לאופולד, נסיך הוהנצולרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לאופולד, נסיך הוהנצולרן
Leopold Stefan Karl Anton Gustav Eduard Tassilo von Hohenzollern
LeopoldHS.jpg
הנסיך לאופולד במדי צבא
מדינה גרמניה
תאריך לידה 22 בספטמבר 1835
מקום לידה קראוכנוויס, נסיכות הוהנצולרן-זיגמרינגן Flag of Hohenzollern-Hechingen and Sigmaringen.png
תאריך פטירה 8 ביוני 1905 (בגיל 69)
מקום פטירה ברלין, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
דת נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג אנטוניה, נסיכת פורטוגל
שושלת בית הוהנצולרן
תואר נסיך הוהנצולרן
אב קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן
אם יוזפינה, נסיכת באדן
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קריקטורה המתארת את לאופולד מנסה להתיישב על כס המלוכה הספרדי אולם נפוליאון השלישי מונע ממנו

לאופולד שטפן קרל אנטון גוסטב אדוארד טסילו פון הוהנצולרןגרמנית: Leopold Stefan Karl Anton Gustav Eduard Tassilo von Hohenzollern22 בספטמבר 1835 - 8 ביוני 1905) היה נסיך גרמני מבית הוהנצולרן-זיגמרינגן. היה מועמד לרשת את כתר ספרד וכך היה נגד רצונו העילה למלחמת צרפת פרוסיה כונה לפיכך "החייל של הפוליטיקאים הגדולים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופולד היה בנו הבכור של קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן ואשתו יוזפינה, נסיכת באדן (אנ'). אביו היה נצר לבית הוהנצולרן-זיגמרינגן, שהיה ענף קתולי של בית הוהנצולרן. היה לו אח קטן בשם קרל, שמאוחר יותר הוכתר כמלך רומניה. לאופולד נולד בפרוסיה, בשנת 1853. הוא התגייס לצבא, והשתתף במלחמת שבעת השבועות נגד אוסטריה. בשנת 1861 נישא בליסבון בירת פורטוגל, לנסיכה אנטוניה מריה (אנ') בתו של מלך פורטוגל.

בשנת 1868 התחוללה בספרד מהפכה, והמלכה איזבלה יצאה לגלות. כראש ממשלה זמני מונה מרשל חואן פרים (אנ'). פרים חיפש מלך חדש עבור ספרד, הוא הציע את הכתר לפרננדו השני, מלך פורטוגל (אנ'), אולם פרננדו דחה את ההצעה בנימוס והציע אותו ללאופולד שכאמור היה חתנו. אם כי יש הטוענים שראש ממשלת פרוסיה אוטו פון ביסמרק לחץ על פרים להציע זאת.[1] לאופולד ואביו נטו לדחות את ההצעה, המצב הכלכלי והחברתי בספרד לא היה יציב, והיא לא נחשבה למציאה גדולה. אולם גורמים פוליטיים בפרוסיה, ובמיוחד ביסמרק, לחצו עליהם לקבל אותה.[2] בתגובה פרצה סערה בצרפת, שחששה שאם גם פרוסיה וגם ספרד תשלטנה בידי מנהיגים גרמנים אזי במקרה של מלחמה תהיה צרפת מכותרת מכל הכיוונים.[3] פרים שלא התכוון לחולל משבר כזה, לחץ על לאופולד לחזור בו,[4] וכך גם קיסר צרפת נפוליאון השלישי. אי לכך הודיע לאופולד שהוא דוחה את ההצעה. ביסמרק זעם, ואף שקל להתפטר.[5] אולם קיסר צרפת החליט שלא די בכך, ושגריר צרפת בפרוסיה נפגש עם המלך וילהלם הראשון באמס, ודרש ממנו הבטחה שלאופולד לא יתמודד עוד לעולם על הכתר הספרדי. וילהלם השיב תשובה זהירה ומנומקת, והשגריר הצרפתי שלח אותה לפריז במברק. ביסמרק עיכב את המברק וביצע בו שינויים, כך שהפך למעליב מאוד. המאורע כולו כונה "מברק אמס", ובתגובה גייסו פרוסיה וצרפת את צבאותיהן ונפתחה מלחמת צרפת פרוסיה, שבסופה ניצחה פרוסיה והפכה לקיסרות אדירה. לאופולד עצמו השתתף בטקס שנערך בארמון ורסאי, שהפך את מלך פרוסיה לקיסר גרמניה. הוא נפטר בברלין בשנת 1905.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנישואיו לאנטוניה מריה נולדו לו שלושה ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטון אלואיס, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן
 
אמליה צפירינה, נסיכת זאלם-קירבורג
 
פייר מירא
 
לואיז ד'אסטור
 
קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
 
אמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
קלוד דה בוהארנה
 
קלודין פרנסואז אדריאן גבריאל דה לזיי-מארנזי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן
 
 
 
 
 
מארי אנטואנט מירא
 
 
 
 
 
קרל, הדוכס הגדול של באדן
 
 
 
 
 
סטפני דה בוהארנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוזפינה, נסיכת באדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד, נסיך הוהנצולרן


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברט גרר, נפוליאון השלישי, עמ' 171.
  2. ^ דייויד תומסון, אירופה מאז נפוליאון, עמ' 299.
  3. ^ אלברט גרר, נפוליאון השלישי, עמ' 172.
  4. ^ אלברט גרר, נפוליאון השלישי, עמ' 173.
  5. ^ דייויד תומסון, אירופה מאז נפוליאון, עמ' 300.