לוהנסק (מחוז)
| |||
מדינה / טריטוריה |
אוקראינה (דה יורה) רוסיה (דה פקטו) | ||
---|---|---|---|
מושל | סרגיי חיידאי | ||
רשות מחוקקת | מועצת מחוז לוהנסק | ||
ערים במחוז | 37 | ||
בירת המחוז | לוהנסק | ||
שפה רשמית | אוקראינית | ||
תאריך ייסוד | 3 ביוני 1938 | ||
שטח | 26,684 קמ"ר | ||
‑ הנקודה הגבוהה | Mohyla Mechetna | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 2,167,802 (1 בינואר 2018) | ||
קואורדינטות | 48°30′N 39°18′E / 48.5°N 39.3°E | ||
אזור זמן | UTC+2 | ||
loga.gov.ua | |||
לחצו כדי להקטין חזרה (למפת מחוז לוהנסק רגילה) | |||
מחוז לוּהָנְסְק (באוקראינית: Луганська область – אובלסט לוהנסק; ברוסית: Луганская область – אובלסט לוגנסק) הוא המחוז המזרחי ביותר של אוקראינה, שבירתו העיר לוהנסק. המחוז הוקם ב-1938 ונשא את השם מחוז וורושילובגרד (באוקראינית: Ворошиловградська область) על שמו של קלימנט וורושילוב.
שטח המחוז הוא כ־27 אלף קמ"ר ביולי 2021 התגוררו בו 2,121,322 תושבים.[1] הוא גובל ממזרח ברוסיה, ממערב במחוז דונצק, ומצפון מערב במחוז חרקוב.
כחלק ממלחמת האזרחים באוקראינה, השתלטו מורדים פרו-רוסיים על דרום המחוז, הכולל את בירת המחוז, לוהנסק, ועל חלקים מהמחוז דונצק הסמוך.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז לוהנסק הוקם בשנת 1938 כמחוז וורושילוברד (ברוסית: Ворошиловград). בשנת 1941 בזמן מבצע ברברוסה, הוקם באזור ממשל צבאי גרמני בשל קרבתו לקווי החזית בין גרמניה הנאצית לברית המועצות. בשנת 1942 האזור נכבש כחלק ממבצע מקרה כחול על ידי הצבא הנאצי. עם זאת, זמן קצר לאחר קרב סטלינגרד, אזור לוהנסק (באותה תקופה וורושילובגרד) הפך שוב למרכז של פעולות צבאיות במהלך מבצע סטורן קטן באביב 1943. בקיץ 1943 המחוז שוחרר על ידי הצבא האדום.
בין השנים 1958–1970, כשהמחוז היה תחת שליטה סובייטית, הוא נשא את שמו הנוכחי, לוהנסק.
ב-1994 התקיים משאל עם במחוז דונצק ובמחוז לוהנסק. כ-90% תומכו בכך שהשפה הרוסית תזכה למעמד של שפה רשמית לצד השפה האוקראינית. עם זאת, משאל העם בוטל על ידי ממשלת קייב.[3]
ב-8 באפריל 2014, בעקבות סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה, הבדלנים הפרו-רוסים שכבשו את הבניין המנהלי של מחוז לוהנסק, תכננו להכריז על עצמאות האזור כרפובליקה הפרלמנטרית של לוהנסק, לאחר שיום קודם לכן בדלנים פרו-רוסים אחרים הכריזו על הרפובליקה העממית של דונצק במחוז דונצק.
לאחר שהרפובליקה הפרלמנטרית של לוהנסק חדלה מלהתקיים, הכריזו הבדלנים ב-27 באפריל 2014 על הרפובליקה העממית של לוגנסק. הבדלנים הפרו-רוסים במחוז לוהנסק ערכו משאל עם שנוי במחלוקת על פרישה מאוקראינה ב-11 במאי 2014. הלגיטימיות של משאל העם לא הוכרה על ידי אף ממשלה. ממשלת אוקראינה אינה מכירה במשאל העם. לאחר מכן החלה המלחמה בדונבאס.[4][5]
כתוצאה מהמלחמה בדונבאס, הבדלנים הפרו-רוסים השתלטו על דרום המחוז הכולל את העיר לוהנסק, העיר המאוכלסת ביותר באזור וכן בירת המחוז. סקר שנערך בדצמבר 2014 על ידי המכון הבינלאומי לסוציולוגיה של קייב מצא כי 5.7% מאוכלוסיית המחוז תמכו בהצטרפות אזורם לרוסיה ואילו 84.1% לא תמכו ברעיון, השאר התלבטו או לא הגיבו. עם זאת, אזורים שבשליטת הבדלנים, בהם מתגוררים רוב תושבי המחוז, כלל לא נבדקו.[6]
במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, אוקראינה אישרה שכוחות קרקע רוסים נכנסו ללוהנסק, בחודש יוני 2022 דווח כי כוחות הפדרציה הרוסית ובני בריתם הצליחו להשתלט על רובו המוחלט של המחוז ומצויים במרחק של עשרים קילומטר לכל היותר מהגבול בין מחוז לוגנסק למחוז דונייצק ואילו הגבול בין מחוז לוגנסק למחוז חארקיב נמצא כולו בשליטה רוסית. בחודש יולי מסר שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו עדכון לנשיא פוטין שכל המחוז נכבש ונמצא תחת שליטה רוסית.[7]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז לוהנסק ממוקם במזרח אוקראינה. שטחו הוא כ-26,700 קמ"ר, והוא מהווה כ-4.42% משטחה הכולל של אוקראינה. אורכו מצפון לדרום הוא 250 ק"מ, רוחבו ממזרח למערב הוא 190 ק"מ. אורך הגבול בין אוקראינה לרוסיה במחוז לוהנסק הוא כ-746 ק"מ (464 מייל). מחוז לוהנסק גובל במחוזות הרוסיים בלגורוד בצפון, וורונז' בצפון מזרח, ורוסטוב במזרח, וגובל במחוזות האוקראיניים חרקוב במערב ודונצק בדרום.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר האוכלוסייה של המחוז דוברת רוסית אם כי האוקראיניים האתניים מהווים רוב של 58.2%. רוסים מהווים 39.3% מהאוכלוסייה, בלארוסים מהווים 0.9% ואחרים מהווים 1.6% מהאוכלוסייה. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה משנת 2001, יותר מ-68.8% מהאוכלוסייה רואים עצמם דוברי רוסית, בעוד ש-30.0% רואים עצמם דוברי אוקראינית. כ-87% מהאוכלוסייה מתגוררת באזורים עירוניים, בעוד ש-13% הנותרים מתגוררים באזורים חקלאיים.
חלוקה אדמיניסטרטיבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיולי 2020, לאחר יישום רפורמה במחוזות משנה של אוקראינה, מחוז לוהנסק מחולק ל-8 מחוזות משנה כדלהלן:
שם בעברית |
שם באוקראינית | שטח (קמ"ר) |
אוכלוסייה 2020 |
מרכז מנהלי |
---|---|---|---|---|
מחוז משנה אלצ'בסק | Алчевський | 2006 | 442,800 | אלצ'בסק |
מחוז משנה דובז'נסק | Довжанський | 2139 | 207,700 | דובז'נסק |
מחוז משנה לוהנסק | Луганський | 2147 | 535,200 | לוהנסק |
מחוז משנה סבטובה | Сватівський | 5329 | 80,900 | סבטובה |
מחוז משנה סוורודונצק | Сіверськодонецький | 2693 | 375,800 | סוורודונצק |
מחוז משנה סטרובילסק | Старобільський | 6931 | 129,200 | סטרובילסק |
מחוז משנה רובנקי | Ровеньківський | 2088 | 296,800 | רובנקי |
מחוז משנה שצ'סטיה | Щастинський | 3308 | 81,200 | נובואידר |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרפובליקה העממית של לוהנסק
- הרפובליקה העממית של דונצק
- הסכסוך האוקראיני-רוסי
- סיפוח חצי האי קרים
- המלחמה בדונבאס
- המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022)
- הפלישה הרוסית לאוקראינה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של לוהנסק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Чисельність наявного населення України (Actual population of Ukraine)" (PDF) (in Ukrainian). State Statistics Service of Ukraine. 11 July 2021.
- ^ "In Severodonetsk, Petro Poroshenko presented Luhansk RSA Head Hennadiy Moskal". President of Ukraine, official website. 18.3.2015
- ^ "Киев уже 20 лет обманывает Донбасс: Донецкая и Луганская области еще в 1994 году проголосовали за федерализацию, русский язык и евразийскую интеграцию".
- ^ "Ukraine's Eastern Region Of Luhansk May Now Hold Referendum On Joining Russia". Business Insider. 12.5.2014.
- ^ BBC News 12.5.2014
- ^ Лише 3% українців хочуть приєднання їх області до Росії [Only 3% of Ukrainians want their region to become part of Russia]. Dzerkalo Tyzhnia (in Ukrainian). 3.1.2015.
- ^ שר ההגנה הרוסי: כל מחוז לוגנסק נמצא תחת שליטה רוסית, באתר ערוץ 7
מחוזות אוקראינה | ||
---|---|---|
אודסה • איוואנו-פרנקיבסק • דונצק 1 • דניפרופטרובסק • ווהלין • ויניצה • ז'יטומיר • זפוריז'יה 1 • זקרפטיה • חמלניצקי • צפון חרסון 2 • חרקוב • טרנופול • לבוב • לוהנסק 1 • מיקולאייב • סומי • פולטבה • קייב • קירובוהראד • צ'רנוביץ • צ'רניהיב • צ'רקאסי • רובנו | ||
רפובליקה אוטונומית: קרים 1 • ערים בעלות מעמד מיוחד: קייב • סבסטופול 1
הערות: 1מחוז זה נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי. 2מחוז חרסון נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי, אך כעבור חודשיים חזר חלקו הצפוני של המחוז לשליטה אוקראינית. |