כתם יין פורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתם יין פורט
תחום גנטיקה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1084479 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D019339
סיווגים
ICD-10 Q82.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 LC50.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כתם יין פורט מופיע במצחו של מיכאיל גורבצ'וב

כתם יין-פורט (באנגלית Port-wine stain), מכונה גם בשם "סימן אש", הוא ברוב המקרים כתם לידה. רק במקרים חריגים ביותר הכתם יכול להתפתח על העור בילדות. הכתם נוצר כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של כלי הדם מתחת לעור. הכתם זכה לשמו הודות לצבעו המזכיר יין פורט, יין אדום מחוזק שמוצאו מפורטוגל.

כתמי יין פורט יופיעו במרבית המקרים לאורך כל החיים. הכתם מתרחב וגדל בהתאם לגדילת שאר העור. כתמים אלה נוטים להופיע בעיקר על גבי הפנים, אך הם עשויים להופיע בכל איבר בגוף, בעיקר על הצוואר ופלג הגוף העליון. בהתחלה הכתמים ורדרדים ושטוחים ועם ההתבגרות הכתמים נהפכים לסגולים והם מקבלים גם עובי. בגיל מבוגר ייתכן שיופיעו פצעים או גושים קטנים על גבי הכתם.

גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתמי יין-פורט מופיעים אצל תינוקות בעלי מום בגן GANQ. מחקרים העלו גם קשר לפרוטאין RASA1.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופא יכול לאבחן בקלות רבה כתם יין פורט בהסתמך על ההיסטוריה הרפואית של האדם וכן ממראהו הפשוט של הכתם. רק במקרים נדירים ביותר יהיה צורך בביופסיה של העור. בהתאם למיקומו של הכתם וכן עקב סימפטומים נוספים, הרופא עשוי לדרוש בדיקת לחץ תוך-עיני או צילום רנטגן של הגולגולת.

סריקת MRI תבוצע על תינוקות (תחת הרדמה) בעלי כתם יין פורט הנמצא באזור הראש והצוואר כדי לאבחן את סינדרום סטורג-וובר.

אם הכתם מופיע בחלל הפה אז רצוי שתבוצע בדיקת גרון שתאשר שאין מדובר בגידול.

כתם יין פורט יכול להופיע מסביב לעין ואפילו בתוך העין. במצב כזה התינוק יישלח לבדיקה אצל אופטימטריסט או אפילו אופתלמולוג כדי לבחון את הלחץ התוך עיני. אם כתם כזה יתנפח הוא עשוי לגרום לבעיות ראייה, גלאוקומה או אפילו עיוורון.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים שונים הוצעו כדי לטפל בכתם, ביניהם הקפאתו, ניתוח, טיפול בקרינה וכן קעקוע מעליו. ניתן אף להסתיר את הכתם באמצעים קוסמטיים.

טיפול בלייזר יכול לסייע בהקטנת והעלמת נימי הדם מבלי לפגוע בעור הבריא מסביב. טיפולים בלייזר ובאור יכולים לסייע להפחית את גוונו האדום של הכתם, אולם לא קיימות מספיק עדויות כדי להעדיף טיפול זה על אחר.

אצל 25% מבין האנשים שעברו טיפול נסיוני בלייזר צבעוני הייתה ירידה באדמומיות של הכתם לאחר טיפול בודד עד שלושה טיפולים. לטיפול היו גם אפקטים שליליים בהם צבע העור הבריא השתנה, בעיקר אצל מטופלים ממוצא סיני בעלי עור כהה יותר. שבועיים לאחר הטיפול הניסיוני המטופל עלול לסבול מכאבים, יבלות והתגלדות הכתם. הניסויים עקבו אחר מטופלים במשך חצי שנה בלבד כך שלא ידועות תופעות לוואי ארוכות טווח. עד עשרה טיפולים יכולים להקטין את הכתם משמעותית אך לא להעלים אותו כליל. הוספת רפמיצין ללייזר הצבעוני עשויה לשפר את תוצאות הטיפול.[דרוש מקור]

לרוב, הטיפול יינתן בטרם המטופל הגיע לגיל שנה. עם זאת, מומלץ לבצע את הטיפול תחת הרדמה מקומית (של עד 15 דקות) אצל ילדים קטנים, לא תמיד ניתן לקבל טיפולים בתדירות גבוהה. בפינלנד למשל, פעוט יכול לקבל טיפולים לכתם פעמיים עד שלוש בשנה כך שבהגיעו לגיל שבע (תחילת בית הספר היסודי בפינלנד) הכתם יהיה קטן וחיוור. בסיום טיפול הלייזר יופיעו סימנים שחורים על גבי הכתם, אך הם מתפוגגים לאחר 2-3 שבועות. הכתם יכול להתנפח ולצרוב לאחר הטיפול למשך מספר ימים.

חשוב לטפל בכתם בשלב מוקדם ובגיל צעיר, שכן חוסר-טיפול עלול להוביל למצבים רפואיים לא רצויים. ביניהם ניתן לכלול חוסר תפקוד מלא (של הפה או העיניים), דימומים והתפתחות של מחלות עור שוונת. כתם יין פורט שמופיע על גבי העין או הפנים עלול לגרום לקושי חברתי ורגשי ללוקה בו.

ייתכן ובעתיד יהיה ניתן למנוע לידות עם כתמי יין פורט הודות לטיפול גנטי.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממחקרים שנערכו בנושא עלה כי ב-3 עד 5 מתוך 1,000 לידות העובר מפתח כתם זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתם יין פורט בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.