כריסטיאן פאולסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריסטיאן פאולסן
Schalke Poulsen02.jpg
מידע אישי
שם מלא כריסטיאן באגר פאולסן
תאריך לידה 28 בפברואר 1980 (בן 37)
מקום לידה אסנייס שבדנמרק
גובה 1.83 מטר
עמדה קשר הגנתי
מועדוני נוער
19851995
1995 - 2000
אסנייס
הולבייק B&I
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2000 - 2002
2002 - 2006
2006 - 2008
2008 - 2010
2010 - 2011
2011 - 2012
2012 - 2014
2014 - 2015
פ.צ. קופנהגן
שאלקה 04
סביליה
יובנטוס
ליברפול
אביאן
אייאקס אמסטרדם
פ.צ. קופנהגן
45 (10)
111 (3)
62 (4)
48 (1)
12 (0)
24 (0)
54 (1)
16 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
20012012 דנמרק 92 (6)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
פאולסן במשחק במדי דנמרק במשחק נגד פורטוגל

כריסטיאן באגר פאולסן (דנית: Christian Bager Poulsen; נולד ב-28 בפברואר 1980) הוא כדורגלן עבר דני ששיחק בעמדת הקשר ההגנתי. פעמיים זכה בפרס כדורגלן השנה בדנמרק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולסן החל את קריירת הנוער שלו במועדון הכדורגל המקומי של אסנייס, מקום הולדתו. הוא עבר למועדון החובבני הולבייק B&I, בו ערך את הופעת הבכורה בגיל 17 וענד את סרט הקפטן מספר פעמים. הוא זומן לסגל הנבחרת הדנית עד גיל 19 בספטמבר 1998, ורשם במדיה ארבע הופעות.

בספטמבר 2000 נבחן פאולסן בפ.צ. קופנהגן מליגת העל הדנית, וכעבור שבוע חתם על חוזה לשחקנים מקצוענים לראשונה בקריירה שלו. תוך זמן קצר הוא החל למלא תפקיד מרכזי בחלק ההתקפי של חוליית הקישור במערך המשחק של הקבוצה, בעקבות הבעיות שהתגלו בלב של הנורווגי סאטלה סולבאקן במרץ 2001. הוא סייע לקבוצתו לזכות באליפות הליגה בעונת 2000/2001, כולל הבקעת שער בניצחון 3 - 1 על ברונדבי, שבזכותו הבטיחה קופנהגן את הזכייה.

בעקבות יכולתו הטובה גם בעונת 2001/2002 הוא זומן לסגל של נבחרת דנמרק על ידי המאמן מורטן אולסן, וערך את הופעת הבכורה כשפתח בהרכב בתיקו 1 - 1 מול נבחרת הולנד ב-10 בנובמבר 2001. קופנהגן סיימה במקום השני באותה עונה, ופאולסן זכה בתואר כדורגלן השנה של המועדון. הוא זומן לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 2002, בו שותף בכל שלושת משחקי שלב הבתים, וצבר דקות רבות יותר עם התקדמות הטורניר. כיוון שספג שני כרטיסים צהובים הוא נעדר מההפסד 0 - 3 לנבחרת אנגליה בשמינית הגמר.

לאחר המונדיאל הוא עבר לשאלקה 04 מהבונדסליגה תמורת 7 מיליון אירו, במה שהיה הסכום הגבוה ביותר ששולם באותה תקופה עבור כדורגלן דני[1]. הוא הצליח להתאקלם ביתר קלות כיוון שאבה סאנד, עמיתו לנבחרת, שיחק גם כן במועדון. בתחילת דרכו בשאלקה הוא שיחק בעמדת המגן הימני במספר משחקים, אך לבסוף עבר לשחק באופן קבוע במרכז הקישור של קבוצתו ושל נבחרתו.

הוא זומן לסגל הנבחרת ליורו 2004, בו שותף בארבעה משחקים עד שדנמרק הודחה על ידי נבחרת צ'כיה. בטורניר זה הוא מילא תפקיד באירוע שנוי במחלוקת. לאחר התיקו 0 - 0 עם נבחרת איטליה שודרו בטלוויזיה הדנית צילומים בהם נראה פרנצ'סקו טוטי האיטלקי יורק על פאולסן. טוטי נענש בהרחקה לשלושה משחקים, ולמרות שהתנצל על כך בפומבי המשיך לטעון כי פאולסן התגרה בו[2]. יכולותיו בנבחרת ובשאלקה באותה עונה זיכו אותו בפעם הראשונה בתואר כדורגלן השנה בדנמרק לשנת 2005.

פאולסן בשאלקה

בעונת 2005/2006 של ליגת האלופות שובצה שאלקה לאותו בית עם מילאן. לאחר התיקו 2 - 2 במשחק הראשון תואר פאולסן כפחדן על ידי המאמן קרלו אנצ'לוטי[3], כיוון ששמר בנוקשות על הברזילאי קאקה. בהפסד 2 - 3 במשחק השני בין הקבוצות, שבגללו הודחה שאלקה מהמשך הטורניר, הבקיע פאולסן את אחד השערים. בסיום אותו משחק פרץ עימות בין פאולסן לג'נארו גאטוזו ממילאן, שבעקבותיו הצהיר פאולסן כי הוא נבוך מהתנהגותו של האיטלקי[4].

החוזה של פאולסן בשאלקה הסתיים ביוני 2006. שמו נקשר במספר מועדונים מובילים מאיטליה, כולל אינטר מילאנו ומילאן, למרות הביקורות על סגנון המשחק שלו שהושמעו בה[5]. בסופו של דבר הוא חתם בסביליה מספרד, מחזיקת גביע אופ"א, שהייתה הקבוצה שהדיחה את שאלקה מהטורניר בעונת 2005/2006. הופעת הבכורה שלו הייתה בניצחון 3 - 0 על ברצלונה במשחק הסופר קאפ האירופי, שנערך ב-25 באוגוסט 2006. לאחר החודש הראשון שלו בקבוצה הכתיר אותו העיתון דיאריו מארקה בתור ההחתמה החדשה הטובה ביותר בליגה[6]. הוא זכה בפרס כדורגלן השנה בדנמרק גם ב-2006, ובכך הפך לכדורגלן הראשון בהיסטוריה שעושה זאת. הוא סייע לסביליה לזכות בגביע אופ"א בפעם השנייה ברציפות, לאחר שהקבוצה גברה על אספניול בדו-קרב פנדלים. כמו כן, הוא זכה עם סביליה בגביע המלך, ובעונה שלאחר מכן השתתף לראשונה בליגת האלופות.

במשחק מוקדמות יורו 2008 מול נבחרת שוודיה, שנערך ב-2 ביוני 2007, עמדה התוצאה על 3 - 3 בדקה ה-89. באותו רגע נתן פאולסן אגרוף בתוך רחבת העונשין לחלוץ מרקוס רוזנברג, ובעקבות כך הורחק בכרטיס אדום והושעה לשלושה משחקים. במהומה שפרצה בעקבות הענקת הפנדל לשוודיה פרץ אוהד דני למגרש, ולמרות שנעצר על ידי שחקני הנבחרת הדנית החליט השופט להפסיק את המשחק. בעקבות האירועים הללו ספגה דנמרק הפסד טכני 0 - 3, קנס, מספר משחקי רדיוס שייערכו במרחק של לפחות 140 קילומטרים מקופנהגן, ושהמשחק הבא מול נבחרת ליכטנשטיין יהיה ללא קהל[7]. למרות כל זאת הצליח פאולסן לסייע לנבחרת להעפיל למונדיאל 2010.

ב-14 ביולי 2008 הודיעה הנהלת יובנטוס על השלמת העברתו של פאולסן תמורת 9.75 מיליון אירו, וכי השחקן חתם על חוזה לארבע שנים תמורת 3 מיליון אירו לשנה[8]. ב-8 בפברואר 2009 הבקיע פאולסן את שער הניצחון במשחק מול קטאניה. הוא לא התבלט ביובנטוס באותה עונה, ולא היה אמור להיות שחקן מרכזי בעונת 2009/2010. אולם, חוסר רצונו המופגן לעזוב את יובנטוס הוביל בסופו של דבר להעברת כריסטיאנו זאנטי לפיורנטינה ולהישארותו בקבוצה.

ב-31 באוגוסט 2011 עבר לאביאן מהליגה הצרפתית ובכך הפך להיות לשחקן ה-2 בהיסטוריה (אחרי פלורין רדוצ'ויו) שמשחק בכל 5 הליגות הגדולות באירופה (ספרדית, צרפתית, איטלקית, גרמנית ואנגלית)

ב-2 באוגוסט 2012 חתם בשורות אייאקס אמסטרדם ל-2 עונות. ב-30 בספטמבר 2014 חזר לפ.צ. קופנהגן אחרי 12 עונות.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופנהגן
סביליה
אייאקס אמסטרדם
תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ינס האנסן, Daniel Agger skifter til Liverpool, באתר רדיו דנמרק, 11 בינואר 2006 (בדנית)
  2. ^ Totti ban confirmed באתר ה-BBC,‏ 18 ביוני 2004
  3. ^ ANCELOTTI FURIOUS AT POULSEN באתר ספורטינג לייף, 13 בספטמבר 2005
  4. ^ סטפנו רלאנדיני, Poulsen: Gattuso opførte sig som et barn, באתר רדיו דנמרק, 6 בדצמבר 2005 (בדנית)
  5. ^ קרלו לאודיסה, Milan, arriva Poulsen , באתר לה גזטה דלו ספורט, 30 במרץ 2006 (באיטלקית)
  6. ^ אנדרס רסמוסן, Marca: Poulsens bedste indkøb, באתר TV2, 21 בספטמבר 2006 (בדנית)
  7. ^ POULSEN APOLOGISES, באתר ספורטינג לייף
  8. ^ Christian Poulsen alla Juve באתר הרשמי של יובנטוס, 14 ביולי 2008 (באיטלקית)


נבחרת דנמרק - מונדיאל 2002

1 סורנסן | 2 טופטינג | 3 הנריקסן | 4 לאורסן | 5 היינצה | 6 הלבג | 7 גראבסן | 8 גרונקיאר | 9 תומאסון | 10 יורגנסן | 11 סאנד | 12 נ.ינסן | 13 לוסטו | 14 ק.ינסן | 15 מיכאלסן | 16 קיאר | 17 פאולסן | 18 לובנקרנדס | 19 רומדאהל | 20 בוגלונד | 21 מדסן | 22 כריסטיאנסן | 23 נילסן | מאמן: אולסן

דנמרקדנמרק
נבחרת דנמרק - יורו 2004

1 סורנסן | 2 בוגלונד | 3 הנריקסן | 4 לאורסן | 5 נ.ינסן | 6 הלבג | 7 גרבסן | 8 גרונקיאר | 9 תומאסון | 10 יורגנסן | 11 סאנד | 12 קלנברג | 13 קרולדרופ | 14 ק.ינסן | 15 ד.ינסן | 16 סקוב ינסן | 17 פאולסן | 18 פריסקה | 19 רומדאהל | 20 פרז | 21 מדסן | 22 אנדרסן | 23 לובנקרנדס | מאמן: אולסן

דנמרקדנמרק
נבחרת דנמרק - מונדיאל 2010

1 סורנסן | 2 כ.פאולסן | 3 קיאר | 4 אגר | 5 קויסט | 6 יקובסן | 7 ינסן | 8 גרונקיאר | 9 תומאסון | 10 יורגנסן | 11 בנדטנר | 12 קלנברג | 13 קרולדרופ | 14 י.פאולסן | 15 ס.פאולסן | 16 אנדרסן | 17 בקמן | 18 לארסן | 19 רומדאהל | 20 אנבולדסן | 21 אריקסן | 22 כריסטיאנסן | 23 מטיליגה | מאמן: אולסן

דנמרקדנמרק
נבחרת דנמרק - יורו 2012

1 אנדרסן | 2 כ. פאולסן | 3 קיאר | 4 אגר | 5 ס. פאולסן | 6 יקובסן | 7 קויסט | 8 אריקסן | 9 קרון דהלי | 10 רומדאל | 11 בנדטנר | 12 ביילאנד | 13 אוקורה | 14 שונה | 15 סילברבאוור | 16 לינדגארד | 17 פדרסן | 18 ואס | 19 ג'. פאולסן | 20 קאלנברג | 21 זימלינג | 22 שמייכל | 23 מיקלסן | מאמן: אולסן

דנמרקדנמרק