לאוניד פקרובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

לאוניד פקרובסקירוסית: Леонид Пекаровский; נולד בשנת 1947) הוא סופר ישראלי שעלה מברית המועצות וכותב ברוסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוניד פקרובסקי נולד בשנת 1947 בקייב, בן למיכאל ורחל ואח למאיה. אביו היה דוקטור לאמנות.

במהלך לימודיו בתיכון כתב שירים ופרסם מסות על שירה רוסית ועל פרנץ קפקא ויצירתו. לאחר סיום התיכון גויס לצבא הסובייטי ושירת במשך שלוש שנים. לאחר מכן למד במשך שש שנים במכון לאמנות בקייב. עבד במשרד התרבות, עיצב תערוכות, וכתב ביקורת אמנות.

בגיל 34 נישא לסבטלנה, אז בת 23, ציירת וגרפיקאית. בנם, אלכסיי, עובד בהיי-טק.

כתב דוקטורט על הצייר אלברכט דירר, אך לא סיים חובותיו לתואר. בשנת 1991, בזמן מלחמת המפרץ, עלה לישראל חודשים אחדים לאחר הוריו. תחילה גר בשכונת ג'סי כהן בחולון, וממנה עבר לבת-ים.

בישראל לא מצא עבודה כמבקר אמנות, ועבד כגנן וחופר קברים בבית הקברות הדרום. לאחר מכן עבד בבית דפוס בבת-ים. בשנת 1995 החל לעבוד בחברת השמירה, ומאז הוא עובד בה כשומר בחניון של יבואן "דייהטסו" בתל אביב.

לאחר עלייתו לישראל החל לכתוב סיפורים קצרים ברוסית. סיפורו הראשון, "המטאטא", פורסם בשפות אחדות. כ-15 שנים לאחר מכן, בשנת 2008, פורסם הסיפור גם בעברית, במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ". במוסף זה התפרסמו עוד אחדים מסיפוריו של פקרובסקי. בני ציפר, עורך המוסף, כתב על סיפוריו של פקרובסקי: "נעתקה נשימתי כשקראתי אותם. איזה כוח אדיר ואיזו פשטות נאצלת."[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטאטא וסיפורים אחרים, 28 סיפורים, תרגמו טניה חזנובסקי ותומר שריג, ספרית פועלים, 2012.
  • פרבולה של הצלחה, סיפורים, תרגמו טניה חזנובסקי ותומר שריג, ספרית פועלים, 2014.
  • עשר אגורות, סיפורים, תרגמו טניה חזנובסקי ותומר שריג, ספרית פועלים, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]