן ידידו ופטרונו של גתה. לאחר שנתמנה וילנד ליועץ החצר של הדוכסות, החליט להקדיש את שארית חייו לספרות ולחיי רוח, אותם חלק עם שאר חבריו לקלסיקה של ווימאר.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירתו המוקדמת של וילנד ניכרת השפעה חזקה של התנועה הפיאטיסטית שהייתה נפוצה בגרמניה באותם. כמו כן הושפע וילנד משירתו של המשורר הגרמני בן דורו פרידריך גוטליב קלופשטוק (Friedrich Gottlieb Klopstock). מאוחר יותר נפתח וילנד לספרות ההשכלה, וראה עצמו קשור לאנציקלופדיסטים בצרפת. בזכות קריאת כתביו של וולטר נפתח וילנד ליצירתו של שייקספיר, ממנה תרגם לגרמנית 22 מחזות, שזכו לתפוצה רבה בגרמניה. הסינתזה בין קשריו לתנועת ההשכלה, לבין מוצאו הגרמני והרקע הפיאטיסטי שלו, יצרו אצל וילנד את החיבור עם אנשי הסער והפרץ.

ביחד עם קלופשטוק המבוגר ממנו, ויוהאן גוטפריד הרדר הצעיר ממנו, יצא וילנד כנגד הקלאסיציזם הראציונליסטי, והטיף לכתיבה משוחררת מכללים נוקשים ועשירה ביצרים וברגש. ב-1780 פרסם וילנד את השירה האפית אוברון, בה הוא מספר על קורותיו של גיבור אגדי מימי הביניים שנאלץ לנדוד לארצות המזרח. במסעותיו התמודד עם הרפתקאות ופיתויים מסוכנים, אולם בכל אותה העת שמר אמונים לאהובתו. בתוך עולם אבירים זה משלב וילנד את עולם הפיות, נוסח ג'פרי צ'וסר ושייקספיר. ברומן זה היה וילנד מנושאי הדגל של הסער והפרץ והתנועה הרומנטית, והיה מהראשונים שהתענגו בערגה על עולם ימי הביניים.

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוילנד הייתה השפעה ישירה על כל הרביעייה של ווימאר - הרדר, גתה, ובמיוחד על הצעיר שבהם - פרידריך שילר, שהרבה לקרוא בתרגומיו של וילנד לשיקספיר. השפעתו של וילנד על שאר בני דורו הייתה בעיקר לרוחב, ולא לעומק. הוא פילס לשירה הגרמנית דרך בתוך חוגים שעד אז לא הכירו אלא שירה צרפתית. בנוסף, היה וילנד מי שהפך את שייקספיר לאבן יסוד בתרבות הגרמנית. וילנד גילה נועזות בנוסטלגיה שלו לימי הביניים, ובלעג שלו לבורגנות הגרמנית צרת האופק. במגמות אלו השפיעה רבות על יוצרים גרמנים שחיו בזמנו וסמוך לו, שהבולטים שבהם הם אדלברט פון שאמיסו והיינריך פון קלייסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]